קראו עכשיו

(Minghui.org) לאחרונה מספר מתרגלים מקומיים, צעירים ומבוגרים הלכו לעולמם.

חבל שהם עזבו מוקדם בזמן שקיים צורך גדול ביותר לעוד תלמידי דאפא להציל ישויות חיות.

הסיבות למותם של מתרגלים עמיתים מורכבות מאוד. דבר אחד שהבחנתי בו אצל מתרגלים שהלכו לעולמם היה, שהם לא הבינו את הערך היקר של הגוף האנושי של מתרגלי דאפא. אני רוצה לשתף כמה מהבנותיי בעניין זה.

בין המתרגלים העמיתים שהלכו לעולמם, היו כמה בגיל מתקדם והם הכירו בכך שאפשר למות מזקנה. הם לא צלחו להבין שמסע חייו של תלמיד דאפא אורגן מחדש על ידי המאסטר.

כמה מהמתרגלים המבוגרים התכוננו ל"מותם בסופו של דבר" כבר קודם לכן, כמו הכנת סידורי הלוויה ובחירת מקום קבורה. כמה מהם החזיקו במושגים אלו ובלי משים הכירו בסידורים של הכוחות הישנים והתייחסו לעצמם כאל אנשים זקנים רגילים.

מתרגלים אחרים שהלכו לעולמם נלכדו בקארמת מחלה במשך זמן רב. הם חשבו שהשלמות מחכה להם בין אם הם יעזבו מוקדם או מאוחר, ולא רצו לשאת בכאב ובסבל של החיים. כפי שאני מבין זאת, המחשבות הלא נכונות שלהם נוצלו על ידי הכוחות הישנים.

לחלקם אפילו לא הייתה קארמת מחלה רצינית, אך הם קיבלו כביכול מסרים מממדים אחרים באמצעות ראייה שמימית או דרכים אחרות, שהם יעזבו בזמן מסוים. הם החלו להתכונן למותם והם באמת מתו בזמן המסוים הזה! היו מתרגלים שאף חשבו שלמתרגלים האלה היו כוחות על טבעיים כי הם יכלו לנבא את מותם, כמו הנזירים בזמנים העתיקים שיידעו אחרים מתי הם יגיעו לנירוואנה.

אנחנו יודעים שמותו של אדם נגרם כשהנפש המקורית (יוּאֶן-שֶן) של האדם עוזבת את הגוף ואינה חוזרת. הנפש המקורית של אדם שאינו מתרגל נלקחת על ידי ישויות האחראיות במיוחד על דברים כאלו. בחיים של אנשים רגילים מה שצריך לקרות לא יכול להשתנות, בייחוד בעניינים כמו חיים ומוות.

אך תלמידי דאפא הם שונים, כי אנחנו עוזרים למאסטר בתיקון הפא. כל מה שאנחנו עושים צריך להתבסס על הדרישות להצלת ישויות חיות. הגורלות הקודמים שלנו השתנו כשנכנסנו לטיפוח. המאסטר מאזן ומשווה הכול עבורנו. חיינו המחודשים צריכים להיות מוקדשים רק להגשמת הנדרים שלנו ולביצוע השליחות הקדושה שלנו להצלת כל הישויות.

קראתי מאמר התנסות של מתרגל במינג-הווי. משפחת המתרגל חיפשה מישהו שיוכל לנבא את עתידו של המתרגל. מגיד העתידות אמר שהמתרגל היה אמור למות לפני יותר מעשר שנים כשלמעשה המתרגל הזה עדיין חי ובריא.

היו גם מקרים כשכמה מתרגלים היו על סף מוות, אך הנפש המקורית שלהם חזרה לגוף ברגע שהם חשבו על השליחות שלהם להצלת אנשים וביקשו עזרה מהמאסטר.

המאסטר משגיח על תלמידי הדאפא כל הזמן. ורבים מאיתנו גם יסייעו למאסטר בתיקון הפא את העולם האנושי. כל עוד נשמור במחשבתנו את השליחות והאחריות שלנו, שום ישות לא תעז לקחת אותנו ללא הסכמתנו.

