קראו עכשיו

(Minghui.org) ברכות מאסטר! ברכות מתרגלים עמיתים!

אני בת 63 והתחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1996. ב-1999 כאשר נסעתי לבייג'ינג לעתור לצדק למען הפאלון דאפא. ב-2008, עצרו אותי באופן בלתי חוקי למשך 15 ימים, ואז  כלאו אותי למשך שלוש שנים בשל הפצת חומרי מידע על הדאפא ועל הרדיפה לאחר שהשתחררתי הסביבה הפכה למאתגרת.

שישה אנשים במשפחה הגדולה שלי תרגלו פאלון דאפא. אחותי הגדולה מתה ברדיפה. ארבעת בני המשפחה האחרים ויתרו על הטיפוח. בעלי היכה אותי יום אחד בראשי עם בקבוק בירה ואמר לי לבחור בין משפחתי לבין הפאלון דאפא.

נרדפתי והוטרדתי תדיר. לא היה לי היכן להסתיר את ספרי הדאפא והחומרים שלי, ואף אחד מקרובי משפחתי הקרובים לא היה מוכן להחביא אותם עבורי. בתי ואני נשאנו שני תיקי גב גדולים לכל מקום שהלכנו. הייתי חסרת פרוטה ואף אחד לא הלווה לי כסף. עמדתי ברחוב עם דמעות, וההרגשה שאני נדחקת לפינה הייתה אמיתית. אבל הזכרתי לעצמי: "לא משנה מה יקרה, זה לא יכול לזעזע את הנחישות שלי לתרגל את החוק הגדול".

חזרתי הביתה ואמרתי לבעלי ברוגע: "אני ממשיכה לתרגל. אני יכולה להישאר כאן או ללכת לשכור בית ולגור לבד". בעלי הביט בי ואמר: "אז אף אחד לא עוזר לך? אז תישארי כאן".

שיפור ההבנה באמצעות קריאת הפא

כשהתחלתי לתרגל הוקרתי את לימוד הפא והמאסטר אפשר לי לפעמים לראות דרך העין השלישית שלי. כל עמוד ב"ג'ואן פאלון" הכיל בודהא. מאוחר יותר ראיתי את הפא-שן של המאסטר, שהופיע בשכבות, ויכולתי לראות שלוש רמות של התבטאויות. ראיתי גם את הסולם לשמים; כשקראתי את הקטע על הפו-טי ב"ג'ואן פאלון" ראיתי פיצוץ בממד אחר. קראתי את "ג'ואן פאלון" לפחות שלוש פעמים ביום, וסצנות נפלאות שונות הופיעו בכל יום. לא הייתה לי החזקה למה שראיתי, אבל הרגשתי שמחה רבה והייתי מעודדת. מאוחר יותר הבנתי שהמאסטר דוחף אותי קדימה ומרים את הרמה שלי.

אחרי ששוחררתי מהכלא הרגשתי לא ברור לגבי הפא משום שזמן רב לא קראתי את הפא. הייתי להוטה עוד יותר ללמוד אותו והקדשתי לזה כל רגע פנוי שהיה לי. בנוסף לקריאה חוזרת ונשנית של "ג'ואן פאלון", קראתי גם הרצאות אחרות של המאסטר.

המאסטר אמר ב "ללמד את הפא בועידה בשיקאגו ב-2004 ":

"כאשר אתה נתקל בקשיים במהלך הטיפוח שלך, אתה חייב לטפח את עצמך ולהסתכל על עצמך. זה לא אומר להכיר בקשיים שאורגנו על ידי הכוחות הישנים ולנסות לעשות היטב בתוך הקשיים שהם ארגנו, זה אינו המקרה. אנחנו שוללים אפילו את עצם הופעת הכוחות הישנים ואת כל מה שהם ארגנו. אנחנו אפילו לא מכירים בקיום שלהם. אנחנו שוללים באופן מוחלט את כל הדברים שלהם, וכל, ורק, הדברים שאתם עושים, תוך כדי שאתם שוללים אותם ונפטרים מהם, הם מוסריות אדירה. זה לא שאתם מטפחים בתוך הקשיים שהם יצרו. אלא, עליכם לפסוע בנתיב שלכם היטב תוך כדי שאינכם מכירים בהם, לא מכירים אפילו בסילוק הביטויים של המבחנים שלהם".

