קראו עכשיו

(Minghui.org) [נשלח לכבוד יום הפאלון דאפא 2023]

 מתרגלת חדשה בברזיל: אני מתכבדת להציג בפני אנשים ברחבי העולם כמה התנסויות שחוויתי לאחר שהפכתי למטפחת פאלון דאפא.

הייתי עדה לניסים אחרי שהשגתי את הפא 

נולדתי למשפחה נוצרית דתית מאוד וכך גדלתי עם הכתבים הנוצריים. נתתי כבוד לאלוהים והייתי ישרה, ברורה, ישירה וטובת לב. מתוך פחד להיענש אם אעשה משהו מוטעה, נקטתי במשנה זהירות לעשות דברים כראוי.

אבל ככל שגדלתי, התחלתי לרדוף אחר התפתחות אישית. למדתי שרק כשאני לא מצייתת לכללים שנקבעו על ידי הכנסייה, אני יכולה להשיג יותר. תיארתי לעצמי שאם אשאר מחוץ לכנסייה, כל עוד אדע בלבי מהו הדבר הנכון, עדיין אוכל להתמיד באמונתי. כשהחלטתי לעזוב את הכנסייה בעלי לא יכול היה לקבל את זה. ביליתי יותר משנה בניסיון לשכנע אותו לקבל את החלטתי. הוא לא קיבל זאת והמשיך לקוות שאפעל על-פי עקרונות האמונה הנוצרית המבוססות על הקווים המנחים של הכנסייה.

ב-15 בספטמבר 2020 החלטתי לקחת את בתי בת החמש ולעבור לגור בבית אחותי הצעירה. באותו הזמן היא תרגלה פאלון דאפא במשך חודש אחד בלבד.

אחותי קיבלה אותי לביתה בחמימות רבה. היא הציגה בפניי את השיטה הרוחנית של פאלון דאפא. עקרונות הפאלון דאפא שהיא סיפרה לי עליהם בהדרגה משכו את תשומת ליבי והתחלתי לתרגל את התרגילים ולקרוא את הספר "ג'ואן פאלון". ככל שהבנתי יותר על הדאפא, הבנתי שזה מה שאני רוצה. אני באמת אוהבת את הפאלון דאפא.

במהלך החודשיים שגרתי עם אחותי בעלי התקשר אליי בייאוש כשהוא בוכה ומבקש שאחזור הביתה ושהוא יכבד את ההחלטה שלי להפסיק לחיות על-פי כללי הנצרות. חשבתי על עקרונות הפא: "ג'ן-שן-רן" (אמת-חמלה-סובלנות), ומתוך טוב לב כלפי משפחתי, הבנתי שעליי לחזור הביתה ולעזור להם. בעלי קיבל את השינוי שלי כשחזרתי הביתה. אבל הוא לא רצה להקשיב לשום דבר שאמרתי לגבי פאלון דאפא. הוא חשב שאני מקרה אבוד. הבנתי שיש לי החזקה לפחד שעליי לשחרר.

אחותי נתנה לי את הספר "ג'ואן פאלון" והתחלתי לקרוא את הספר ולתרגל את חמשת התרגילים כל יום. לאט לאט החיים במשפחתי הפכו הרמוניים ובעלי נעשה רגוע יותר וסובלני עם כל יום שחלף.

הלכתי לעזור לבעלי עם הבית שבנינו. בעבר לא הייתי מסוגלת לעבוד קשה. עכשיו מילאתי 50 דליי סיד כבר ביום הראשון ולא הרגשתי עייפה כלל. למחרת תכננתי לשמור על מכסת העבודה הכבדה שלי. הרגשתי שהעבודה והחשיבה שלי אינן דומות כלל למה שהיו בעבר. הייתי אסירת תודה על כל מה שקרה. במהלך כל המצוקות, שיפרתי את השין-שינג שלי.

בגלל וירוס המק"ס (וירוס הקורונה של וו-האן), בתנו לא הלכה לבית הספר. התחלנו להאזין לתכניות של "רדיו מינג-הווי". הקראתי לבעלי את כתבי הפאלון דאפא ושאלתי אותו אם הוא מתכוון להתחיל לתרגל את התרגילים. הסברתי לו שאנחנו נטפח "אמת-חמלה-סובלנות" בכל יום. הוא התחיל לטפח בהדרגה בתוך עקרונות הדאפא: "אמת-חמלה-סובלנות" והוא למד לזהות מתי מגיע הזמן לשפר את השין-שינג שלו.

