מבט לאחור לימים בהם הפאלון דאפא החל להתפשט בטייוואן (חלק ראשון)

(Minghui.org)

כבר עברו 15 שנים מאז חודש מאי 1992, בו הוצג הפאלון דאפא בפעם הראשונה בציבור. מספר המתרגלים בטייוואן הוא השני בגודלו אחרי סין. כרגע (נכון למועד פרסום המאמר במאי 2005), כ-300,000 בני אדם מתרגלים בפארקים, בסוכנויות ממשלתיות ובקמפוסים באוניברסיטאות. ניתן למצוא כ-1,000 אתרי תרגול בלמעלה מ-200 מחוזות ועיירות בכל רחבי טייוואן, ובתוכם כתריסר אתרים בפנג-הו, בג'ין-מן ובמא-זו הממוקמים בפרברי האי.

מתרגלים מבצעים תרגילים ברחבת יד הזיכרון לצ'יאנג קאי-שק

כ-10,000 מתרגלים מבצעים תרגילים בחזית לשכת הנשיא

ג'נג וון-הואנג ואשתו הא לאי-צ'ין, נסעו פעמיים לסין כדי ללמוד פאלון גונג, ולאחר מכן הציגו את השיטה לעמיתיהם מטייוואן. מחבר מאמר זה ביקר את בני הזוג בביתם שבמחוז יי-לאן והקשיב לסיפורם כיצד קיבלו את הדאפא וטיפחו בו. הוא מקווה לשמש כעד להפצת ההיסטוריה של הדאפא.

מחלה קשה הובילה לתרגול דאפא - ביקור בהרצאת דאפא בפעם הראשונה בעיר ג'י-נאן

בשנת 1994, הא לאי-צ'ין סבלה מהפרעות שינה וממיגרנה מזה שלושה עשורים. היא פנתה לרופאים ולמומחים בעלי שם הן מהרפואה המערבית והן מהמזרחית. כולם לא הצליחו למצוא את הסיבה למחלותיה. לא הייתה לה ברירה אלא לקחת כמויות הולכות וגדלות של משככי כאבים. כל יום היה ניסיון עבורה. מעבר למטלות הבית היום-יומיות היא טיפלה בשלושה ילדים. בעלה, ג'נג וון-הואנג אמר: "כל האיברים הפנימיים שלה הפסיקו לפעול כהלכה".

בעוד הם נאבקים עם מחלותיה, בחודש יוני באותה השנה הם קיבלו מכתב מקרובים בסין האומר: "מר לי הונג-ג'י נפלא לטיפול במחלות קשות. הוא יעביר סדרת הרצאות בעיר ג'י-נאן בפרובינציית שאן-דונג, והן מתחילות ב-21 ביוני. עליכם להשיג ויזה ולבוא לשיעורים שלו".

ג'נג וון-הואנג ואשתו הגיעו לעיר ג'י-נאן יומיים לפני שהחלו השיעורים. הא לאי-צ'ין התנסתה בשינויים גדולים עם הגיעה והרגישה מאוד נינוחה ושלווה. לראשונה במשך שנים היא הצליחה להירדם ללא כאבים. כשנזכרה בתקופה זאת, היא חייכה ואמרה: "זה היה נהדר להצליח לישון"

.הם נכחו בסיבוב השני של כיתת לימוד של פאלון גונג בעיר ג'י-נאן שנערכה בנוכחות כ-4,000 תלמידים. מר לי הונג-ג'י אמר: "היום שני תלמידים הם מטייוואן". הוא ביקש מהעוזרים להביא להם ספרי פאלון גונג. הזוג הופתע מכך שהמאסטר ידע שהם מטייוואן. המאסטר המשיך והחל בהרצאה: "צ'יגונג הוא טיפוח... זוהי שיטת טיפוח-תרגול גדולה של אסכולת הבודהא". הא לאי-צ'ין הייתה נרגשת וחשבה: "זה מה שאני רוצה".

הבנת סיבת המחלות - הגוף מיטהר במהלך תשעת ימי ההרצאות

המורה אמר: (בג'ואן פאלון- הרצאה ראשונה: "באמת להביא אנשים לרמות גבוהות")

"כי יש עיקרון כזה ביקום הזה: בין כל העניינים של האנשים הרגילים, לפי אסכולת הבודהא, יש יחס של סיבה ותוצאה. לידה, זקנה, מחלה ומוות קיימים בדיוק בצורה כזאת אצל אנשים רגילים. מחלות או קשיים באים בגלל הקארמה שנוצרה מדברים רעים שאנשים עשו בעבר. סבל הוא פירעון של החובות הקארמתיים, לכן אף אחד לא יכול לשנות את זה כך סתם. שינוי פירושו שלא צריכים לפרוע חוב שחייבים, ואי אפשר לעשות את זה איך שרוצים. אחרת זה שווה לעשיית מעשה רע."

