(Minghui.org)

ישנו סיפור ב"רישומי המסע של הנזיר ג'י-גונג" על איש רע שהפליל אשה. לא רק שבעלה נהרג, אלא שהיא אף כמעט איבדה את האדמה ממנה התפרנסו היא ובנה. למרבה המזל, היא קיבלה עזרה מג'י-גונג ויכלה לחשוף את המסמך המזויף שטען כי האדמה מוחכרת ובסופו של דבר, המשיכה להחזיק באדמתה. מאוחר יותר, מת האיש הרע שגרם לתקרית הזו, כגמול קארמתי בעבור מעשיו הרעים. האחראי לקבורתו עטף את גופתו במשטח במבוק שבור, כך שראשו ורגליו נותרו לא מכוסים כשהגופה נשלחה לקבורה.

הבן היתום והאם שהתאלמנה, שנפגעו מהאיש הרע הזה, ראו במקרה את הגופה. כשראתה האלמנה את האויב שהרג את בעלה במעמד מעורר רחמים שכזה, ריחמה עליו. היא לקחה מעט כסף (שתי אונקיות של כסף) וביקשה מאיש השירות לקנות ארון קבורה. בזמנים קדומים, החמלה והסובלנות של האנשים הרגילים היו באמת נוגעים ללב.

באותו אופן, אנו מתרגשים מהסיפור של האן שין, שמוזכר בספר "ג'ואן פאלון". האן שין היה צעיר וחזק בזמן שהתרחש האירוע המפורסם. הוא היה טוב באומנויות לחימה ונשא נשק, אך לא עשה שום דבר רע. מאידך, האיש שקרא עליו תיגר היה ידוע כאדם בלתי הגיוני וחסר ידע או מיומנויות. סביר להניח שבמקרה כזה, מישהו אחר פרט להאן שין, היה מכה אותו, או אפילו עורף בכעס את ראשו, ולא היה מסוגל לשמור על לבו שלא יזוז. בנוסף, קרוב לודאי שהאנשים סביבו היו מריעים לו. אך האן שין, במקום להלחם באיש, אכן זחל בין רגליו, כפי שנדרש. מאוחר יותר, האגדה מספרת כי האן שין נעשה לקצין בכיר והאיש הרע חשש כי האן שין יחפש לנקום בו. אך האן שין מחל לו, ואף הציע לו משרה כקצין בדרגה נמוכה. לב אדיב, סובלני ומוחל שכזה לא ניתן למצוא בקרב אנשים רגילים.

אני זוכר אמרה סינית עתיקה: "אם אתה סובלני, אתה (אדם) עליון". כתלמידי פאלון דאפא לאחר שנות טיפוח רבות כל כך, עלינו להיות מסוגלים לנהוג טוב יותר מרוב האנשים בנושא זה. אך רבים מאתנו עדיין לא פועלים היטב ולעתים מתנהגים אף גרוע יותר מכאלה שלא מתרגלים.

כשאני מתבונן אחורנית על דרך הטיפוח שלי, כך היא היתה. רציתי לראות רק אנשים שאני מחבב ולשמוע רק מה שאני אוהב לשמוע. אך כיצד יכולות עיני ואוזני להיות הסטנדרט למדידת טוב, רע, אדיב ומרושע? על פי הגיון זה, אם מישהו לא יכול להיפטר מההחזקה לנצח בקרבות, הוא יכול להיחשב סובלני מספיק אם אינו מציק לאחרים.

לאחר שהחלה הרדיפה, היה לי קשה לשלוט בשנאה שחשתי כלפי הרודפים האכזריים, ועל הרגשות השליליים כלפי אנשים שהקשיבו לשקרים (ההשמצות על הפאלון גונג – המת'). כעסתי כל יום וקיוויתי כי האנשים הרעים ייענשו על מעשיהם הרעים, וכך קיוויתי שזה ישנה מיד את המצב. החשבתי את שינוי המצב כ"תיקון הפא."

