קראו עכשיו

(Minghui.org) הייתי המום כשקראתי את המאמרים החדשים של המאסטר (התרחקו מהסכנה ; טיפוח בדאפא הוא רציני). הרגשתי שאחת הבעיות הבסיסיות ביותר היא שחלק מהמתרגלים איבדו אמון יציב ואיתן במאסטר.

אני מבין שכל החיים בעולם נוצרים על ידי הדאפא (החוק הגדול) של היקום, לכן זו אינה בעיה מזערית להיות חסר כבוד ולא להאמין במאסטר ובדאפא.

האמונות המערביות נראות לי מוכרות, אולי בגלל תקופות חיים קודמות שלי. בסרטים ישנים מהמערב רואים שנזירים ונזירות היו אנשים פשוטים ומסורים לאמונתם. הענווה שלהם, האמונה שלהם באלוהים והמסירות בהן הקדישו עצמם להיות משרתיו של אלוהים – היו כנות ונוגעות ללב. אנחנו מתרגלי פאלון דאפא. איך נוכל שלא להאמין במאסטר ולהיות ענַווים בפניו?

עם זאת, אנחנו עדיין מטפחים ואנחנו בני אדם. המאסטר אמר לנו שהצד שטיפחנו היטב הופרד, כך שעלינו להתמודד עדיין כל יום עם המושגים האנושיים שלנו ועם הצד הלא מטופח שלנו. כשאני קורא את הפא, לפעמים יש לי עדיין קארמת מחשבה לא טובה או כמה מחשבות מבולגנות הגורמות לי לא להאמין בפא. ברגע שאני מודע למחשבות האלה, אני מתייחס ברצינות לסילוקן.

אני מכיר כמה מתרגלים שהם מתוסכלים והחלו להתלונן. הם מתרגלים שנים כה רבות – איך זה שעדיין יש להם מושגים רעים כאלה? ההבנה שלי היא שמחשבות לא טובות ילוו אותנו עד הצעד האחרון. זה דבר טוב מפני שזה נותן לנו הזדמנות לסלק אותן ולהשתפר, להיות טהורים יותר, ועם כוח גדול יותר להציל אנשים. כשיש לנו את המחשבות הלא טובות האלה, אנחנו לא צריכים להרגיש שאנחנו מתרגלים לא טובים; עלינו להסתכל על הבעיה בצורה חיובית. רק מטפחים יכולים לראות את ההחסרות שלהם ולסלק אותן.

כשהתחלתי לתרגל לראשונה, כשצצו על פני השטח המחשבות האלה של לא להאמין במאסטר ובפא – הייתי מתוסכל מאוד. אבל האם להיות מתוסכל זו אינה החזקה? האם להאשים את עצמי ולא להצליח להתקדם אינן גם כן החזקות? ניסיתי לדכא את ההחזקות האלו ולסלק את המחשבות הלא טובות. בתהליך הזה, המחשבה שלי נעשתה טהורה יותר ויותר והיו לי פחות הפרעות בלימוד הפא.

מתרגל אחד אמר פעם שהחזקות וקארמת מחשבה הן כמו דברים מטונפים בתוך בקבוק. אם נמצא דברים מטונפים בכוס שלנו אנחנו נשפוך אותם. אז אני מבין שכשאנחנו מגלים החסרות, עלינו לסלק אותן תיכף ומיד. כשהמאסטר רואה שאנחנו נחושים להשתפר, הוא יחזק אותנו ויעזור לנו לסלק את החומרים השליליים האלה. אבל בזמן שאנחנו מטפחים, אנחנו יכולים לשפר רק שכבה אחר שכבה, ואולי נגלה משהו רע למחרת. לפיכך, עלינו להמשיך לסלק אותן ולהמשיך לעשות זאת כל יום. בסופו של דבר, המחשבות הלא טובות האלו, קארמת המחשבה, המושגים וההפרעות החיצוניות ייעשו חלשים עוד ועוד.

אני גם מבין שאם אינני יכול להבין לעת עתה את המאמר של המאסטר, עליי כמתרגל להאמין ולקבל אותו בכל לבי. אני ישות ברמה נמוכה, ולעולם לא אוכל להבין את אמת היקום במלואה. אבל כל מילה בפא וכל דבר שהמאסטר מלמד אותנו הוא פא הבודהא, ועליי להאמין בו ללא כל הסתייגות.

לפעמים כשיש לי ספקות כלשהם בעודי לומד את הפא, אני קורא שוב ושוב את החלק הזה מהכתבים עד שאני מקבל בכל לבי את כתבי המאסטר. זהו גם תהליך של חיזוק מתמיד של אמונה בפא ותהליך של הגעה לסטנדרטים של היקום החדש.

המאסטר אמר לנו:

"למעשה בשתי המילים מי-שין עצמן לא צריכים להשתמש באופן זה, והפירוש שנכפה עליהן לא קיים. המשמעות של שני הסימנים מי-שין אינה משהו שלילי. בלי מי-שין במשמעת, לחיילים לא היו יכולות קרביות; בלי מי-שין בבית-הספר וכלפי המורים, התלמידים לא היו יכולים לרכוש ידע; בלי מי-שין כלפי ההורים, לא היו יכולים לגדל ולחנך את הילדים; בלי מי-שין בקריירה שלהם, האנשים לא היו עושים את עבודתם היטב; בלי אמונה, לבני האדם אין סטנדרטים של מוסריות, כך שבלב האנושי אין מחשבות טובות (שן) והוא נתפס על-ידי מחשבות רעות. ברגע זה המין האנושי יורד ברמת המוסריות ותחת השפעת המחשבות הרעות האנשים נעשים אויבים אחד לשני. הם מבצעים את כל הרשע כדי לספק את התשוקות האנוכיות שלהם". ("יסודות להתקדמות במרץ" – "מהי מי-שין")

לפעמים כשאני נתקל בהפרעות או במבחנים, אני אומר בנחישות: "אני מאמין רק במאסטר". אמונה איתנה ויציבה במאסטר היא הבסיס עבורנו להיות מסוגלים להתגבר על הקשיים הגדולים האלה בשנים אלו. בעת הסופית, עלינו ללכת אחרי המאסטר כדי להיכנס בלב טהור יותר לתקופת תיקון הפא של העולם האנושי.