ההתנסות בועידת הפאלון דאפא הראשונה בישראל

שיתוף התנסות מוועידת פאלון דאפא לשיתוף התנסויות בישראל 2/10/2002

שמי ש'. אני גרה בכרמיאל ואני מתרגלת פאלון דאפא. תרגלתי פאלון דאפא במשך פחות מחצי שנה למרות שאני מרגישה כאילו התחלתי לתרגל לפני שבוע. הייתי רוצה לשתף אתכם בההתנסות שהייתה לי במשך ועידת הפאלון דאפא בישראל.

I.

בהתחלה (ז"א יומיים או שלושה לפני הועידה) לא רציתי לבוא בכלל לועידה שנערכה ברמת אביב (בתל-אביב), והייתי נחושה לגבי ההחלטה שלי לא להגיע, גם חשבתי להפסיק לתרגל פאלון דאפא ורק להמשיך להיות בן אדם "טוב". אבל איכשהו הרגשתי שאני לא יכולה רק ככה סתם להפסיק לתרגל פאלון דאפא. בכל אופן, נתתי לדברים לזרום והפסקתי לחשוב על זה כי הייתי די מבולבלת אז ולא יכולתי להבין הרבה דברים ולא רק זה. מה שעוד, בזמן הזה, אפילו לא ידעתי למה אני בכלל מבולבלת.

בימים האלה מתרגלת דאפא א' ביקשה ממני לתרגם "מכתב עתירה" מסוים לעברית. אחרי שקראתי את המכתב כמה פעמים, תיקנתי כמה טעויות דיקדוק של אנגלית ותרגמתי אותו, הבנתי שאני פשוט חייבת לנסוע לועידת הפאלון דאפא הזה ולא משנה מה. בנוסף, שתי מתרגלות פאלון דאפא י' ו-ד' כתבו לי אימיילים בהצעה שאבוא ואסלק את הרעיון של להפסיק לתרגל. הם לא נתנו לי "ליפול" מתוך החמלה הגדולה שלהם.

מורנו הנכבד מתוך החמלה העצומה שלו לכל הישויות החיות לא נתן לי "ליפול".

נסעתי לועידת הפאלון דאפא הזו במחשבה שאחזור הביתה באותו יום וכך לקחתי איתי בתיק כסף כדי להגיע למקום ולחזור, סנדוויץ' ואת הספר "ג'ואן פאלון". זו הייתה הפעם הראשונה שלי בוועידת הפאלון דאפא, כך שכשהגעתי עשיתי בדיוק מה שכל האחרים עשו או את מה שהמתרגלים הותיקים ביקשו ממני. עזרתי בכל רגע שיכולתי למתרגלים אחרים (זו הייתה ההבנה בזמן הזה).

כשהתחלנו את הצעדה ועשינו את הצעדה, כל מתרגלי הפאלון דאפא העבירו הרבה עלונים לאנשים ברחוב. היה לי מאוד קשה לפני כן להעביר עלונים לאנשים (שלא לדבר על הבהרת האמת) וגם כשהצעדה החלה. הסתכלתי כמה דקות על איך מתרגלים אחרים מעבירים עלונים לאנשים ועשיתי את אותו הדבר. ללא פחד ובבטחון כמו כל המתרגלים האחרים. ככל שעשיתי את זה יותר, כך האמנתי יותר בפאלון דאפא, והבטחון שלי והאמונה במה שאני עושה גדלו. השמש הייתה חזקה וזה היה יום די חם, הייתי עייפה, אבל אפילו על זה לא חשבתי ממש, הייתי נחושה בדעתי רק לעשות את כל מה שאחרים עושים עד הסוף. אחרי כן, התחלנו לשבת מול השגרירות הסינית בעצרת על מעשי הזוועה בסין בלשון המעטה, להעביר מחשבות נכונות, להציג את תרגילי השיטה לעוברים ברחוב, לקרוא בספר. בדיוק כפי שמתרגלת טאיוואנית אחת אמרה: "המקום הזה הוא עכשיו ביתנו". זמן מה לאחר מכן, הגיעה המשטרה ואנחנו מייד התחלנו להעביר מחשבות נכונות בעוד שכמה מתרגלים אחרים ניסו להבהיר להם את האמת. השוטרים הגיעו למסקנה אחרי זמן מה שאנחנו מאוד שקטים ושלווים. הם השאירו שוטר אחד שישים עין עלינו בכל מקרה.

כשהגיע הזמן בשבילי להגיע לאוטובוס כדי לחזור הביתה, כפי שתיכננתי במקור, הרגשתי שאני פשוט לא יכולה לעזוב את המקום. המקום הפך למגנט בשבילי, כמו הבית. הסתכלתי על חברי המתרגלים, הסתכלתי על הבניין של השגרירות הסינית, והייתה לי מחשבה שלהפך, אני צריכה להישאר ולא משנה מה עד שכולנו לא נלך. אחרי זה, פשוט נשארתי ועשיתי את התרגילים והעברתי מחשבות נכונות עם כל מתרגלי דאפא האחרים. כשהיה כמעט הזמן ללכת קיבלתי חולצת פאלון דאפא נוספת ושאלתי את שתי המתרגלות האחרות אם יש איפה לישון או שישנים מול השגרירות. היא אמרה לי שיש לנו איפה לישון.

II.

בזמן שגברת ג'ין דאי סיפרה את סיפורה על מותו של בעלה, שנרצח רק בגלל שהיה מתרגל פאלון דאפא, דמעות החלו לזרום על לחיי, אבל פשוט המשכתי להקשיב לדבריה בתשומת לב אפילו שזה היה בסינית. ברגע הזה ידעתי שמה שחסר אצלי זו האמונה החזקה בפאלון דאפא. בדיוק כפי שאותו "מכתב עתירה" אומר: "אנחנו מרגישים את זה על מחשבותנו וגופנו."

בזמן שהקשבתי להתנסויות של חברי המתרגלים, קיבלתי כמעט את כל התשובות לשאלות שלי על פני השטח. והיו לי המון שאלות.

ביום הזה וגם ביום הראשון סילקתי הרבה החזקות רעות.

"אתה תוותר על הדברים הרעים שאתה קשור אליהם. לדוגמא, אם בקבוק מלא בדברים מטונפים סגור בחוזקה ונזרק אל המים, הוא יישקע היישר לקרקעית. אתה תזרוק מעט מהתוכן המלוכלך שלו, ככל שתרוקן את הבקבוק כך הוא יצוף גבוה יותר במים. אם הוא יתרוקן לחלוטין, הוא יצוף לחלוטין על פני המים." [ג'ואן פאלון מאת לי הונג-ג'י]

אני באמת מאושרת שגיליתי את פאלון דאפא. אני גם מודה לכל אלה שלא נתנו לי לשקוע. אבל באמת זהו הרבה יותר מסתם פשוט "תודה".

פאלון דאפא ומטפחיה הם באמת מופלאים.

מורנו והפאלון דאפא זוהרים בכל היקום, והזוהר מגיע ללבבותיהם של האנשים טובי-לב.