לפני ואחרי

(Minghui.org)

[הרשות לשימוש במאמר זה נתקבלה מאת קארן תירמבאט' וקינג הוצאה לאור. המאמר פורסם במקור ב"סטייט קולג מגאזין" גליון אוגוסט 2002.]

מכונת עבודה. כך מתארת ג'ודי חן את עצמה בעבר. מישהי שנלחצה מעשר שעות העבודה ביום במסעדת בית הפנדה, שהיא ובעלה היו בעליה במשך עשור. מישהי שקיוותה שלא תתפרץ שוב על אחד משלושת ילדיה. מישהי שתשחרר מלוח הזמנים הנוקשה שלה ע"י שאיפת עוד סיגריה, לגימת עוד בירה.

"בעלי ואני סבלנו מלחצים בעקבות החיים העסקיים. כל מה שעניין אותנו הייתה הצלחה", היא נזכרת. "עבדנו קשה, היינו קשוחים ולא היה אכפת לנו מרגשותיו של איש".

ג'ודי גילתה אז את פאלון דאפא, והפכה להיות אדם אחר. פאלון דאפא , מבוטא כ"פא-לון דא-פא", שיטת תרגול רוחני מסין המשלבת תרגילים בתנועה איטית ומדיטציה. ידועה גם כפאלון גונג, מטרתה היא לשחרר לחצים ולקדם צמיחה רוחנית.

נקודת המפנה בעבור ג'ודי הייתה לפני שמונה חודשים כאשר לקוחה חדשה, אישה רזה וממושקפת, נכנסה למסעדה. ג'ודי הרגישה חובה לגשת אליה: "היא חייכה ונראתה כל-כך מאושרת שהייתי חייבת לשאול אותה מדוע".

הזרה התבררה כגיאופיזיקאית בשם קואן-יאן "קורינה" השי, אשר כמו ג'ודי מוצאה מטאיוואן. מכיוון שבעבר הייתה חלשה גופנית, קורינה ייחסה את חיזוק כוחה וגישתה החיובית לפאלון דאפא. היא הזכירה שהיא שייכת למועדון פאלון פנסילבניה, המעניק שיעורים חינם. בדיוק אז החליטה ג'ודי לנסות פאלון דאפא.

שבועיים אחרי שלמדה את הבסיס מקורינה, ג'ודי אומרת שהפסיקה לשתות ולעשן לתמיד. עור פניה, שהיה בעבר יבש, הפך רך כשל תינוק. היא כבר אינה מתפרצת על ילדיה.

ג'ודי מייחסת שינויים אלה לשחזור תחושת האיזון בתוך עצמה,"שיפור של המוח והלב גם יחד". חיבור עמוק שצמח בתוכה כלפי מורשתה הסינית והרגשה שסוף סוף הפכה יציבה. ג'ו וילדיה נתפסו בהתלהבותה והיום המשפחה כולה מתרגלת יחד.

"אני מתרגל פאלון דאפא חמישה חודשים, וכבר אני מרגיש רגוע יותר", אומר ג'ו. הוא אחראי על המטבח בבית הפנדה, והוא תמיד בתנועה. כמו ג'ודי גם הוא ניסה בעבר לשכוח את הלחץ הפיזי שבעבודתו באמצעות אלכווהול וסיגריות. הוא אומר שהפסיק הרגלים מגונים אלה תודות לפאלון דאפא, ומוסיף "למדתי להסתכל פנימה קודם כל".

מה היא בדיוק פאלון דאפא? אומנות לחימה? דת? או כמו שכמה מקטרגים עלולים לטעון - כת שחייבת להיעצר? התשובה האמיתית , ע"פ המתרגלים, עשויה להיות "אף אחד מאלה". " זוהי אינה אמנות לחימה, דרך לפיתוח החוכמה", מציינת גודי.

פאלון דאפא נראית כשיטה סינית ייחודית, דומה לטאי צ'י וצ'יגונג המתורגלים בתנועה איטית, אולם עם שינוי מוסרי. בעוד שרבים הצטרפו בתחילה לפאלון דאפא מסיבות בריאותיות, אלה שהעמיקו את מעורבותם,לומדים את כללי התנועות של אמת,חמלה וסובלנות. הולכים בעקבות השיעורים שפותחו בשנות השמונים המאוחרות בידי המייסד לי הונג-ג'י, מועמד פעמיים לפרס נובל לשלום החי כעת בארצות הברית.

