בתקופת שושלת מינג היה אדם בשם ג'אנג וויי-יאן שהתגורר בג'יאנג-יין שבפרובינציית ג'יאנג-סו. הוא היה סופר מיומן והיה מוכר למדי באזור מגוריו. בשנת ג'יאה-וו הוא ניגש לבחינות בבית המשפט אבל לא הצליח בהן. מול לוח תוצאות הבחינות הוא קילל בחומרה את השופטים שבדקו את הבחינה שלו והרגיש שהם לא יודעים לזהות אנשים בעלי ידע אמיתי.

באותו רגע טאואיסט עבר בסמוך ושמע אותו. הוא חייך ואמר: "אני יכול לומר שהכתיבה שלך וודאי גרועה". ג'אנג וויי-יאן הפנה את כעסו כלפי הטאואיסט: "מדוע אתה לועג לי? לא קראת את המאמרים שלי, איך אתה יודע שהכתיבה שלי גרועה?"

הטאואיסט ענה לו: "שמעתי שסוד הכתיבה הוא ביכולתו של האדם לחיות בשלווה ולנהל לב שקט. אתה מקלל את השופטים, אתה בטח כועס מאוד. איך תוכל לכתוב מאמר טוב אם אופי כזה?" ג'אנג וויי-יאן חשב שמה שהטאואיסט אמר הוא הגיוני מאוד, אז הוא ביקש ממנו בכנות את עזרתו.

הטאואיסט הוסיף ואמר: "בוודאי שהכתיבה שלך צריכה להיות טובה. אולם אם גורלך להיכשל, אפילו כתיבה טובה לא תעזור לך. הפיתרון הבסיסי הוא לשנות את הגישה שלך". ג'אנג וויי-יאן שאל אותו: "איך אוכל לשנות את הגישה שלי?" והטאואיסט השיב: "אם תוכל לנהוג על-פי המילים השמימיות ותעשה מעשים טובים, מה לא תוכל לקבל?"

ג'אנג וויי-יאן נאנח: "אני רק מלומד עני. היכן אמצא מספיק כסף כדי לעשות מעשים טובים?" הטאואיסט השיב: "היה בעל חמלה וטפח את המוסריות שלך. הדבר החשוב ביותר נמצא בלבך. זה דורש מאיתנו למלא את לבנו בנדיבות בכל רגע ורגע. עלינו להיות ענווים יותר, ותמיד להיות נכונים לעזור לאחרים. המוטיבציה לעזור צריכה להיות טהורה. לך בעקבות העקרונות השמימיים. לדוגמה, אדם אינו זקוק לכסף כדי להיות עניו. אתה יכול להשיג את זה גם בלי להיות עשיר. מדוע אינך בוחן את עצמך במקום לקלל את השופטים? זה בסופו של דבר הופך להיות אשמתך".  ג'אנג וויי-יאן התרגש והודה לטאואיסט.

מאז ואילך נעשה ג'אנג וויי-יאן לטוב לב וקפדן עם עצמו. הוא טיפח את המוסריות שלו והפך לאדם בעל מוסריות גבוהה. הוא ייסד בתי-ספר, הכשיר את אנשי המקום ולימד אותם להימנע ממעשים רעים ולבצע מעשים טובים אפילו בדברים הכי קטנים. הוא עודד אנשים להיות נדיבים זה לזה ואנשים שיבחו אותו מאוד.

יום אחד, כעבור שלוש שנים, היה לו חלום. הוא חלם שהוא נכנס לבית גדול שהיה בו ספר עם רשימת שמות, אבל עם שורות ריקות רבות. הוא שאל אדם שעמד בסמוך לגבי המקומות הריקים ואותו אדם הסביר לו: "זו רשימת השמות שצפויים להתקבל בסתיו הזה. אם שם מופיע כאן ואותו אדם לא ביצע שום מעשים רעים, השם שלו יישמר. המקומות הריקים ברשימה הם של אלו שיכלו להתקבל אבל ביצעו מעשים רעים, אז שמותיהם הוסרו. במהלך שלוש השנים האחרונות, היית נדיב לאחרים ושמך התווסף לרשימה. אם תצליח להתמיד בעשייה זו תבנה מוסריות בעתיד. אני מקווה שתוכל להיות קפדן עם עצמך". באותה שנה ג'אנג ויי-יאן אכן עבר את בחינות בית המשפט ולאחר-מכן הוא ביצע מעשים טובים רבים עבור אנשיו.

השמים יגנו על אנשים נדיבים. זה רק טבעי שאלו שהם נדיבים יתוגמלו. לא משנה היכן אתה, באיזה מקצוע בחרת ובאיזו סביבה אתה נמצא, אתה יכול להיות אדם טוב.