הבנתי שאת הרדיפה ארגנו הכוחות הישנים. תוך כדי שהכוחות הישנים משמידים את עצמם, הם רוצים להשמיד את תלמידי הדאפא ואת כל הישויות החיות. במהלך תקופת תיקון הפא מתרגלים מסייעים למאסטר, מגִנים על הדאפא ומאמתים את הפא. אנחנו אחראים לישויות הישרות ביקום ולהצלת כל הישויות החיות. המשימה שלי היא להשלים את מה שהמאסטר רוצה, ואין לזה שום קשר לכוחות הישנים.

ככל שלמדתי את הפא יותר, כתבי המאסטר הביאו אותי לעולם חדש לגמרי. הגוף והנפש שלי עברו שינויים מרעידים ומרעישים, וההבנה שלי את הטיפוח התבהרה בהדרגה יותר ויותר: החל בטיפוח האישי ועד לטיפוח של תקופת תיקון הפא, אני רוצה להגשים את נדריי, להשלים את המשימה שלי ולהוביל הביתה את כל הישויות החיות בממלכה השמימית שלי.

להבהיר את האמת

אני יוצאת להבהיר את האמת ולהציל אנשים כמעט כל יום ללא קשר לקור המקפיא או לחום, לגשם או לשמש, לערב ראש השנה או לשנה החדשה. לאחר לפגישה החגיגית עם בני המשפחה, אני יוצאת להציל אנשים. במהלך שלוש שנות הסגר עקב הקורונה לא נדבקתי בווירוס והמשכתי לצאת החוצה כל יום. אף אחד לא הגיע אליי לבדוק לי קורונה או לחסן אותי.

כל יום אני לוקחת איתי חומרי הבהרת אמת, עולה על האופניים החשמליים שלי ומשוחחת עם האנשים שאני פוגשת. אני ממליצה להם לזכור: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב".

פגשתי גבר בשנות ה-60 לחייו. בירכתי אותו: "שלום, בבקשה קבל את העלון הזה להבהרת האמת. אם אתה מבין את האמת, תבורך", אמרתי והגשתי לו את העלון הוא אמר: "האם את מתרגלת פאלון דאפא? אני כאן כדי לעצור אותך! הורידי את מסכת הפנים שלך, הורידי את הכובע ותני לי לראות אותך. אני מכיר את רוב האנשים באזור הזה. בת כמה את?" אמרתי לו: "תראה את אסונות הטבע והאסונות התכופים מעשה ידי אדם, את מי הם מכחידים? את האנשים שאינם יודעים את האמת! זה שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) רודפת את הפאלון גונג גורם לכל מיני אסונות. רק על ידי לימוד העובדות האמיתיות אפשר להינצל".

סיפרתי לו על תקרית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן שבוימה על ידי המק"ס. אמרתי שהמק"ס האתאיסטית הורסת אנשים, בעוד שפאלון דאפא מציל אנשים. אמרתי שלנוכח אסון שום דבר לא משנה, אלא שההצלה של האדם היא החשובה ביותר. שאלתי: "האם אתה חבר מפלגה? פרוש ממנה בהקדם האפשרי. אני אשתמש בשם בדוי עבורך ואעזור לך לפרוש ממנה. זה דחוף". לא משנה כמה הבעת פניו הייתה תקיפה, פשוט המשכתי לחייך ולדבר. לבסוף הוא הסכים לפרוש מארגוני המק"ס.

ניגשתי אל גבר נוסף ואמרתי: "תראה את העלון 'ברכות משמים'. לא כולם יכולים להשיג את זה. זו מתנה עבורך מהשמים. האם אתה יודע כמה בר מזל אתה?" נתתי לו גם עותק של Minghui Weekly  והצגתי בפניו בקצרה את מאמרו של המאסטר: "איך נוצר המין האנושי" הוא התרגש מאוד ואמר: "אם אנשים רצו להאמין בעבר באלוהות ולהתפלל אליה הם הלכו למקדש להבעיר קטורת ולעשות קאו-טאו. עכשיו את מחפשת אותנו בכל מקום ומספרת לנו על כך. תודה לך".

לפעמים אני פוגשת אנשים צעירים שרומו בצורה עמוקה על ידי המק"ס. הם בעלי מזג רע ובפיהם מילים קשות, ולעתים קרובות הם אומרים "הסתלקי מפה". אני לא מתעצבנת אלא מסבירה להם בשלווה וברוגע את האמת על הרדיפה. הם בדרך כלל מקשיבים ומודים לי בשמחה.

לפעמים אני פוגשת אנשים ששמעו את האמת בעבר. הם שואלים: "מתי המק"ס המרושעת תתמוטט? לאנשים נעשה קשה יותר ויותר לחיות". אני עונה להם: "אנחנו ממהרים ומנסים להציל אנשים טובים כמוכם".