פאלון דאפא התפרסה במהירות בכל סין במהלך שנות התשעים וכעת מתורגלת בידי מיליונים בכל רחבי העולם. בכל זאת היא אינה חוקית בסין. בתחילה הממשלה הסינית קידמה את פאלון דאפא כדרך אלטרנטיבית לשיפור הבריאות, אולם מאוחר יותר, ב-1999, היא אסרה את התרגול, ע"פ העיתונאי האמריקאי דני שכטר, בספרו "האתגר של פאלון דאפא לסין". עד סוף השנה, כותב שכטר,מוערך ש-35,000 מתרגלים נעצרו בסין. סיפורים אודות מתרגלים סינים הסובלים ממעצרים בלתי חוקיים,עינויים ואפילו רציחות נפוצו בקהילה הבי"נ.

בחודש מאי, הממונה האמריקאי על חופש האמונה הבי"נ פרסם דו"ח על סין, המצהיר כי "כחלק מהדיכוי האלים של הפאלון גונג, הממשלה [הסינית] לחצה על אנשים לגנות את תלמידי הפאלון גונג ולהתנכר אמונת הקבוצה. ממשלת ארצות הברית צריכה להמשיך לחזק את מאמציה ולהתנגד לשיטות גסות אלה ואחרות שמכשירה (מייסדת) הממשלה הסינית בכדי לנקוט אמצעים כנגד תנועות ודתיות ורוחניות.

[...]

מתרגלים מקומיים שותפים לדאגות הממונה – הם אספו חתימות מ-5000 תושבי סטייט קולג' ושלחו אותן אל חבר קונגרס האו"ם ג'ון פטרסן. ג'ודי מציגה בגאווה במסעדתה כרזה החתומה בידי ועדת המחוז המרכזית המצהירה ש "פאלון דאפא מקיפה את העקרונות לייסוד האומה, כולל חופש אמונה, דיבור והתאספות".

למרות שימי העבודה בני 10 השעות של ג'ודי לא התשנו, גישתה כלפיהם השתנתה בקיצוניות. היא צפה בשלווה לאורך מסעדתה, מובילה את הלקוחות, עוצרת פה ושם לדבר, או לעזור בהוצאת הזמנות. שום דבר כבר לא נוגע בה, לא הלחצים של ריצוי קהל זרים מדיי ערב, הצורך לשלם חשבונות, אפילו לא דאגות אובססיביות מדיי פעם לגבי זמנים חלשים.

"איני נשלטת ע"י כסף יותר", היא אומרת,"אני עדיין אשת עסקים, אבל ישנם דברים חשובים יותר בחיים".

כמו בשלוות נפש. ג'ודי תמיד מוצאת זמן לכך. לדוגמא, מוקדם יותר הבוקר, אחרי חמש שעות שינה בלבד, היא לבשה חליפה מוזהבת והצטרפה לקורינה ולשתי נשים נוספות במפגש מדיטציה. הם ישבו מסוכלות רגלים סביב לגלובוס הענק ומלא החן מולold main בפארק של קמפוס אוניברסיטת פן סטייטס. אולם הן לא הביטו על הכדור, חפץ עתיק שפעם שימש לשרטוט השמיים. במקום זאת, הן סגרו את עיניהן והתרכזו על טיפוח השמיים הפנימיים שלהן, סוג אנרגיה חיובית שהם מכנות גונג.

כל אחד מחמשת הסטים של התרגילים מכונה בכותרת סודית כגון "בודהא מציג אלף ידיים", סדרת מתיחות עדינות, או "חדירה אל קצוות היקום", בו הידיים צפות באוויר. הקצב הוא טבעי ובעל קצב עדין. המשתתפים מבצעים את התנועות בעיניים עצומות, רגלים ברוחב הכתפיים, קצה הלשון מעוגל כנגד החך העליון בין השאר.

כאשר הנשים מודטות, הן נראות כמתמזגות בשקט בסביבתן , מראה של השמש נושקת לדשא, עצי נוי, ודגל אמריקאי מתנופף ברוח. האתר חביב על חברי מועדון פן סטייס במשך הקיץ, החברים מתאספים לעיתים קרובות לתרגול ולספר לעוברים ושבים על הפרת זכויות האדם בסין.

