(Minghui.org) מספר אירועים בולטים התרחשו לאחרונה בארה"ב. ראשית הנשיא לשעבר של ארה"ב דונלד טראמפ הורשע. שנית מספר כלי תקשורת עיקריים במערב, כולל ה- BBC והניו יורק טיימס, דיווחו כי מנהל הכספים הראשי של "האפוק טיימס" הואשם ב"הלבנת כספים" על ידי תובע פדרלי וקישרו את זה ל"פאלון גונג". ההבנה שלי היא שאנחנו המתרגלים צריכים להישאר צלולים ורציונליים כשאנחנו מול האירועים האלה, כך שנוכל לפעול טוב יותר בהצלת אנשים.
לאחר שטראמפ הורשע, רפובליקנים רבים תרמו כספים לסייע לו. על פי ה-BBC צוות קמפיין הבחירות של טראמפ הודיע שהם גייסו כמעט 53 מיליון דולר, 24 שעות מההרשעה. ייתכן שעוד רפובליקנים ילכו בעקבות זה. הסוגיה הזו היא מסובכת, ונותר עוד לראות איך הדברים יסתיימו.
התוצאה החוקית הסופית של ההאשמה נגד מנהל הכספים הראשי של "האפוק טיימס" עדיין לא ברורה. על פי איש תקשורת מקצועי האדם היה אולי מעורב בפעולות בתחום אפור, ולסוכנות הפדרלית יש מספר אופציות לטפל במקרה.
כל דבר שתלמידי הפאלון דאפא (הידוע גם כ"פאלון גונג") עושים אינו פשוט. בתקופת סוף הדהארמה רק טיפוח בהתאם לדאפא יכול למנוע מאיתנו להזדהם בעולם הבוצי. להלן מספר מחשבות.
ראשית פאלון דאפא עוסק רק בטיפוח-תרגול, ואין לו ארגונים, גופים כלכליים או פעולות עסקיות. כלי תקשורת ופרויקטים אחרים אינם חלק מהפאלון דאפא, אלא פעולות של מתרגלים אינדיווידואלים או קבוצות מתרגלים הרוצים לספר לאנשים את העובדות לגבי הפאלון דאפא.
שנית המתרגלים הקימו כלי תקשורת וארגונים אחרים בתגובה לרדיפה מצד המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). אם לא הייתה רדיפה, ולא היה קמפיין "לפגוע במוניטין של המתרגלים, לרושש אותם כלכלית ולהשמיד אותם פיזית", ואם המק"ס לא הייתה מזייפת תעמולה כמו "ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן", מתרגלים לא היו מקימים את כלי התקשורת האלה ואת שאר הארגונים ללא-רווח שהוקמו מחוץ לסין. לולא הרדיפה, המתרגלים היו פשוט פועלים בשקט על פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" בעבודתם ובחייהם הפרטיים. הם לא היו צריכים להתאמץ כל כך ללמוד מאפס איך לנהל חברות תקשורת.
שלישית הרדיפה התרחשה, והיא מתמידה כבר 25 שנים. אפילו כלי תקשורת של העולם החופשי בקושי דיווחו על העובדות בקשר לפאלון דאפא. במקום זה הם או דיווחו את התעמולה המשמיצה של המק"ס או שתקו. כך שזה נעשה חיוני ובלתי נמנע שמתרגלים ייסדו אתרי אינטרנט, תחנות טלוויזיה ועיתונים.
