מתרגלת הציעה לי להצטרף אליה לחלוקת עלונים בעיריה, לאחר שקיבלנו אישור לעבור בכל משרד ולחלק חומר על פאלון דאפא. הסכמתי להצטרף אליה, אבל בתוכי פנימה ידעתי שאני צריך כתף חזקה להשען עליה. למחרת התקשרה המתרגלת ואמרה שיש לה הפרעות מאד קשות, והיא לא תוכל לבוא אתי. למשך שניה היו לי ספקות אם ללכת לבד או לא, ואז הבנתי – אין דרך חזרה. או שאני ממלא את הדרישות מתלמיד דאפא של תיקון הפא ונותן לאנשים אפשרות הצלה, או שאני לא אוכל לתרגל יותר.

במחשבה לאחור, מכיוון שהסתמכתי על עזרה מבחוץ – עזרתה של המתרגלת – נוצרה פירצה שהכוחות הישנים ניצלו, והם גרמו לאותה מתרגלת הפרעות מאד קשות. ברגע שאני "נשען" על כתף חזקה של מתרגל אחר, זה קודם כל חיפוש החוצה, ודבר שני זו פירצה לכוחות הישנים להפריע ל"כתף החזקה". במיוחד זה קורה כשהרבה מטפחים סומכים על אותו מטפח, ומחכים שהוא יעשה את הצעד הראשון. מצד שני, זה שנשען לא עושה כלום, כי הוא מחכה שידחפו אותו קדימה ("אף אחד לא עוזר לי"...).

תוך כדי שליחת מחשבות נכונות נכנסתי למשרד של מפקח, והראיתי לו את האישור לחלוקת החומר. הוא לא הסכים לאשר חלוקה, למרות שהאישור היה מגורם בכיר בעיריה. הבהרתי לו את האמת על הדאפא, והוא התקשר כדי לבדוק את האישור, תוך כדי שהוא מנסה לשכנע את נותן האישור לא לאשר. האישור ניתן, והמפקח חתם על עצומה נגד הרדיפה.

הרגשתי שהמחשבות שלי לא מספיק חזקות, אבל סמכתי על המאסטר. חשבתי שהכל יסתדר.

במהלך חלוקת העלונים, נכנסתי לחדר שבו אף אחד לא היה מוכן לשמוע אותי, או לקחת עלון, או לחתום על העצומה. הרגשתי שהם פחדו מהעלון הזה, כאילו אני מושיט להם נחש. התגובה שלהם ערערה אותי עוד יותר, מכיוון שהייתי חסר נסיון במקרים כאלו, ותמיד ראיתי את עצמי מאד קטן מול אנשים בעלי תפקידים בכירים, או אנשים שמחזיקים עצמם קשוחים. תמיד עשיתי מה שרצו ממני. אף פעם לא איפשרתי לעצמי לעשות מה שנחוץ בשביל הדאפא ("....תוך כדי סילוק כל הרעיונות המוטעים" – מתוך ה"לון יו").

שוב היה עלי לבחור. מצד אחד לא יכולתי להמשיך כך, ומצד שני החזקתי עצמי בכל הכוח שהיה לי כדי לא לעזוב את העיריה. ידעתי שעלי לעשות מה שהמאסטר מתכנן לי ולא לעשות על פי החלק של האדם הרגיל. התיישבתי בפינה שקטה בתוך העיריה, ובמשך שלוש וחצי שעות שלחתי מחשבות וקראתי שני פרקים מהספר "ג'ואן פאלון". במשך זמן זה ניסה הרוע להשפיע עלי לא פעם, דרך ההחזקות שלי, לעזוב את המקום. סמכתי על המאסטר, וידעתי שברגע שהמחשבות הנכונות שלי יהיו מספיק חזקות, אוכל להתגבר על ההחזקות שלי ולהציע הצלה לאנשים.

החדר הראשון שנכנסתי אליו היה החדר בו האנשים פחדו ממני. הפעם כשהתחלתי לדבר איתם כולם שמחו מאד לשמוע אותי וקיבלו עלונים. כך זה המשיך בכל האגף. הייתי צריך שוב ושוב להתעלות על עצמי, כדי שאנשים לא יגיבו בחשש וכדומה. ברגע שהמחשבות היו לא מספיק חזקות, האנשים התחילו להטיל ספק.

"כשאדם עם מחשבה רעה חושב על דברים רעים, אדם זה יכול לשנות את דעתו בגלל ההשפעה העצומה של השדה שלכם" (מתוך "שדה אנרגיה" מתוך "ג'ואן פאלון").

עובדי העירייה הציעו לקיים יום עיון מרוכז של פאלון דאפא לעובדי העיריה, וכל בוקר לפני תחילת העבודה לתרגל למשך רבע שעה. הם אמרו שזה טוב, וממש דרשו ממני לפעול בנושא.

אשמח לשמוע את הערותיכם מתוך חמלה.

קטגוריה: מסעות טיפוח