היקום הגדול הוא כה נרחב, שאיש מהישויות השמימיות, המלכים השמימיים או השליטים שמעליהם אינו יודע מה נמצא מעֶבֶר, ומספר החיים אינו ניתן לספירה. כל החיים ביקום הגדול רואים בצורה מקיפה את העולם שבו הם חיים מנקודת המבט של המישורים שבהם הם קיימים באופן חומרי. החיים האלה רואים את העולם באותו אופן שבו ישויות שמימיות רואות אותו, רק שלחיים האלה אין התובנות, החוכמה והכוחות שיש לישויות שמימיות. משמעות הדבר היא שהחיים בכל רחבי היקום הגדול שונים מבני האדם, שאינם יכולים לראות את העולם שבו הם קיימים כפי שהוא באמת; אינם יכולים לראות את צורות החיים האחרות הנמצאות בסביבת החיים שלהם; ואינם יכולים לראות את הדברים הפיזיים הקיימים בסביבה שלהם כפי שהם באמת. כתוצאה מכך, האופן שבו בני אדם חושבים, ואיך שהם מבינים את העולם – שניהם די ייחודיים ומוגבלים. העולם הזה הוא, לפיכך, מקום של "אי ידיעה" (פרט למקרים של ישויות על-טבעיות שהיו כאן במקור בשלושת העולמות, ושל תופעות רוחניות ספציפיות).

אז מה ההסבר לכך? זה מפני שהיקום הגדול ואין-ספור המערכות שבתוכו הגיעו לשלב האחרון של המחזור הקוסמי של היווצרות-התייצבות-התנוונות-היכחדות. ובשעה שהכול נע לכיוון של השלב המבעית של היכחדות סופית ואבדון, הבורא החליט לעשות מאמץ להציל את כל החיים.

הסיבה שהיקום הגדול ואין-ספור היקומים שבתוכו הגיעו לשלב ההיכחדות היא שהם, ואין-ספור החיים שבתוכם – כולל השליטים הרבים, המלכים הרבים והישויות השמימיות הרבות שבכל אחד מהיקומים – נעשו, תוך כדי המהלך הארוך מאוד של ההיווצרות-התייצבות-התנוונות-היכחדות, פחות טובים ממה שהם היו במהלך הימים המוקדמים של שלב ההיווצרות. או במילים אחרות, לאחר כל אותם עידנים, איש מהם כבר לא עמד באֲמַת-המידה לרמה שלו. זה היה המסלול הבלתי נמנע של מהלך הקיום.

וכך, למען המטרה של הצלת החיים, הבורא יצר מחוץ ליקום הגדול עולם שישמש להציל את אין-ספור החיים של היקום הגדול, והוא נקרא "שלושת העולמות". בתוך שלושת העולמות יש שלושה מישורי קיום. החיים במישור הנמוך ביותר מבין השלושה הם חסרי יכולת, ואין להם תובנות גבוהות או חוכמה גבוהה, והם נמצאים בסביבה המפרכת ביותר ושהכי קשה לראותה כפי שהיא, וזהו העולם האנושי. האנשים והחיים שבמישור השני עולים על המין האנושי בלבד מבחינת התובנות והחוכמה שלהם, אז הם יכולים לראות רק איך הם הדברים בעולם האנושי ובמקום שבו הם עצמם נמצאים. בני אדם התייחסו אליהם כ"אנשי השמים". החיים הנמצאים מישור אחד גבוה יותר למעלה יכולים לראות איך הם הדברים עבור החיים שבשני המישורים מתחתיהם וגם במקום שבו הם עצמם נמצאים, והתובנות והחוכמה שלהם הן הגדולות ביותר בשלושת העולמות. אנשים כאן בעולם הזה בדרך כלל התייחסו אליהם כ"ישויות שמימיות". אבל לאף אחד מהחיים בשלושת העולמות אין היכולת לראות את היקום כפי שהוא באמת, או לראות את הממלכות וגני העדן שבהם אלוהויות שוכנות עוד יותר למעלה. 

