קראו עכשיו

אני בת 76 ובעלי בן 81. בעלי חולה וגר עם קרובי משפחה וחברים. ערב אחד כשהייתי לבד בבית, בסביבות השעה 21:00, שמעתי דפיקה בדלת. שני הצעירים שעמדו בפתח אמרו לי שהם מתחנת המשטרה ושהמפקד שלהם רוצה לראות אותי.

שאלתי אותם למה הוא רוצה לראות אותי, והם אמרו: "את תדעי כשהוא יגיע לכאן". כמתרגלת פאלון דאפא אני לא מפחדת מאף אחד, כך שהזמנתי אותם והצעתי להם לשבת. ואז התחלתי לעשות את עבודות הבית שלי.

עברה יותר משעה אבל המפקד עדיין לא הגיע. אמרתי להם שאני צריכה ללכת לישון. הם התקשרו למפקד ואמרו שהוא יגיע בקרוב.

כשהופיע סוף סוף הוא אמר לי שהוא בא לראות אותי אחר הצהריים אבל לא הייתי בבית. הוא שאל לאן הלכתי. אמרתי לו שיצאתי לקניות ושאלתי: "האם אני צריכה לדווח לך כשאני יוצאת לעשות משהו?"

המפקד הוציא את הטלפון הנייד שלו ואמר לי שמישהו דיווח עליי שהפצתי חומרי מידע של פאלון דאפא, ושתיעדו אותי במצלמות מעקב. הוא הראה לי את התמונות בטלפון שלו ואמר לי לבוא איתם לתחנת המשטרה. סירבתי ללכת.

הם התחילו לערוך חיפוש בבית ועמדו בדיוק לקחת את שני ספרי הדאפא שלי שהיו על גבי הארון. עצרתי בעדם ואמרתי: "הספרים האלה חשובים לי יותר מהחיים שלי. הניחו אותם, ואני אלך איתכם".

כשראיתי שהם מניחים את הספרים הלכתי איתם למכונית שלהם במגרש החניה. לא הייתי מרוצה כשדחפו אותי לתוך המכונית אז אמרתי: "אני אישה זקנה. האם אתם צריכים לדחוף אותי?" במכונית צעקתי: "פאלון דאפא הוא טוב! אמת-חמלה-סובלנות זה טוב!"

כשהגענו לתחנת המשטרה התחלתי לצעוק שוב: "פאלון דאפא הוא טוב! אמת-חמלה-סובלנות זה טוב!" שמתי לב שהיחס של השוטרים אליי השתנה לטובה. הם ביקשו ממני להמתין למישהו מהאגף לביטחון הפנים. התיישבתי ושלחתי מחשבות נכונות כדי למנוע מהם לרדוף מתרגלי דאפא.

שני שוטרי ביטחון הפנים הגיעו בסביבות חצות. אחד מהם היה מפקד יחידת המשטרה. הם רצו לקחת אותי למחלקת המשטרה במועצת המחוז כדי לאמת את החומרים המדווחים שקיבלו. סירבתי ללכת, אבל הם התעקשו. אמרתי להם שאני רק מתרגלת פאלון דאפא זקנה, ולא עשיתי שום דבר שאינו חוקי. מפקד המשטרה הגיב: "אני גם לא חושב שעשית משהו רע. אנחנו רק רוצים לרשום כמה הערות, ואז ניקח אותך הביתה".

הסברתי להם את התנאים שלי, כדי שאסכים ללכת איתם: "אני לא אחתום בשמי, לא משנה איזה הערות תכתבו, ואתם לא תיקחו ממני דגימת דם". הם הסכימו, אז נכנסתי לרכב שלהם. חשבתי: "אני עושה את הדבר הכי ישר ונכון ביקום. ממה עליי לפחד?"

בדרך דיברתי איתם על הדאפא ועל הרדיפה וביקשתי מהם לזכור: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". סיפרתי להם שהדאפא התפשט ליותר מ-100 מדינות ברחבי העולם; ש"ג'ואן פאלון", הספר הראשי של פאלון דאפא, תורגם ליותר מ-40 שפות; ושג'יאנג דזה-מין, מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית מק"ס לשעבר, יזם את הרדיפה נגד פאלון דאפא מתוך קנאה. הזכרתי להם את ארבע המגפות שהובילו לנפילתה של האימפריה הרומית, כאשר נירון רדף את הנוצרים. אמרתי להם שהמגפות בסין נגרמו מרדיפת מתרגלי פאלון דאפא במשך יותר מ-20 שנה.

מפקד ביטחון הפנים שאל אותי אם אכן חילקתי את חומרי המידע. כשאמרתי לו שכן, הוא רצה לדעת למה, אז אמרתי: "המידע בהם טוב מאוד. אני מקווה שהאנשים שאני נותנת להם ייקחו אותם הביתה ויקראו אותם בעיון, ושהם ילכו בהתאם ל'אמת-חמלה-סובלנות'. אם הם יוכלו לעשות זאת, הם יתברכו על ידי אלוהויות ובודהות ויהיו בטוחים ממגפות. הם יישארו בריאים והסטנדרטים המוסריים שלהם ישתפרו. אם כולם יוכלו להתנהל על בסיס 'אמת-חמלה-סובלנות', החברה תתייצב. אז אני חושבת שאני עושה את הדבר הכי ישר ונכון ביקום".

