קראו עכשיו

(Minghui.org) גב' צ'יאו יון-שיה, תושבת העיירה שין-דיאן, בעיר שינג-טאי, בפרובינציית הה-ביי הייתה כלואה במשך שלוש שנים משום שתמכה בגלוי בפאלון דאפא, שיטה למדיטציה הנרדפת בסין מאז 1999.

המשטרה עצרה אותה ב-25 באוקטובר 1999 בהיותה בת 37, כשעתרה עבור הזכות החוקתית לתרגל פאלון דאפא. היא נשלחה לשלוש שנים למחנה עבודה בכפייה לנשים בעיר שי-ג'יאה-ג'ואנג, שם עברה עינויים משום שסירבה לוותר על אמונתה.

הסוהרים חשמלו אותה באלות מחשמלות, האכילו אותה בכוח ובכפייה אבקת צ'ילי, תלו אותה, חנקו אותה במגבות רטובות והכו אותה. כשנשארה עדיין איתנה באמונתה, הסוהרים הכניסו לאוכל שלה סמים בלתי ידועים וחשפו אותה לבדיקות שונות בבית חולים.

פניה וגפיה התעוותו תוך זמן קצר, איבריה הפנימיים כשלו, עיניה כמעט התעוורו וזיכרונה דעך. היא התקשתה לנשום ואיבדה את הניידות שלה. היא בקושי הייתה בחיים כשהסוהרים הרשו למשפחתה לקחת אותה הביתה בינואר 2001.

עינויים פיזיים

גב' צ'יאו סירבה ללבוש מדי אסירים או לעבוד ללא שכר כשנלקחה למחנה העבודה בכפייה ב-22 בדצמבר 1999. היא טענה שלא הפרה שום חוק בכך ששמרה על אמונתה. במארס 2000 הסוהרים אילצו את כל המתרגלות הכלואות לעמוד ללא תזוזה מול קיר בחוץ במשך 17 שעות כל יום במשך שבועיים. רגליהן של המתרגלות התנפחו, עור הפנים שלהן התקלף עקב כוויות שמש ממושכות וחלקן התעלפו.

יום אחד נקראה גב' צ'יאו למשרד הסוהרים. שבעה סוהרים התנפלו עליה זרקו אותה על הרצפה ודרכו עליה בתורנות. הם קשרו חבל סביב צווארה וסביב זרועותיה שנמשכו אחורה מאחורי גבה והידקו במשיכה את החבל יותר ויותר. היא בקושי יכלה לנשום והרגישה שכתפיה עלולות להתפרק ממקומן בכל רגע. לאחר שהורידו את החבל, איבריה נותרו חסרי תחושה והמפרקים שלה כאבו. היא לא יכלה להרגיש את זרועה הימנית במשך שישה חודשים.

בפעם אחרת הסוהרים הכו בה באלות לאחר שסירבה לבצע עבודה בכפייה. הכאב גרם לקצב הלב שלה לעלות והיא בקושי הצליחה לנשום. אף שרגליה היו ללא תחושה והיא הייתה מכוסה בחבורות, הסוהרים עדיין אילצו אותה לרוץ, לצעוד או לעמוד במקום ללא תזוזה כל יום במשך 47 הימים הבאים.

לאחר מכן העבירו את גב' צ'יאו ביחד עם כמה מתרגלות לחטיבה השלישית. הסוהרים הורו לכמה עצירות לעקוב אחריהן ולא לאפשר להן לצאת מהתאים. כששיננה בקול את כתבי הפאלון דאפא או תרגלה את התרגילים, העצירות הכו אותה, משכו בשיערה ושפכו מים קרים על ראשה. כמו כן, הן שפשפו את פיה במגבת רטובה עד ששפתיה דִממו וחטטו בשיניה עם כפית. עצירה אחת טענה שהיא יכולה להשתמש במתרגלות כדי לבצע רצח, וקראה לתריסר עצירות נוספות להכות את המתרגלות שנותרו באפיסת כוחות.

באוגוסט 2000, אחד הסוהרים הסית את העצירות להאכיל בכוח ובכפייה את גב' צ'יאו באבקת צ'ילי משום ששיננה את כתבי הפאלון דאפא. היא התגלגלה על הרצפה עקב הכאב הצורב. העצירות כרכו סביב צווארה מגבת כדי להגביל את תנועותיה ותחבו מגבת לפיה כדי למנוע ממנה לצרוח.

כשגב' צ'יאו התריעה בפני הסוהר שהן עלולות להרוג מישהי, הוא אמר לה שיש דרכים להתנער מאחריות. מאוחר יותר ראש יחידת הניהול הזהיר אותה: "אם לא תקשיבי, אתן לך זריקה להרגעה".