אני לא אומרת שום דבר מסובך מדי, אבל כל מילה שאני אומרת מגיעה מהלב שלי. לעתים קרובות אני מתחילה עם: "אני רוצה להעניק לך ברכות גדולות ולעזור לאנשים להימנע מאסון". הבהרת האמת הרחיבה את החמלה ואת ההכלה שלי, והמחשבה שלי הפכה טהורה יותר. אני רק מזכירה לעצמי שכל האנשים בסכנה. המתרגלים חייבים להקשיב למאסטר ולצאת להבהיר את האמת ולהציל אנשים. אסור לנו להיות נרפים.

מתרגל שאל אותי פעם: "האם יש לך חוויות נוגעות ללב, בלתי נשכחות או מיוחדות תוך כדי הבהרת האמת?" חשבתי על זה ונוכחתי לדעת שהיו כאלה בעבר, אבל עכשיו יש מעט מאוד. אני בעיקר מדברת עם אנשים כשאני פוגשת אותם, ומייעצת להם לפרוש מהמק"ס. לפעמים אני רק אומרת כמה מילים, והאדם הזה פורש מהמק"ס. אנשים רבים מבקשים חומרי מידע עם העובדות האמיתיות. כל חוויה היא יקרה.

כשאני רואה במחברת את רשימת האנשים שפרשו מארגוני המק"ס, אני עדיין מרגישה מודאגת. אני תוהה כמה הזדמנויות נוספות תהינה עוד. בה בעת ידוע לי היטב שזהו תהליך תיקון הפא של המאסטר ושזה הגיע לשלב הזה. כל אלה הם התכנונים של המאסטר והכוח של הדאפא. זוהי ברכה לאנשים להינצל וזוהי גם ברכה עבור תלמידי הדאפא להציל אנשים, והברכות האלה מוענקות על ידי המאסטר. כל יום כשאני חוזרת הביתה, אני קודם כל מודה למאסטר במלוא הכבוד על שהוא מברך אותי ומגן עליי.

מאז שהתחלתי להבהיר את האמת ולייעץ לאנשים לפרוש מהמק"ס ומהארגונים הקשורים אליה ועד היום, לא ספרתי את מספר האנשים שפרשו. בהתחלה פחדתי שיהיו לי החזקות לכך אבל מאוחר יותר הבנתי שלא משנה כמה אנשים הצלתי, זה עדיין מעט מדי ורחוק מהתקווה של המאסטר ומהציפיות של כל הישויות החיות. אני יכולה רק לטפח את עצמי היטב ולהציל עוד אנשים.

התגברות על מצוקות באמצעות אמונה במאסטר 

באפריל השנה יצאתי עם מתרגלת עמיתה להבהיר את האמת, ואני נסעתי על קורקינט חשמלי. כדי להתחמק ממכונית נפלתי ארצה בפאניקה. נזרקתי בכבדות לקרקע והקורקינט החשמלי נחת עליי. הרגשתי כאבים עזים בגב התחתון. היססתי לרגע ונזכרתי בחוויה של נקע קשה שהיה בכף רגלי כמה שנים קודם לכן. ואז חשבתי מיד: "אני תלמידת דאפא. אני בסדר גמור!" ישבתי על הארץ אבל לא יכולתי לזוז, כך שהמתרגלת השנייה השיגה מונית ולקחה אותי הביתה. ברגע שהכניסו אותי למיטה, לא יכולתי לקום. לא יכולתי לזוז. אפילו הנשימה הייתה כואבת. דמעות וזיעה זלגו על פניי בכל פעם שניסיתי לזוז. שכבתי שם יומיים, מבלי שהצלחתי לקום לשירותים. בתי וחתני היו מודאגים מאוד והתחננו בפניי שאסע לבית החולים להיבדק. גם המתרגלת השנייה הייתה מודאגת והציעה: "אולי אשים לך חיתול? זה יחסוך לך כאב רב".

לא היו לי שום מחשבות שליליות באותו זמן. פשוט הרגשתי שהסובלנות שלי לכאב הגיעה לקצה גבול היכולת. כל מה שהם אמרו לא הפריע לי. רק ביקשתי בשקט מהמאסטר לעזור לי ולחזק את מחשבותיי הנכונות.