בספטמבר 2021 הלכנו לבקר את המחותנים שלי. חמי הוציא את המכונית שלו מהמוסך במהלך אחורי. לאחר שדלת המוסך נפתחה, בעלי הדריך אותו איך לצאת מהמוסך. אבל אביו יצא מהמכונית כדי להביא משהו מהבית ושכח להרים את הבלם. באותו רגע בדיוק, המכונית יצאה מהמוסך בכוחות עצמה והחלה להאיץ. בעלי שעמד מאחורי המכונית, לא ידע שאביו אינו ברכב.

המכונית המשיכה לנסוע אך לא פגעה בבעלי. היא התדרדרה במדרון מחוץ למוסך, התחמקה ממכונית שחנתה ברחוב ועברה ליד עמוד חשמל בצדו השני של הרחוב. בסופו של דבר היא נעצרה כשפגעה בעץ וניזוקה קלות בלבד. זה היה באמת נס.

אני אסירת תודה למאסטר לי, כיוון שידעתי שהוא הגן עלינו מפני פגיעה חמורה.

מחלת הסרטן שלי נרפאה לחלוטין

בשנת 2011, תשע שנים לפני שהתחלתי לטפח פאלון דאפא, אובחן אצלי סרטן בבלוטת התריס. נאלצתי לעבור ניתוח כדי להסיר את כל בלוטת התריס שהפסיקה לייצר הורמונים. הרופא המתמחה בטיפול בגידולים הודיע לי שהבריאות שלי תיפגע בצורה דרסטית, ולא אוכל ללדת כלל. לאחר הניתוח נאלצתי ליטול תירוקסין סינתטי (הורמון בלוטת התריס) למשך שארית חיי, כיוון שהגוף שלי כבר לא יכול היה לייצר אותו. אף שעדיין לא התחלתי לתרגל פאלון דאפא, המאסטר הגן עליי בכל זאת באותה מידה. ב-2015 ילדתי את בתי שהייתה במצב בריאותי מושלם.

לפני תרגול פאלון דאפא, פעלתי על-פי הוראות הרופא ולקחתי את ההורמון כל יום. אם שכחתי לקחת אותו, הייתי איטית בחשיבה, מתנהגת בצורה לא הגיונית, מרגישה ישנונית, ולפעמים הגוף שלי היה מתנפח. יכולתי אפילו למות אם הייתי מפסיקה לקחת את התירוקסין.

כשנה לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא החלטתי להפסיק לקחת את ההורמון והמשכתי להרגיש די טוב. כשלהוריי נודע שאני כבר לא לוקחת תירוקסין, הם אילצו אותי לעבור בדיקה גופנית. אמרתי להם שאני מטפחת ואין צורך לקחת את התרופה. אך בשל התעקשותם עברתי את הבדיקה הרפואית.

כשבעלי סיפר לרופאה את ההיסטוריה הרפואית שלי היא אמרה לו למצוא מישהו שיטפל בבת שלנו, כי לא אוכל לחיות ללא ההורמון הזה. אמרתי לרופאה: "אני מטפחת בפאלון דאפא. אין צורך לקחת תרופות". היא שאלה אותי: "האם ניתן לרפא סרטן על ידי טיפוח?" עניתי לה בחיוב. היא אמרה שהיא מעוניינת לבחון את תוצאות הבדיקות שלי.

מילאתי אחר דרישות הרופאה ועשיתי את כל הבדיקות. כשהבאתי לה את תוצאות הבדיקות היא נראתה מפוחדת. התברר שהמכשירים הרפואיים לא הצליחו למדוד את רמת התירוקסין בדמי. הקריאה הייתה כה גבוהה, שהיא חרגה מהגבולות העליונים של מכשיר הבדיקה. היא הביטה בי ואמרה בקול מלא חשש: "אני לא יודעת איך את בחיים ממש מול עיניי". היא הסבירה כשהיא מופתעת שזה מעבר להבנתה לקלוט את המציאות שבה חיים מתרגלי פאלון דאפא, שכן היא שונה כל כך ממדע הרפואה המודרני.

אני אסירת תודה ביותר למאסטר לי על שהעניק לי את הנס הזה של החיים, ואסירת תודה ביותר על שעזר לי להיות אופטימית ולהישאר כך כל הדרך עד עצם היום הזה.

(התנסות נבחרת לציון יום הפאלון דאפא העולמי ה-24 באתר מינג-הווי)