לפיכך המין האנושי חי במצב של אי ידיעה, ויש לו הכי פחות תובנות או חוכמה, והוא אינו מסוגל לראות את המהות של הדברים. על סף ההיכחדות הסופית הבורא עשה את זה במטרה לאפשר לכל החיים גאולה. זה נותן להם הזדמנות להימנע מהגורל הזה אם רק יצליחו להיצמד לטוּב הלב הטבוע בהם אפילו בעולם האשלייתי והמפרך הזה. זה אכן ממש קשה. הדרך היחידה לחיים לצלוח את זה היא לשאת סבל ולסלק את הקארמה שלהם בתקופה שבה החיים מיועדים להכחדה במהלך השלב הסופי של מחזור ההיווצרות-התייצבות-התנוונות-היכחדות – ולשַמר את טוּב הלב הטבוע בהם. רק כך הם יוכרו כ"ראויים לעתיד". כשהשלב הקוסמי האחרון הגיע, הבורא אישר לאין-ספור האלוהויות, המלכים והשליטים שביקום הגדול – ולישויות מוארות ואלוהויות גדולות אפילו יותר האחראיות על התחומים השונים של היקום הגדול – לרדת לעולם ולהתגלגל לצורה אנושית. אבל כאן, כל החוכמה, הכוחות השמימיים והתובנות הגבוהים יותר שלהן, והיכולות השמימיות שלהן, ייחסמו. ובמקום המפרך ביותר הזה, ללא היכולות או החוכמה שלהן, נעולות לגמרי בתוך גוף אנושי, הן יצטרכו לחוות מצוקות כדי לסלק את הקארמה שלהן כשהן מתבססות על מחשבות נכונות ומחזיקות בטוּב הלב הטבוע בהן. רק אז יכירו בהן אין-ספור האלוהויות שמעל, וגם הבורא, ויהיה להן מקום בעתיד. אלה שהצליחו בהדרגה לסלק את הקארמה שלהן במהלך הגלגולים הרבים שלהן בעולם הזה, ושהמוסריות וטוּב הלב שלהן גָדְלו במהלך הדרך, לבטח יִיבָּחֲרוּ להצלה. הן לבטח יועברו ליקום החדש על ידי הבורא כשההצלה תתרחש בסוף העת הסופית. משמעות הדבר היא שמצב הבורות והיעדר ההארה שבו המין האנושי חי הוא חלק מעולם ומדרך קיום ייחודיים שנוצרו באופן הזה על ידי הבורא למען המטרה של הגאולה. זאת הסיבה שכל ניסיון של אדם לבקש מישות אחרת לנפץ את מצב אי הידיעה יהיה לשווא. אין ישות בעולם הזה או מעבר לו שתעז לערער את הסביבה הזאת שנוצרה למען ההצלה.

ישנם תמיד אלה בעולם הזה החושבים שאמונות רוחניות הן חסרות ביסוס. אז יש אנשים האומרים שהם מאמינים רק למה שהם יכולים לראות ואינם מאמינים למה שהם אינם יכולים לראות. כתוצאה מכך, יש אנשים העושים מעשים רעים מבלי לחשוב על התוצאות. אם ישות שמימית, לא משנה כמה היא גבוהה, מתגלגלת כבן אדם – כי כשיש גוף אנושי זה אומר שאתה בן אדם – אז יחד עם הגוף האנושי היא תיכנס למצב האנושי של אי ידיעה. וכך חלק מהן, בהיותן במצב הזה, יוצרות כאן קארמה. הסיבה שהבורא יצר את שלושת העולמות הייתה כדי שהחיים יפחיתו את קארמת החטאים שלהם באמצעות נשיאת סבל, כשהמטרה המהותית היא שהם יתרוממו ברמה המוסרית. רק חיים שאין להם חטאים או קארמה ניתן יהיה להעביר הביתה לשמים. והעקרונות של היקום הגדול מכתיבים שעל קארמה צריך לשלם. בני אדם חיים במצב של בורות, ולכן הם נוטים ליצור קארמת חטאים בעולם האנושי הזה, וכמובן שצריך לשלם עליה. אם היא לא תשולם בתקופת חיים אחת, אז חייבים לשלם אותה בתקופת החיים הבאה. למעשה, לאנשים רבים יש כמות עצומה של קארמת חטאים, ולכן הבורא נשא בעבורם חלק מהסבל שלהם כדי שהם יוכלו להינצל. זאת הצורה האדירה ביותר של חמלה, והצורה האדירה ביותר של אהבה כלפי החיים האלה. למעשה, חייו של אדם ייכחדו באמת אם הקארמה שלו תצטבר עד לנקודה מסוימת. אז המטרה האמיתית שלמענה באתם לכדור הארץ הזה הייתה כדי לסלק את כל הקארמה שלכם וכך להיות מסוגלים לחזור לשמים. כשכל אדם התגלגל לתוך העולם הזה, הוא נדר נדר לבורא. אבל זה כמובן קשה לאדם לשלם עבור הקארמה שלו. קארמה גורמת לאנשים להתחרות ולהיאבק זה עם זה, והיא גורמת למלחמה, למחלות, לעמל קשה, לרעב ולעוני – ולפיכך לכאב ולסבל. יש אנשים שיש להם יותר קארמה, ויש אנשים שיש להם פחות. וזאת הסיבה שיש גם עשירים וגם עניים בעולם הזה. אם אדם יכול להישאר טוב ונדיב-לב אפילו במצב הזה של אי הידיעה, אז הוא ייצור פחות קארמה! והחיים יהיו קלים יותר!

כלומר, מצב אי הידיעה של האנשים נוצר למען הצלתם, ולמען ההצלה של היקום הגדול ואין-ספור היקומים. כיוון שיש סיבות כה משמעותיות למצב הזה, אי אפשר בהחלט לשבור את האשליה כדי להתאים לְרצונות של בני אדם. יש ישויות על-טבעיות רבות על כדור הארץ הזה. מדוע הן אינן פועלות לפי רצונם של בני האדם ושוברות את האשליה? הן אינן מעזות! זה משום שמצב זה נוצר על ידי הבורא כדי להציל את היקום הגדול ואת אין-ספור החיים. זה מיועד לאפשר את הגאולה של החיים האלה!

המורה, לי הונג-ג'י

30 בספטמבר 2024