קראו עכשיו

 (Minghui.org) שמי באו שואה-ג'ן. נולדתי בשנחאי ב-18 בינואר 1950. יש לי תואר אקדמי. עבדתי כמהנדסת במפעל ממשלתי, אבל פוטרתי מעבודתי לאחר שהחלה הרדיפה נגד פאלון גונג ב-1999. אני מתגוררת כעת בדנמרק.

היו לי בעבר מחלות רבות וכמעט הפכתי נכה, אבל התאוששתי לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון גונג במאי 1995. כיוון שסירבתי לוותר על אמונתי, גזרו עליי שלוש וחצי שנים ב-1 ביוני 2001. הייתי כלואה בבית הכלא לנשים בשנחאי, ושוחררתי בסוף 2004.

בתחילת 2003 ערך הכלא בדיקות גופניות מקיפות לכל מתרגלות הפאלון גונג שהיו עצורות שם. שנים מאוחר יותר, כשנודע לי על קצירת האיברים בכפייה ממתרגלים חיים, הבנתי שהבדיקות שעברנו ב-2003 היו כדי לראות אם מישהי מאיתנו תתאים לקצירת איברים.

היו יותר מ-100 מתרגלות עצורות בכלא. ראיתי ארבעה אוטובוסים חונים מחוץ לכניסה. כולם היו מצוידים במכשור רפואי מתקדם.

בכלא לנשים בשנחאי היו חמישה אגפים והתייצבנו בשורה לידם. הסוהרים צפו בנו בזמן שהמתנו ואחרי כן עלינו בזו אחר זו לאוטובוסים כדי להיבדק. הם בדקו אותנו מכף רגל ועד ראש, ובכלל זה את העיניים, הלב, הכבד, הריאות והכליות. אספו מאיתנו דגימות דם ושתן. השפופרות לשאיבת דם היו ממש גדולות. הרופאים עשו לנו גם אולטרסאונד ובדיקות גינקולוגיות.

בזמן שהרופא עשה לי בדיקת אולטרסאונד הוא נראה מופתע. הוא קרא לעוד כמה רופאים וסוהרים כדי לדון במקרה שלי. שמעתי אחד מהם אומר: "זה [הכוונה לאחד האיברים שלי] חסר תועלת. זה מלא באבנים, זה חסר תועלת". ולאחר מכן שאלו אותי: "איך את מרגישה באזור הזה?" לא הגבתי. הם הסתכלו אחד על השני ולא אמרו שום דבר נוסף.

לקח להם כמה ימים לסיים את בדיקת כל המתרגלות בכלא. הסוהר שי ליי אמר לנו: "ראו עד כמה טוב הממשלה מתייחסת אליכן [מתרגלות פאלון גונג] ומציעה לכן בדיקות מקיפות כאלה. רק לכן יש 'זכות מועדפת' כזו. לאף אחת אחרת אין את זה, אפילו לא לנו הסוהרים".

באותם זמנים לא דווח עדיין על קצירת האיברים הנוראה. אבל שמתי לב שזמן קצר לאחר הבדיקות הגופניות נעלמו כמה מתרגלות שהגיעו מחוץ לעיר אך נעצרו בשנחאי. המתרגלות האלה מחוץ לעיר סירבו לגלות את שמן והתייחסו אליהן במספרים. חשבתי שהן הועברו למקומות אחרים, אבל עכשיו אני מבינה שייתכן והן נרצחו בעבור האיברים שלהן.

כמה ימים לאחר הבדיקה הודיעו לי הסוהרים שהם צריכים לבדוק שוב את עיניי. הייתי נבוכה מפני שלא הייתה לי שום בעיה עם העיניים. הם שיקרו לי במצח נחושה ואמרו: "האם לא ביקשת לבדוק את עינייך?" עניתי: "מתי אמרתי את זה? העיניים שלי בסדר גמור. למה שארצה שיבדקו אותן?" הסוהרים שתקו וגררו אותי לכניסה לכלא, כשהם מחכים למכונית שתאסוף אותי.

המכונית לא הגיעה. כל הזמן שאלתי למה צריך לבדוק שוב את עיניי אבל הם לא ענו. לאחר המתנה של כ-20 דקות הרכב עדיין לא הגיע, אז החזירו אותי לתא.

אחרי שהשתחררתי הצלחתי לברוח לדנמרק. ב-2015 ערכתי חקירה בעצמי והתקשרתי לכמה בתי חולים סיניים. אמרתי שאני בת משפחה של חולה הזקוק להשתלה ושאלתי מהיכן מגיעים האיברים.

במהלך שיחה שניהלתי עם בית החולים  של טאי-ג'ואו בפרובינציית ג'ה-ג'יאנג במחצית הראשונה של 2015, הפנו אותי לרופא בשם וו סונג-ג'יאנג, שהיה מומחה להשתלות. האדם שענה לטלפון הציע גם שאוכל לנסוע לשנחאי או ליצור קשר עם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ה-ג'יאנג לצורך השתלה, כיוון שבשני המקומות יש הרבה מאוד איברים. הם הודו שהאיברים היו ממתרגלי פאלון גונג ושהם יכולים לעשות התאמה מהירה לסוג הדם שלי ולקבוע מועד לניתוח ההשתלה.