..."כדי להירפא ממחלות, לגרש מצוקות ולסלק קארמה, על האנשים האלה לטפח ולחזור למקור האמיתי. כך מסתכלים על זה בכל סוגי הטיפוח-תרגול. אדם צריך לחזור למקור האמיתי שלו, זוהי המטרה האמיתית של להיות אדם. לכן, ברגע שאדם זה רוצה לטפח ולתרגל, מתייחסים לכך כטבע הבודהא שמתגלה."

"יש אנשים שחושבים שלטפל באחרים, לרפא עבורם מחלות ולשפר את מצב בריאותם הם מעשים טובים. לדעתי, הם לא ממש ריפאו את המחלות, אלא שבמקום להוריד אותן, הם דחו אותן או הפכו אותן למשהו אחר. כדי לסלק את המצוקה הזאת חייבים לסלק קארמה"...

"טיהור הגוף מבוצע רק עבור אלה שבאמת באים בשביל ללמוד את שיטת התרגול ואת הפא." (ג'ואן פאלון- הרצאה ראשונה)

"יש אנשים שיהיו להם תגובות מקומיות, ירגישו חוסר נוחות בדרך זו או אחרת ויופיעו סוגים שונים של חוסר נוחות. כל זה נורמלי. אני אומר לכולם שלא חשוב כמה רב הוא חוסר הנוחות שלכם, עליכם להמשיך ולבוא להרצאה. ברגע שתיכנסו לכיתה, כל הסימפטומים שלכם ייעלמו ולא תהיה כל סכנה." ("ג'ואן פאלון" – הרצאה שנייה)

"אנשים בודדים יכולים להירדם ולהתעורר ברגע שאני מסיים את ההרצאה. מדוע זה כך? זה בגלל שיש להם מחלות בתוך הראש שצריך לכוונן. אדם לא יהיה מסוגל לסבול את זה במשך הכוונון. לכן צריך להכניס אותו למצב של הרדמה כשהוא לא יודע. אבל יש אנשים שאין להם בעיה בשמיעה, למרות שהם ישנים חזק הם שמעו הכול בלי להחסיר מילה. הם יהיו ערניים לאחר מכן ולא ירגישו עייפים אפילו אם יסתובבו יומיים בלי לישון. כל אלה הם מצבים שונים וצריך לכוונן את כולם, כל גופכם יטוהר עבורכם." ("ג'ואן פאלון" – הרצאה שנייה)

גב' ג'נג הרגישה נוחות רבה כשהאזינה להרצאותיו של המורה. היא נרדמה מייד לאחר שההרצאות החלו. בעלה העיר לה: "מדוע את ישנה? האם באת כדי לשמוע את השיעור או שבאת כדי לישון?" היא ענתה לו: "פשוט לא יכולתי לשמור על עיניי פקוחות, אבל שמעתי היטב כל מה שהמורה אמר". מה שהיא התנסתה בו זה בדיוק כפי שמתואר בספר "ג'ואן פאלון".

ביום השני, לפני שהשיעור החל, המורה ניגש למקום מושבם של ג'נג וון-הואנג ואשתו. הם ברכו: "שלום המורה!" המורה השיב: "האם אתם מבינים כל מה שאני אומר בשיעור? אם לא, בקשו מהעוזרים לסייע לכם" הם ענו: "כן, כן, אנחנו מבינים". המורה המשיך: "לא משנה מה מצבכם, כיוון שהגעתם לשיעור שלי יש בייננו קשרים גורליים. אסיר את שורש מחלתכם מממדים אחרים. יהיו לכם תגובות במשך יומיים שלושה; או שתקיאו או שתשלשלו".

ביום הרביעי ג'נג וון-הואנג אמר: "לי כנראה אין שום מחלה. בכלל לא היו לי שום תגובות!" אולם מאוחר יותר בערב, אחרי שנכנס למלון, הוא החל להקיא והיה לו שלשול. הוא הקיא דברים רבים עם עקבות דם בתוכם. גרונו כאב אפילו כשבלע מים. בבוקר המחרת, אשתו לא בקשה ממנו לאכול ארוחת בוקר כי חשבה שהוא צריך לנוח. אבל הוא התעקש לאכול וביקש בעצמו אוכל (מעט אוכל מטוגן בשמן עמוק). הוא אכל כאילו לא קרה דבר.