ביום השלישי המחשבות הנכונות שלי התחזקו יותר. שאלתי את עצמי: "מה אני עושה? אנשים מחכים להינצל, איך אני יכולה לשכב כאן? יש לי משימה ואני רוצה לקום". קמתי ונפלתי פעמים רבות. הבגדים שלי היו ספוגים בזיעה. אחת המתרגלות עזרה לי וניגבה ממני את הזיעה. בתי שאלה: "את יכולה לקום?" לא נתתי לאחרים לעזור לי, וניסיתי לקום לבד במשך יותר משעה. לבסוף התיישבתי. בתי הרימה אגודלים לעידוד: "דאפא כל כך מדהים! אמא, את כל כך גדולה!" ביום הרביעי יצאתי לחלק חומרי הבהרת אמת.

שבועיים לאחר המקרה רכבתי יום אחד על אופניים חשמליים ונפגעתי מהאופניים החשמליים הגדולים שבהם נהגה המתרגלת מאחוריי. שוב עפתי מהאופניים. איש זקן שעמד לצד הכביש היה המום. המחשבות שלי היו ישרות מאוד. חשבתי: "אני לא אאשים את המתרגלת ואינני יכולה לעכב את הצלת האנשים". ברגע שעלתה בי המחשבה הזו הרגשתי שאני מרחפת. קמתי בקלות רבה, ניגשתי אל הזקן, בירכתי אותו ונתתי לו חומרי הבהרת אמת.

שתי ההתנסויות האלה גרמו לי להבין: עבור מצבים שונים שמתעוררים בטיפוח אנחנו צריכים להסתכל פנימה, אבל המפתח הוא שהצד הבשל, המטופח, של הטיפוח שלנו יודע באופן טבעי איך להתמודד עם זה, איך לחשוב על זה ואיך לעשות את זה היטב. כאשר נתקלים בבעיה כלשהי, כדאי לחשוב באופן חיובי. כל עוד אנחנו מאמינים לחלוטין במאסטר ובפא ללא שום פשרה, המאסטר לצידנו ואנחנו התלמידים יכולים לעבור כל מבחן באשר הוא.

להיטמע בפא

עכשיו כשאני לומדת את הפא, אני נמצאת לעתים קרובות במצב נפלא של התמזגות והיטמעות בתוך הפא. נראה שכל חיי התמזגו לתוך הפא. אני יכולה להרגיש שתהליך תיקון הפא של המאסטר מתקדם כל הזמן. אני יודעת מה אני צריכה לעשות לגבי זה. שכבות של עקרונות דאפא גם כן נחשפים לפניי.

החיים שלי פשוטים מאוד. אני חיה ואוכלת בפשטות, לובשת בגדים פשוטים וכך חוסכת זמן רב בעבודות בית. אני גרה לבד ובתי תומכת בתרגול שלי, אז אני השליט של הזמן שלי. אני קמה בשלוש לפנות בוקר ועושה את חמשת הסטים של התרגילים במשך שעתיים וחצי. אני משננת את "הונג יין" בזמן שאני מכינה ארוחת בוקר ועושה את עבודות הבית. המתרגלים האחרים מגיעים ב-8 בבוקר. אני יוצאת אחר הצהריים כדי להבהיר את האמת. אני חוזרת בערב, מבשלת ואוכלת. אני גולשת באתר מינג-הווי וקוראת מאמרי שיתוף. בלילות אני מדפיסה חומרים להבהרת אמת; משננת את הפא וקוראת את הרצאות המאסטר במקומות השונים. אני הולכת לישון ב-22:00.

אני לומדת את הפא לפחות שמונה שעות בכל יום, שולחת מחשבות נכונות לפחות שש פעמים, ממלאת את מחשבותיי בדאפא בכל עת, ומחפשת פתרונות בפא כשאני נתקלת בבעיות. אני מרגישה שאני כבר לא מוגבלת כל יום למצב של איזה החזקות יש לי ואילו החזקות עליי לסלק, אבל אני מרגישה שהטיפוח הוא בחירה המתבצעת בהתבסס על הפא. כשאני נתקלת בבעיות, אני מיד מהרהרת עליהן ומסלקת כל מחשבה שאינה תואמת את הפא.

אני יכולה להרגיש את השין-שינג שלי משתפר מדי יום. נראה שהטיפוח הופך פשוט וקל יותר, ואני חווה פליאה ואושר שמעולם לא חוויתי קודם לכן. אינני יכולה לבטא את האושר שלי במילים. מילים אינן יכולות להביע את תודתי למאסטר הכביר שלנו. תודה רבה לך מאסטר על החמלה וההצלה שלך!

אנא הצביעו על כל דבר שאינו בהתאם לפא.