לפרוץ דרך ה"דרישות ההתנדבותיות" של המק"ס

 

(Minghui.org) לאחרונה קראתי מאמר על ילדי בית ספר בסין ש"התנדבו" לקנות כמה דברים. לדוגמה, לאחר ששנת הלימודים החדשה החלה, ההורים קיבלו מכתבים מבית הספר לגבי קניית מדים, חלב, ואפילו ביטוח מסוים לילדיהם. אמנם בית הספר טען שהרכישות אינן חובה, אבל ייתכן שלא הרשו לתלמידים שלא קנו את הפריטים לבוא לבית הספר, או שהם עמדו בפני כל מיני הפליות.

בדוגמה אחת, ילדים שהביאו את ארוחת הצהרים שלהם מהבית, הוכרחו לאכול בחצר בשמש הקודחת, כי לבית הספר הייתה מדיניות שרק ילדים שהזמינו את תכנית ארוחות בית הספר מורשים לאכול בכיתות.

יחסית, "להתנדב" כדי לקנות דברים מסוימים אינו הדבר הגרוע ביותר בעולם. אף שילדים שהוריהם סירבו לתכנית הארוחות אינם מורשים לאכול בפנים, לפחות הם עדיין יכולים לאכול בחצר. מצב חמור יותר הוא כשבית הספר "מנדב" תלמידים להצטרף למפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) וארגוניה המסונפים.

תלמידים בבתי ספר יסודיים ברחבי סין נדרשים להצטרף ל"חלוצים הצעירים" של המק"סמק"סהמפלגה הקומוניסטית הסינית.. בחטיבות הביניים הם נדרשים שוב להצטרף ל"ליגת הנוער". בשני המקרים, הם נודרים בטקסי החניכה להקדיש את חייהם למק"ס. אף שבית הספר תמיד טוען שלעשות זאת זה "התנדבותי" לחלוטין, ילדים המסרבים להצטרף – ומורים והורים – עומדים בפני לחצים שונים. מאוחר יותר ייתכן שלא תהיה להם הזדמנות ללכת למכללות טובות יותר או למצוא עבודות טובות יותר.

ההשלכות חמורות. במשך הקמפיינים הפוליטיים הקודמים שלה המק"ס פגעה במספר עצום של חיים תמימים על ידי קידום שנאה ואכזריות. כשגורלו של המשטר יגיע, אנשים רבים – מבוגרים וילדים גם יחד – עלולים להתמודד גם הם עם השלכות קשות בגלל שפעם הם נשבעו להקדיש את חייהם למשטר.

האם אנשים בסין יכולים לעשות משהו מרצונם הם? ברור שכן. מאז פרסומו של [הספר] "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" ב-2004, יותר מ-430 מיליון סינים החליטו לפרוש מארגוני המק"ס, מתוך רצונם ולבם. זה מאפשר להם לבטל את הנדרים שהם נדרו למק"ס, ואז הם יכולים באמת להיות חופשיים רוחנית. אנחנו נמשיך להתאמץ כדי לעזור לכמה שיותר סינים לפרוש מארגוני המק"ס ולהינצל.