קראו עכשיו

(Minghui.org) לפני יותר מעשר שנים נאסרתי על שסירבתי לוותר על אמונתי בפאלון דאפא. בעת שהייתי עצורה במרכז מעצר מקומי, מתרגלת עמיתה הצליחה להעביר לי פתק שבו נכתב שאחפש ואראה אם יש לי איזו שהיא החזקה מתוך רשימה שנכתבה בפתק שאחת מהן היא תאווה. באותו זמן הייתי קצת מעל גיל 30 והייתי קפדנית עם עצמי בקשר לזה. מתוך פחד מהרדיפה בעלי התגרש ממני ואני לא חשבתי להתחתן מחדש. חייתי לבד ולא חשבתי כלל שיש לי את ההחזקה לתאווה.

חייבת להיות איזושהי סיבה מדוע המתרגלת שיערה שעדיין יש לי את ההחזקה לתאווה, לכן חיפשתי פנימה. פעם, מתרגל שנעשה חסר כול בגלל הרדיפה אמר לי שהוא מאוהב בי. למעשה, לא חיבבתי אותו כלל, ומעולם לא אמרתי או עשיתי שום דבר כדי לרמוז שיש לי בו עניין. התחלתי לתהות מדוע זה קרה. הבנתי שזה התחיל מכך שהושטתי לו עזרה במשהו, וכנראה שהתנהגותי לא הייתה מספיק זהירה ובכך זה הוביל אותו לפנטז על האפשרות לצאת איתי. זו הייתי אני שהייתי בלתי אחראית שיצרה לו את המכשול בדרך הטיפוח שלו.

עזרה למתרגל בעת צרה זה משהו שכל אחד מאתנו צריך לעשות, אבל אנחנו חייבים לשמור מרחק כשמדובר באינטראקציות עם המין השני. הייתי רגילה להאמין שאין בי יותר מחשבות של תאווה לכן התייחסתי למתרגלים זכרים כמין השני. במחשבתי זכר או נקבה הם היו כולם מתרגלים.

זו הייתה טעות גדולה כי אנחנו מתרגלים בחברת האנשים הרגילים ועלינו לחיות לפי העקרונות שהאלוהי קבע לאנושות, אז התנהגות בין גברים לנשים צריכה להיות הולמת.

המאסטר אומר:

"אור הבודהא זוהר בכל מקום ומביא את ההגינות והצדק לשלמות ובהירות". ("ג’ואן פאלון" "הפרעה דמונית בתרגול גונג")

לפי הבנתי, זאת אומרת שמתרגל טוב צריך לפעול בצורה הגונה בכל מצב בחברת האנשים הרגילים.

כשהמשכתי לחפש פנימה מצאתי עוד החסרות. הגברים המתרגלים באזור שלי היו באים לעזרה, אלי. זה אולי נראה שהיו לי מחשבות נכונות, ועל פני השטח הייתי אישיות בעלת יכולת, אבל כשהם מתחבאים, היו גורמי הכוחות הישנים כולל המשיכה בין המינים והאמונה שיותר קל לעבוד עם מישהו מהמין השני. אלו הם מושגים מנוונים. במשך זמן מה, הייתי מעורבת בהרבה עבודות דאפא ולא יכולתי ללמוד את הפא עם ראש שקט בלי הפרעות. זה הוביל בסופו של דבר למעצר שלי.

אפילו לאחר ששחררו אותי המשכתי לחפש פנימה בהקשר הזה. הגעתי להבנה שאין עלינו לפעול בחוסר זהירות כאנחנו בחברת המין השני, אפילו אם אין לנו מחשבות תאווה.

המאסטר אומר,

"נערים ונערות בלהקת אמנויות הבמה בזמנים רגילים אינם מורשים לבוא במגע כך סתם." ("לימוד הפא בוועידה של 2007 בניו יורק")

הדרישות ממתרגלי הדאפא בזמן הזה בהיסטוריה חייבות להיות גבוהות מתמיד. ניתקתי כל מגע מיותר עם מתרגלים ממין זכר. כל רושם חיובי על המין השני הוא ביטוי של תאווה, ועלינו לאמוד כל מחשבה וכל מעשה עם הפא.

קצין אחד הטריד אותי כי סירבתי לוותר על פאלון דאפא. הלכתי לתחנת המשטרה להבהיר את האמת כמה פעמים. הקצין הזה הבין את האמת ופרש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית והארגונים הקשורים אליה, ואנחנו התיידדנו. לאחר מכן כשמתרגל היה נעצר הייתי הולכת אליו לקבל אינפורמציה. לפני שעזבתי הוא רמז לי שיש לו רגשות כלפי. באותו זמן לא חשבתי על זה הרבה ופשוט קטעתי אותו. בכל אופן הרגשתי אחר כך מוחמאת, וזו הייתה ההחזקה לעבודתה של התאווה.

לפעמים הקצין היה שם כדי לחשוף את ההחזקה שלי. לפעמים לא יכולתי שלא להיזכר במחמאות שלו. אני מאמינה ששד התאווה גרם לו לומר לי מילים אלו, וכשהמשכתי לחשוב עליהם, למעשה קיבלתי את פני השד.

יום אחד הקצין בא להטריד אותי שוב וזו הייתה התעוררות גסה עבורי. הכוחות הישנים השתמשו בו כדי להערים עלי שאעשה טעויות, וכשלא היה להם יותר צורך בו הם ניסו להרוס אותו על ידי כך שגרמו לו לרדוף אותי. מכאן ואילך, ניסיתי לדחות באופן קבוע את מחשבותיי הרעות. הבנתי שרק כאשר אטפח היטב אוכל להציל יצורים חיים.

כשאנשים מבלים הרבה זמן יחד הרגשות עולים, וזה מפריע למה שאנחנו עושים. אנחנו מטפחים בין האנשים הרגילים, הטוב ביותר יהיה אם אין לנו צורך בכך, אנחנו לא צריכים לקיים אינטראקציה עם המין הנגדי. אין לי חבר רגיל, וגם אינני מזמינה אלי אף אורח ממין זכר. כשאני לבד אפילו אינני באינטראקציה עם קרוב משפחה ממין זכר. אני מבקשת עזרה אך ורק ממתרגלות, ואם אני זקוקה לעזרה ממתרגליש איתי אדם שלישי שנוכח. כשאני נוסעת ברכב אני משתדלת לא לשבת ליד גבר.

בסין העתיקה כללי הנימוסי בין גברים לנשים היו מאוד קפדניים. כשגבר ואישה היו באותו חדר, הדלת הייתה נשארת פתוחה כדי למנוע חשד. חשבתי ששמתי לב לנושא הזה, אבל המושגים המודרניים התדרדרו כל כך עד שלא ידעתי מה נכון וראוי. עלינו לחיות לפי הפא, לתת דוגמא נכונה ולסלול את הדרך הנכונה עבור העתיד בקשר לנושא זה.

[הערת העורך: מאמר זה מייצג את הבנותיו של המחבר ונועד לשיתוף בין מתרגלים]