נדרשת כמות עצומה של מימון להחזיק חברת תקשורת המספקת לאנשים את העובדות ומצילה אנשים. מאיפה הכסף הזה יכול להגיע? עסקים, ארגונים וממשלות הרוצים לעשות עסקים עם המק"ס לא העזו לממן את מתרגלי הפאלון גונג במהלך 25 השנים האחרונות. זה אומר שהמתרגלים היו צריכים למצוא את המימון בעצמם. אבל זה גם דורש מאיתנו להיות זהירים, רציונליים וחכמים כשאנחנו שוקלים נסיבות חברתיות וכלכליות. אחרת הדברים ינוצלו כמו בפעם הזאת, והמוניטין של הדאפא יכול להינזק. אנחנו המתרגלים יודעים שזה קשה לאדם רגיל להישאר לא מושפע נוכח כסף או רגשות. אנשים בחברה רגילים ל"הילחם ברוע באמצעות רוע", ומה שהמנטליות של המק"ס בנוגע למאבק מעמדות עושה בו שימוש זה בדיוק החלק הרע של הטבע האנושי. אבל העולם הזה רק גורם לדברים להחריף. כדי להציל אנשים בעולם של ניוון מוסרי, צריך שתהיה חמלה עצומה, הן במילים, הן במעשים.
רביעית לכלי התקשורת יש אחריות עצומה, משום שלהיות בעלים של כלי תקשורת אומר שהשגת את הזכות לומר דברים ולשדר מסרים כרצונך לציבור. בארגוני תקשורת שהוקמו להבהיר את העובדות ולהציל אנשים, אם המתרגלים יכולים להישאר ענווים ורציונלים, ואם החוכמה שלהם נובעת מהדאפא – קשור ישירות לתוצאות שהם ישיגו ולהשפעה החברתית של הצלת אנשים. היות שאנו איננו מושפעים מאינטרסים חומריים, כסף או כוח, והיות שעלינו להיות ללא שאיפות ארציות – רק אז נוכל להישאר חזקים. עלינו להיות אפילו יותר רציונליים מהתקשורת הרגילה, וזאת בשל העקרונות שלנו והיושרה שלנו.
החברה המערבית מתמקדת בחשיבה עצמאית. אנשים לא רק מקשיבים למה שאתה אומר, אלא גם רואים מה אתה עושה ואיך אתה עושה זאת. הציבור צופה בתקשורת שלנו; מה שכלי התקשורת שלנו עושה ואיך שהוא עושה דברים מראה איזה מין אנשים אנחנו. לנו המתרגלים יש ערכי מוסר, סטנדרטים ותחום רוחני גבוהים יותר, ולכן עלינו להיות ללא משוא פנים בסוגיות כמו מפלגות פוליטיות, ולהיות לא אדומים (רפובליקנים) ולא כחולים (דמוקרטים).
חמישית אני חושב שזה חשוב לחזור שוב ושוב על זה שמתרגלים אינם פוליטיים. זה עניין בסיסי, והוא לא ישתנה אף פעם.
היות שאיננו פוליטיים אז גם כשאנחנו דנים בפוליטיקה, אנחנו דנים בה מנקודת מבט של מוסר. במילים אחרות אנחנו מקדמים טוב לב, ומעוררים את הציבור להבחין טוב יותר בין טוב לרע ולדעת ש"פאלון דאפא הוא טוב". אפילו כשאנחנו משתמשים בצורה של כלי תקשורת או עסקים, עלינו לפעול על פי העקרונות שלנו ולהיות קפדניים עם עצמנו. רק אז נוכל להיות עדים לכוח של החוכמה הנובעת מהדאפא, לקדם טוב במקום לעורר מחשבות רעות, וליצור ידידויות במקום להקים אויבים. כשנפעל היטב, אנשים ידעו את האמת ויבחרו בטוב לב, משום שרק בכך הם יוכלו להשיג עתיד טוב.
כתלמידי דאפא בתקופת תיקון הפא אנחנו מתמקדים בטיפוח, ויש לנו השליחות שלנו. לא משנה באיזה פרויקט אנחנו עובדים, לא משנה מה קורה, עלינו להישאר לא פוליטיים וללא משוא פנים. כשנפעל לפי העקרונות שלנו, נוכל לעורר עניין ביותר אנשים באופן חיובי ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר בכל דבר שאנחנו עושים.
לעיל הן מחשבותיי. אני מקווה שיותר מתרגלים יוכלו לחלוק את מחשבותיהם ואת הבנותיהם.