מר לי (במרכז), ג'נג וון-הואנג (משמאל) ואשתו (מימין)

מר לי עם תלמידים בהרצאה בג'י-נאן

אחרי השיעור הם חזרו לטאי-פיי. לאחר שהשתקעו, לגב' ג'נג היה חום ושלשול. היא ידעה שהמורה מנקה עבורה את גופה, והיא הרגישה בסדר כעבור שמונה ימים. היא נהגה לצעוד מטיאן-מו לשי-פאי מדי יום כדי לקנות אוכל והרגישה שסל הקניות שלה הפך קל יותר מבעבר. היא הרגישה כאילו מישהו דוחף אותה. אחרי שהחלה לתרגל דאפא, גב' ג'נג נרפאה ממחלות רבות שעינו אותה במשך 27 שנים. היא מאוד אסירת תודה למורה על כך.

יום אחד, שנה מאוחר יותר, גב' ג'נג התנסתה לפתע בכאבים בכל גופה ולא יכלה לשבת בשקט. היא ידעה שהמורה דוחק החוצה קארמה עבורה כפי שתיאר במאמר - "הקארמה של המחלות" ב-"יסודות להתקדמות במרץ I", כאשר הקארמה צריכה להיות מסולקת פעם בכל תקופה. היא מצאה שלושה כיבים על עורה קרוב לאזור הכבד, והם גירדו בעוצמה. היא גירדה אותם והעור דימם. מיד אחר כך הם נרפאו. היא חשה נוח מאוד והייתה מסוגלת לאכול מאכלים שלא הייתה מסוגלת לאכול קודם לכן.

נסיעה לגואנג-ג'וֹאוּ כדי להשתתף בכיתת לימוד שנייה - שמירת מחשבות נכונות חזקות ברגעים קריטיים

בחודש דצמבר 1994, קרובי הזוג ג'נג צלצלו אליהם מסין ואמרו: "מר לי יקיים כיתת לימוד נוספת בעיר גואנג-ג'וֹאוּ ב-21 בדצמבר וזו תהיה הכיתה האחרונה שילמד. זה קרוב לטייוואן. עליכם לנצל את ההזדמנות".

לאחר שקנו כרטיסי טיסה, ג'נג וון-הואנג נשלח לבית החולים הכללי של ותיקי טאי פיי, בגלל כאבי בטן. הוא היה במצב חמור ולא יכול היה ללכת בכוחות עצמו. אבחנו אצלו אבני מרה והמרה שלו התייבשה. הרופא הכריז שנדרש ניתוח מיידי, אשר תוכנן ל-21 בדצמבר, היום בו צפויה להתחיל סדרת ההרצאות. בני הזוג דנו בנושא והחליטו לנסוע לגוואנג-ג'ואו לכיתת הלימוד של הפאלון גונג. גב' ג'נג הלכה לשוחח עם הרופא. הרופא התעקש: "זה מקרה מאוד חמור. בבית החולים הזה היו כבר 20,000 מקרים כאלה, ואף אחד במצב זה לא יכול היה להימנע מניתוח". בסופו של דבר, בני הזוג חתמו על הסכם ופטרו את בית החולים מכל אחריות, במקרה ומשהו יקרה לג'נג וון-הואנג.

יומיים לאחר מכן בני זוג עלו על המטוס לגואנג-ג'וֹאוּ. הם רק רצו לשמוע את הרצאותיו של המורה ולא היו להם כל מחשבות אחרות. בעודם על המטוס, ג'נג וון-הואנג הבריא בהדרגה. הוא הסתכל במנה האחרונה שהגיש לו הדייל ואמר לאשתו: "אני רעב". הוא לא אכל בשבוע ששהה בבית החולים. הוא סיים את המנה שלו במהירות והביט לעבר המנה האחרונה של אשתו. הוא אמר: "האם את הולכת לאכול את שלך?" היא צחקה ואמרה: "כולה שלך". כשהם ירדו מהמטוס הוא חש כמו אדם בריא לחלוטין ויכול היה ללכת בכוחות עצמו.

לימוד התרגילים

המורה מרצה ומלמד את תרגילי הדאפא בעיר גואנג-ג'וֹאוּ, בדצמבר 1994

המורה מרצה בגואנג-ג'וֹאוּ בדצמבר 1994

כשהלכו לאצטדיון של גואנג-ג'וֹאוּ, מתרגלים מבייג'ינג עודדו אותם ואמרו: "כשתחזרו לטייוואן, עליכם ללמד אחרים את התרגילים, כך שאנשים נוספים יפיקו תועלת מהפאלון גונג". בני הזוג ענו: "אנחנו עדיין לא מכירים כל כך טוב את התרגילים, איך נוכל ללמד אחרים?"

המשך יבוא....