אז כשהמחשבות הלא נכונות האלה על מוות מוקדם עולות. עלינו לעמוד על המשמר ולאמוד אותן בהתאם לפא. המאסטר הזכיר פעמים רבות בפא שהוא לא רוצה שאף תלמיד שלו יעזוב מוקדם את העולם הזה. לכן עלינו לשלול את כל המחשבות, המסרים או המושגים האלו שאינם מבוססים על הפא. אם מישהו לא שולל אותם ובמקום זאת מכיר בהם, קרוב לוודאי שהוא יביא על עצמו כאב והפסד לא הכרחיים.

אני חושב שצריך להיות לנו ברור: לא משנה כמה אנחנו חושבים שהגוף האנושי הוא רע, עלינו להוקירו – לא בגלל שאנחנו מפחדים ממוות או רוצים להשתמש בגוף כדי ליהנות מתהילה ועושר בעולם האנושי. אלא משום שרק בזכות הגוף האנושי אנחנו יכולים לטפח את עצמנו ולעשות את שלושת הדברים בעולם הזה. הגוף האנושי של תלמיד דאפא הוא הכלי עבורנו להשלים את השליחות שלנו באימות הפא ובהצלת אנשים.

הדאפא מטפח את הגוף והנפש שלנו, שלא כמו שיטות טיפוח רבות בעבר שטיפחו את הנפש המשנית (פו-יואן-שן) והתייחסו לגוף האנושי רק כאמצעי לשימוש זמני. הם התייחסו אל הגוף האנושי כאל "שק עור מצחין" ומטונף, ונפטרו ממנו ברגע שיכלו.

המאסטר הבהיר זאת בהוראת הפא:

"הפאלון דאפא שלנו דורש גם בן-טי וגם יואן-יינג". (ג'ואן פאלון" הרצאה חמישית, "טיפוח של טבע הנפש והחיים גם יחד")

אם התאים בגוף האנושי שלנו מוחלפים לחלוטין על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה, האם אנחנו עדיין יכולים לקרוא לו "שק עור מצחין"? אל לנו להטריד את עצמנו יותר מהמושגים של העבר ומשיטות טיפוח אחרות.

המאסטר אמר לנו שכמה תלמידי דאפא שיגיעו לשלמות בעתיד ילכו לתחום שבו אין גוף, אך זה אינו משהו שאנחנו יכולים להחליט עליו בעצמנו, ואף אחד מאיתנו לא יידע זאת עד היום בו נגיע לשלמות. לא משנה מה, אין עלינו לערוך סידורים לעצמנו, ובוודאי לא להכיר בסידורים של הכוחות הישנים לעזיבה מוקדמת של תלמידי דאפא. המאסטר מתכנן את הסידור הטוב ביותר עבורנו.

אני חושב שאם נוכל לזהות את ערכו היקר של הגוף האנושי שלנו בהתבסס על הפא, לא נעניק תשומת לב למחשבות האלו הגורמות לנו לוותר בקלות על הגוף האנושי שלנו. לפחות לא ננוצל על ידי הרוע במובן זה.

עלינו לחזק יותר את ההכרה העיקרית שלנו, כך שנוכל לשלוט על הגוף האנושי הזה ולהוקירו, ולהשתמש בו ביעילות כדי להגשים את הנדר ההיסטורי שלנו.

עלינו ללכת בנתיב שהמאסטר תכנן עבורנו, ואין עלינו לבקש שום סידור אחר או להכיר בו. כדי להשיג זאת עלינו ללמוד את הפא היטב ובאמת להיטמע בפא.

זו הבנתי האישית. אנא הצביעו בחמלה על כל מה שאינו ראוי.

[כל התוכן המפורסם באתר מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. העתקה בלתי מסחרית חייבת לכלול ייחוס לאתר (כלומר: "פורסם על ידי Minghui.org") וקישור למאמר המקורי. לקבלת אישור לשימוש מסחרי יש לפנות ל: editor@en.minghui.org]