התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1996. הייתי רוצה לחלוק את שתי ההתנסויות המופלאות, שעברו עליי מאז תחילת התרגול של פאלון דאפא כך שיותר אנשים יוכלו לדעת על האמת של הדאפא.

ההתנסות הראשונה הייתה ב-1997 כשהייתי במכרה התת-קרקעי. כורים אחדים עישנו, מה שגרם להתפוצצות של הגז, כמעט כולם במקום ניכוו כוויות חמורות. כפות ידיי ופניי גם נשרפו קשות. בדרך כלל, הייתי צריך להיות מובל לבית החולים לקבל טיפול. תרגלתי פאלון דאפא בערך במשך שנה אבל לא הלכתי לבית החולים, וגם לא לקחתי שום תרופות או זריקות. לעיתים קרובות הייתי בחוץ והכוויות שלי הגלידו מהר מאוד מבלי להשאיר אף צלקת. לכוויות של עמיתיי לעבודה לקח זמן רב כדי להגליד ונשארו להם צלקות גדולות.

ההתנסות השנייה שלי הייתה באביב 2002. תקרת המכרה התמוטטה פתאום, התרסקה על הראש שלי וריתקה אותי מאחורי סלע. עמיתיי לעבודה התאספו במהרה, אבל אפילו ששה או שבעה אנשים ביחד לא יכלו להזיז את הסלע. בזמן הזה, הרגשתי רק שראשי היה מעט נפוח אבל לא הייתי מפוחד כלל. אמרתי לעצמי שאני מתרגל פאלון דאפא ושאני בסדר. קראתי לעזרה מהמורה ואיכשהו יכולתי לחלץ את ראשי החוצה מתחת לסלע. כשלקחו אותי לבית החולים, דם נשפך החוצה מעיניי, אפי, פי ואוזניי. הרופאים אמרו כי המצב מסוכן. בכל אופן, כשעשו סריקת סי.טי. של ראשי, באורח נס הם גילו כי הדם מפצעיי בתוך הגולגולת לא נשאר שם אלא במקום זאת זרם החוצה מאפי ומפי. בדרך כלל, במצב הזה, רוב האנשים היו מתים מהדימום התוך-ראשי ומלחץ דם גבוה. ביום שלאחר מכן, הייתי מסוגל לשבת. ביום הרביעי, הייתי מסוגל ללכת ועזבתי את בית החולים ביום העשירי.

אילו לא הייתי מתרגל פאלון דאפא, כבר הייתי מת יותר מעשר פעמים. פאלון דאפא הוא קסום. רק כאשר תרגלת אותו והתנסית בו בעצמך, תבין את חומרת הפשעים שבוצעו על ידי כאלה שרודפים אחרי פאלון דאפא.