האישה הצעירה שישבה מול ג'ודי יכולה לכתוב רומן המבוסס על חוויותיה האישיות (היא ביקשה שנכנה אותה ליסה בכדי לשמור על זהותה). הסיפור של ליסה מתחיל בפארק בארץ לידתה סין, היכן שצפתה בקבוצת אנשים מבצעים פעילות לא מוכרת. הוריה , שכבר היו מתרגלים, סיפרו לה על פאלון דאפא וכיצד בריאותם הרופפת השתפרה. כשהשתכנעה, החלה במהרה לתרגל בפארק מדיי יום.

הצרות החלו. ליסה אומרת ששוטר הממשלה ביקר אצל בבית הוריה. "הוא אמר להם לחתום על מסמכים המבטיחים שיפסיקו לתרגל פאלון דאפא", היא אומרת מביטה אל החלל. "אם לא , הוא הזהיר אותם, תאבדו את דמי הפנסיה ואת ביטוח הבריאות".

מפוחדים, בני הזוג המבוגר חתמו על הניירות והפסיק לתמיד. אולם זה לא היה הכל. אחרי שמורה מתנדב של פאלון דאפא נעצר, ליסה הלכה למשרד הממשלה לבקש לשחררו. אולם, לדבריה איש לא הקשיב לה.

מאוחר יותר,המשטרה הגיעה לפארק בו תרגלה. הם הכו את האנשים וגררו את הנשים, כולל אותה למפגש שטיפת מוח. שוטרים אחרים ביקרו בביתה להחרמת ספרים וקלטות מפלילים. עדיין ליסה המשיכה לתרגל בחשאי. בסופו של דבר היא הצטרפה לבעלה בארצות הברית, היכן שהיא חופשייה לקיים את אמונותיה.

"הרגשתי שתגובת הממשלה הסינית הייתה לא הגיונית", אומרת ליסה, כיום תושבת סטייט קולג. "הרגשתי כאב בלבי, כשאמרו לי שאיני יכולה לתרגל משהו שכה חשוב לי , עוניתי רוחנית, זה היה כמו ישיבה על כסא מלא מסמרים".

מאוחר יותר , רעננה יותר, פנתה ג'ודי אל עבר המסעדה, מוכנה לעוד יום של המולה ופעילות. ישנם חלונות שצריכים ניקוי, צמחים להשקות ולקוחות רעבים להאכיל.

בית הפנדה משקף את ההתמסרות שלה ושל גואי לפאלון דאפא. שלט לבן מוצג בצורה בולטת בקרבת הכניסה קורא לעולם לסייע לפתור את משבר זכויות האדם בסין. בצד השני מול הקופה, ספרי פאלון דאפא, דיסקים וקלטות ווידיאו – כולם מציגים את לי הונג ג'י מדגים את התרגילים – שוכנים בקרבת קומקומי תה אומנותיים ופסלי פורצלן בתוך ארון מואר עתיק. חומרי קריאה נוספים מוצבים לצד פסל גדול של בודהא.

ג'ודי ובעלה עדיין מחזיקים במוסר עבודה גבוה. ההבדל, אומרת ג'ודי, הוא ש"אני יותר נינוחה. הלקוחות אומרים לי שהשתנתי והם רוצים לדעת מדוע". הם רוצים לחלוק מה שלמדו עם המספר הגדל של הלקוחות הקבועים של בית הפנדה הצמאים לדעת יותר באמצעות שיעורים חינם במסעדה.

הקצב הופך מהיר יותר כשקהל ארוחת הערב מופיע, אולם לג'ודי זה לא מזיז. בקרוב היא וג'ו ינעלו בשעה 22:00 ויפנו הביתה. בחלל הסלון, בליווי קלטת של מוסיקה סינית מסורתית, שניהם יעצמו את עיניהם וימתחו את ידיהם לעבר התקרה, בשומרם את רגליהם משורשות לרצפה. כל תנועה תמחק את דאגותיהם לגבי העתיד ואת שריריהם הכואבים. שעת חצות מתקרבת, ואז עם חיוך הם יהיו מוכנים לשינה.