שניהם קראו את המאמר החדש של מאסטר לי "איך נוצר המין האנושי" וחשבו שהוא טוב מאוד. המפקד אמר: "לתרבות של סין בת 5,000 שנות השראה אלוהית, יש היסטוריה ארוכה. התוכן והאיורים בדברים שאת מחלקת טובים מאוד, והם מלמדים אנשים להיות טובים".

חלפה בראשי מחשבה: "לפני שנגיע למחלקת המשטרה, אני צריכה לעזור להם לפרוש מהמפלגה". אז שאלתי אותם אם הם אי פעם הצטרפו למק"ס, ל"ליגת הנוער" או ל"חלוצים הצעירים". הם אמרו לי שהם משתייכים לכולם.

מחוזקת על ידי המאסטר, המלצתי להם לפרוש – והם הסכימו. בחרתי להם שמות בדויים. הצעתי "סי ג'ין" למפקד, כי צליל התווים הסיניים פירושו "קריירה משגשגת" ו"גואנג מינג" לשוטר, כלומר "עתיד מזהיר". הם הסכימו בשמחה לבחירה שלי והודו לי.

דמעות של הכרת תודה מילאו את עיניי. המאסטר הרחום שלנו סידר לי את ההזדמנות המיוחדת הזו לאפשר לדאפא להציל שתי ישויות חיות עם גורל קארמתי. אמרתי להם: "בבקשה התייחסו למתרגלי דאפא בטוב לב בכל פעם שאתם נתקלים בהם, ויהיה לכם עתיד מזהיר".

הם לקחו אותי לחדר החקירות במשטרה ושמו לי צמיד אלקטרוני מפלסטיק. הם אמרו לי שכל מי שנכנס, צריך לענוד אחד כזה. אמרתי: "כל מה שיש לכם כאן, כולל כל הציוד האלקטרוני, לא משפיע עליי כלל". חשבתי בלבי: "אני מתרגלת פאלון דאפא ואני כאן כדי להציל אנשים. לפריטים ברמה הנמוכה הזאת אין כל השפעה עליי".

כשמפקד המשטרה שאל אותי מדוע תרגלתי דאפא, עניתי: "פאלון דאפא הוא דרך טיפוח ברמה גבוהה. המתרגלים בשיטה חייבים לחיות על-פי 'אמת-חמלה-סובלנות' ולהיות בעלי סטנדרטים מוסריים גבוהים. לפאלון דאפא יש השפעות מופלאות בריפוי מחלות ושיפור בריאות. אם המתרגלים יפעלו בהתאם לכתבי הדאפא ויהיו אנשים טובים, המחלות שלהם יתרפאו במהרה".

המפקד הסכים איתי ואמר: "החברה נמצאת בכאוס, ואי אפשר להשוות את הסטנדרטים המוסריים של רוב האנשים לאלו של מתרגלי הדאפא. האם אי פעם במהלך המגפה הבדיקה שלך הייתה חיובית?" כשאמרתי לו שלא, הוא אמר: "עשית עכשיו בדיקות אולטרסאונד ואק"ג, ושתיהן מצביעות על כך שאת במצב בריאותי טוב. זה גם מוכיח שפאלון דאפא הוא יוצא מן הכלל".

הוספתי ואמרתי: "כשהזרוע שלי נפצעה קשה לאחר נפילה. פשוט שיננתי שוב ושוב: 'פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב'", והיא החלימה תוך פחות מחודש.

אחד השוטרים הקריא את תמליל החקירה שהקליטו. הקשבתי, וכל מה שדובר היה שפאלון דאפא הוא טוב. הם לא ביקשו ממני לחתום על זה.

כמו כן גיליתי שהם החרימו שטרות כסף עם מידע על פאלון דאפא מודפס עליהם, שהיו מתחת למכסה הזכוכית על השולחן בביתי. התחלתי לדאוג ואמרתי: "המפקד, מישהו נכנס לחדר שלי. אם הם לקחו את ספרי הדאפא שלי ואת התמונה של המאסטר, אני חייבת לקבל אותם בחזרה. הם חשובים יותר מהחיים שלי". הוא הושיט לי כוס מים חמים ולחש: "אל תדאגי, אני אפתור זאת בשבילך".

השעה הייתה כבר בסביבות 3:00 לפנות בוקר כשירדתי מכיסא החקירה, והצמיד שהם שמו עליי נפל. הם היו ממש מופתעים. אחד מהם העיר: "איך זה יכול היה ליפול?"

יצאתי בהליכה מכובדת ממחלקת המשטרה. המפקד לקח תיק ממכוניתו והושיט לי אותו. הוא אמר: "הספרים שלך, התמונה של מאסטר לי, וכל שאר הדברים שנלקחו ממך נמצאים בתיק. שום דבר לא חסר". לקחתי את התיק והודיתי לו ולשוטר שהגיע איתו.

תודה לך מאסטר, על החיזוק וההגנה שהענקת לי. אני מאמינה באמת ובתמים שהניסיון הזה היה התכנון של המאסטר להציל את שני שוטרי ביטחון פנים עם קשר גורלי.