ניסוי בסמים בבני אדם

מָא יו-ליאן, עצירה מכורה לסמים, הציעה להביא את האוכל לגברת צ'יאו לפני שכולם יתחילו לאכול. זמן קצר אחרי הארוחה, גב' צ'יאו התחילה להקיא חומר שהיה בעל ריח מצחין בצורה בלתי רגילה. כמה ימים לאחר מכן היא איבדה את כוחה הפיזי לטפל בעצמה. הסוהרים הורו לעצירה מא לטפל בה ולאסוף את דגימות השתן שלה.

פעם אחת אשפזו הסוהרים את גברת צ'יאו בבית חולים ונתנו לה מספר זריקות בטענה שזה גלוקוז. היא נעשתה איטית נפשית ולא יכלה לזוז כרצונה. ראייתה היטשטשה וקצב לִבה הואץ. היא הייתה זקוקה לעזרת אחרים כדי ללכת. מאוחר יותר היא נשלחה חזרה לבית החולים ושני גברים לקחו ממנה דגימת דם.

הדגמת עינויים: הזרקה של סמים בלתי ידועים

הסוהרים לקחו אותה לבית החולים לבדיקת תגובה, כך שנאלצה לשבת מול מכונה וללחוץ על כפתור ברגע שראתה נקודה בהירה על המסך. בפעם אחרת אנשי בית החולים שמו אטב על ידה וחברו אותו למכשיר ציוד מיוחד. היא הרגישה מיד זרם חזק נכנס למוחה, כמו פטיש המכה בראשה. הזרם התחזק בכל פעם שהוא פגע בה. הכאב היה בל יתואר.

רשויות המחנה שלחו למשפחתה של גב' צ'יאו הודעה על מצבה הקריטי בתחילת דצמבר 2000, אך לא נתנו למשפחה לקחת אותה הביתה. הם המשיכו לאשפז אותה בבית החולים כדי לבצע בה בדיקות שונות.

גב' צ'יאו הייתה על סף מוות בסביבות אמצע ינואר 2001 והסוהרים לקחו אותה לאותו בית החולים. כשהיא יושבת על דרגש, בקושי מצליחה לנשום ועם כאבים בחזה, המחשבות שלה היו מבולבלות. סוהר אחד נתן לה גלולה ואמר לה שזה יפחית את הכאב במהלך בדיקת מצבה הבריאותי. שלושה גברים התיישבו מולה כאילו חיכו למשהו שיקרה. היא לקחה את הגלולה והקיאה אותה מיד, מה שהרגיז את הסוהר המוביל בחבורה.

אצל גב' צ'יאו התפתחה נוירופתיה היקפית כשהאיברים הפנימיים והשרירים שלה התנוונו. היא לא הגיבה לגירויים ופניה וגפיה ניזוקו. היא כמעט לא ראתה ואיבדה את הזיכרון. קצב לבה היה מהיר והיא התקשתה לנשום. גופה היה קר ובקושי יכלה לזוז. היא חשה כאבי תופת כאילו מישהו קרצף את עצמותיה וחשף את הגידים שלה. היו לה גם פרצי תחושות של צריבה, כאילו זרם של מי חומצה גופרתית או זרם חשמלי עבר בגופה. הכאב החד בראשה הרגיש כמו דקירות על ידי מרצע, מה שגרם לפניה, לעיניה ולפיה להתעוות. כל שנייה הרגישה כמו נצח וקָשָה מכדי לסבול. אבל גב' צ'יאו שמרה על רצון חזק לחיות וסירבה למות שם.

כשכבר בקושי נשמה, רשויות מחנה העבודה הודיעו ב-20 בינואר 2001 למשפחתה לבוא לאסוף אותה. הם רצו שהיא תחתום על הצהרה לוויתור על פאלון דאפא לפני שישחררו אותה. גב' צ'יאו סירבה להיענות. שלושה ימים לאחר מכן התקשרו הרשויות למשפחתה מספר פעמים ביום כדי למהר ולקחת אותה הביתה, כיוון שהיא גוססת והם לא רצו לשאת באחריות למותה. היא חזרה הביתה ב-23 בינואר.

בהגיעה הביתה, גב' צ'יאו למדה באופן קבוע את כתבי הפאלון דאפא ותרגלה את התרגילים. היא החלימה מבלי שתפנה לטיפול רפואי. האישה שסבלה פעם מכשל רב איברים והייתה על סף מוות, החלימה בכוח הפאלון דאפא.

כתבה קשורה:

The Story of Qiao Yunxia

[כל התוכן המפורסם באתר מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. העתקה בלתי מסחרית חייבת לכלול ייחוס לאתר (כלומר: "פורסם על ידי Minghui.org") וקישור למאמר המקורי. לקבלת אישור לשימוש מסחרי יש לפנות ל: editor@en.minghui.org]