כשהלב מלא ברגשות רעים האם אפשר להיראות אדיבים ושלווים? האם הטון שלך יכול להיות כן ורך? למעשה, הרוע כבר ניסה ככל יכולתו להדביק תווית שלילית על תלמידי הדאפא, ולאנשים כבר היתה דעה קדומה על תלמידי הדאפא. כיצד אנו יכולים לשקף שה"פאלון דאפא טוב" ולהראות שאנו אנשים טובים כשאנחנו מבהירים את האמת במצב רע שכזה? בנוסף, כשאנו מבהירים את האמת, אנחנו לא מתווכחים על מי צודק ומי טועה. המטרה שלנו היא לא "להשיג את תמיכת האנשים", כדי להתעלות מעל הרוע באמצעות אנשים נוספים ותמיכתם החזקה. המטרה האמיתית של הבהרת האמת היא לאפשר לאנשים להבין את הדאפא בצורה חיובית, ובסופו של דבר להציל את חייהם.

לכן, עלינו לטפח איפוק וסלחנות. אך לא תמיד יש לנו מספיק סובלנות. אנו יכולים לשאת רק טוב אך לא רע, אדיב אך לא מרושע וכך הלאה. לעתים קרובות אנו משתמשים ברגשות שלנו כדי לאמוד את מה שניתן לשאת, וכך שוכחים לאמוד על פי הדאפא. למעשה, עלינו להיות מסוגלים לקבל את מה שחוק היקום יכול לשאת. כשהמורה יכול לשאת דברים, עלינו להיות מסוגלים לעשות זאת גם כן. למעשה, עלינו לתת לכל יצור חי שבא לחיות בעולם הזה הזדמנות. עלינו להיות אדיבים ולנסות להציל אותם, להכניס אותם לשדה האנרגיה שלנו, להיות טובי לב ולנסות להנחות כל אחד מהם לחיים יפים בתוך הפא. גם אנחנו (יצורים) חיים בתוך הפא. במקור, אבדנו בעולם הזה, כמוהם, ויכול להיות שגם לנו היתה קארמה רצינית, אך למרבה המזל, קיבלנו את הפא.

עלינו להסתכל לאחור ולעשות ככל יכולתנו כדי להציל את אלה שעדיין אבודים ולא יכולים להבין את הדאפא. אין עלינו להיות שמחים מדי אם הם מקבלים את חומרי הבהרת האמת ואין עלינו להיות מוטרדים אם מישהו לא מקשיב לאמת. אין עלינו לשנוא את אלה שעדיין עושים מעשים רעים. אנחנו שולחים מחשבות הנכונות כדי לסלק את הרוע שמנסה להשמיד את הדאפא, וגם זה מבוסס על לב נדיב כלפי יצורים חיים.

בטיפוח אמיתי יש לסלק כל מיני החזקות, כולל רגשות סנטימנטליים רבים ותשוקות שונות. האם אתה מטפח אמיתי אם אתה עדיין חש שנאה? מצד שני, מחשבות של מטפח, בין אם טובות או רעות, מכילות אנרגיה. מחשבות רעות שולחות החוצה אנרגיה שעלולה לגרום לחיים שיכלו להינצל שלא להינצל כעת, מה שנחשב כמעשה רע. כך שעל ליבנו להיות סלחן וסובלני כדי להציל בני אדם.

למעשה, כל מה שעשו מתרגלים בסין ומחוצה לה במספר השנים האחרונות הוא למטרת הצלת יצורים חיים. המורה אמר ב"הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב ב-2004" (לוס אנג'לס, 28 בפברואר):

"רק כאשר אנחנו מסוגלים להיות סלחניים אנחנו יכולים להציל אנשים. אם כל תלמיד דאפא היה יכול לחשוב ככה, אז חישבו על זה, עם כוח כזה הנובע מחמלה, האם עדיין יכול היה להיות מקום לגורמים הרעים להתקיים בו?"

נזכור את הפא של המורה בצורה יציבה ונטפח היטב, כך שנוכל להציל יצורים חיים בסובלנות ובסלחנות מספקת. זהו גם תהליך עבור תלמידי הדאפא לרומם את עצמנו ולהגיע להגשמה.