להתבונן פנימה בכל פעם שנקרית בעיה על פני השטח זהו כלי קסם שהעניק המורה למטפחים וזה מה שעושה את ההבדל בין מטפח לאדם שאינו מטפח. כל המטפחים מבינים את השיעור הזה בפאלון דאפא ומקווים שגם הם יוכלו להביט פנימה בכל מצב. גיליתי שבמציאות היה לי קשה ממש להתבונן פנימה באמת במהלך הפעילויות היום יומיות, בעבודה או בטיפוח. לפעמים לא ידעתי מה לחפש ואיך להתבונן.

יש אין ספור סיבות לאי היכולת שלנו להביט פנימה. במהלך הטיפוח האישי שלי גיליתי שהמושג לרצות להסביר כל דבר חוסם אותי באופן רציני מלהסתכל פנימה.

לדוגמה, כשאנחנו נמצאים בקבוצת לימוד פא אנו מזהים תופעה כזאת במהלך שיתוף ההתנסויות. כשמתרגל אחד מביע את דעתו, הצעותיו, עצותיו או ביקורתו כלפי מתרגל אחר, האחרים אינם יכולים להמתין כדי להתחיל להסביר את עמדתם. אם צד אחד אינו אדיב מספיק הם מתווכחים במשך זמן רב.

זה קרה גם לי. בכל פעם שנתקלתי בבעיות, קונפליקטים או אי הסכמה, התגובה הראשונה שלי לא הייתה לחפש פנימה, אלא במקום זאת, לחפש בלהיטות כל מיני סיבות ותירוצים כדי להסביר את מעשיי. זה גרם לי צער רב. מדוע איני יכול לחפש פנימה? מדוע איני יכול לשמור על השין-שינג שלי?

לאחרונה למדתי מהפא של המורה:

"עליך להתייחס לכולם בחמלה ולחפש את הסיבות בתוכך כשתיתקל בבעיה כלשהי." ("הוראת הפא בוועידת הפא באוסטרליה" סידני, מאי 1999) (תרגום לא רשמי)

המילים:

"לחפש את סיבות בתוכך כשתיתקל בבעיה כלשהי"

נגעו בי עמוקות. מה שהבנתי מהמשפט שאין מקום לתמרן אם אינני מסתכל פנימה. להביט פנימה זו פעולה מוחלטת ללא תנאים. ממש התגובה הראשונה, המחשבה הראשונה שלנו באותו הרגע צריכה להיות לחפש פנימה, לחפש פנימה, לחפש פנימה. אני צריך להשתמש בפא כדי לאמוד את לבי ומחשבותיי.

כשאיננו עסוקים בלחפש סיבות או תירוצים, קל יותר להירגע ולבחון בצורה אובייקטיבית ורציונלית את המילים והמעשים שלנו ולהשתמש בפא כדי להעריך ולחקור את הלב שהביא את המילים והמעשים הללו.

כשאמדתי את עצמי בהתאם לפא, הבנתי שהסיבה מדוע לא יכולתי להביט פנימה הייתה ההחזקה שלי להסביר את עצמי. היה פחד מאחורי הצורך להסביר. מדוע היה עלי להסביר? חיפשתי יותר עמוק, וגיליתי שפחדתי לקחת אחריות, פחדתי שאחרים לא יבינו אותי, שאחרים יראו את ההחזקות שלי; פחדתי שאחרים יחשבו שאינני מטפח היטב, שאחרים יפגעו באגו שלי, במוניטין, בהתרוממות הרוח, המנטאליות להתפארות וכולי. זו הייתה הסיבה מדוע עבדתי כל כך קשה לחפש כל כך הרבה סיבות להסביר את עצמי – כדי להגן על הלב האנושי שלי. לומר גלויות, מצאתי את הלב האנוכי שלי, לב שהיה איכפת לו רק ממני עצמי ושיעדיף לפגוע באחרים; לב מושרש-עמוק מהסוג הגרוע ביותר.

אחרי שנים רבות של טיפוח הבנתי בסופו של דבר מדוע היו לי מצוקות והפרעות שונות, מדוע השין-שינג שלי לא התרומם גבוה מאוד – זה היה בגלל הלב האנוכי שהסית, התסיס ויצר החזקות נוספות כמו המנטאליות להתפארות, התרוממות הרוח, קנאה, תחרותיות וכולי. הלב הזה שהאנוכיות השתרשה בו עמוקות זה מה שתפעל אותי להסביר את עצמי במקום לחפש באמת פנימה.

לאחרונה, בעקבות הרצאה שהעברתי באנגלית בעצרת נגד הרדיפה, כמה מתרגלים עמיתים מערביים שבחו את עבודתי הטובה. הרגשתי טוב עם עצמי גם כן. אחד המתרגלים ציין בפני ברצינות: "כשהרצית, התרגשת יותר מדי ולא היית רגוע ושליו. עליך להראות לאנשי העולם את הסגנון ההרמוני והידידותי של המטפחים". התגובה הראשונה שלי הייתה להסביר לו שהרציתי בפני קהל מערבי ופניתי אליהם בקריאה לתמיכתם בעצירת הרדיפה, כדי לעודד אותם, היה עלי להשתמש בטון דיבור של אדם שאינו מתרגל. השין-שינג של המתרגל העמית הזה היה די גבוה. הוא לא התווכח אלא הקשיב בשקט.

לפתע נזכרתי בדברי המורה:

"עליך להתייחס לכולם בחמלה ולחפש את הסיבות בתוכך כשתיתקל בבעיה כלשהי." (הוראת הפא בוועידת הפא באוסטרליה" סידני, מאי 1999) (תרגום לא רשמי)

הבנתי שכשמתרגל עמית מעלה טענה בנושא, זה חייב להיות קשור לתחום שעלי לשים אליו לב, אחרת זה לא היה קורה. איני צריך להתעלם מזה ועלי באמת להסתכל פנימה.

התוצאה של החיפוש פנימה הייתה, הבנתי שכמתרגלי פאלון דאפא שבזמן שאנו מדברים בחמלה ובשקט בהתאם לסטנדרט של השין-שינג של מתרגל, זה נושא את הכוח של הפא. בנוסף, זה מזיז, מעורר ומציל את אנשי העולם ומסלק את הרוע. במהלך ההרצאה השנייה של אותו אחר הצהריים התאמתי את הלך הנפש ואת טון הדיבור שלי. מאוחר יותר הייתי מלא הכרת תודה כלפי אותו מתרגל עמית. הכרתי לו תודה על כך שלא פחד להרגיז אותי כשציין בפני בכנות את הבעיה והערכתי את טוב לבו שהיה אחראי כלפי הפא וכלפי מתרגל עמית. שמחתי גם על שיכולתי לפרוץ דרך ההחזקה של להסביר את עצמי. לא נחסמתי על ידי ההחזקות של היהירות ומאבק מנטאלי והייתי מסוגל לחפש פנימה.

בעת שכתבתי את ההתנסות הזאת, אשתי (שאינה מתרגלת), שתמיד מבקרת, מאשימה ומפריעה לי, אמרה לפתע משהו לגמרי בלתי צפוי: "אתה נראה כה שליו והרמוני. עכשיו, נראה שאתה באמת מטפח". הייתי מופתע והבנתי שלאחרונה, בכל פעם שהתרגזה עלי, לא ניסיתי עוד להסביר עם תירוצים. רק התבוננתי פנימה, כשאני מחפש את הסיבה בפנים.

זוהי ההתנסות האישית שלי. אנא ציינו בחמלה מגרעות כלשהן.