(Minghui.org)

בשנים האחרונות רבים מאתנו הסתכלו על אחדים מעורכי הדין לזכויות אדם בסין בהתפעלות גוברת.

הוא באמת גיבור, והוא הראה אומץ לא רגיל בעת הוא מגן על הזכויות של מתרגלי הפאלון גונג. אך בקריאת מכתבו האחרון שמוען לאתר "אפוק טיימס", היכן שהוא טוען כי לא ימשיך להילחם עבור זכויות אדם, מזכיר לי את מה שהמורה לימד אותנו בפא, ביחס לנושא כצד עלינו להסתכל על מאמצי אנשים שאינם מתרגלים המנסים להפסיק את הרדיפה.

המורה התרה בנו ב "סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא" בקשר לתוצאות השליליות העלולות להתפתח אם נשים את מבטחנו באנשים רגילים, בדוגמה כיצד מתרגלים רבים הרימו את מבטם ושמו את מבטחם בראש הממשלה בסין:

"האם אתם זוכרים איך לפני ה-25 באפריל 1999 ראש הממשלה ההוא של סין אמר דברים חיוביים על הדאפא? כאשר התלמידים שלנו הלכו לעתור ב-25 באפריל, הוא נפגש עם תלמידי הדאפא ואמר דברים טובים. אחרי שהרדיפה החלה זה גרם לכמה תלמידים לפתח הרבה מחשבות אנושיות, בחשבם: ”אני מקווה שראש הרשע ההוא בסין ימות בקרוב. אני מקווה שירד מהשלטון, כך שראש הממשלה ייקח את מקומו. וכאשר ראש הממשלה יהיה בשלטון, האם לא ישיבו את שמנו הטוב?” האם זה לא עבר במוחכם; זהו הפא של היקום, אז אם בני אדם רוצים לתקוף אותו, אתם חושבים שהם יכולים סתם לתקוף אותו? ואם בני אדם רוצים להשיב את שמנו הטוב, אתם חושבים שהם פשוט יכולים להשיב את שמנו? בני אדם אינם ראויים לכך! איך אתם יכולים לתלות את תקוותכם באדם רגיל? אתם תלמידי דאפא! כל אחד מכם תלמידי הדאפא מייצג ממד גדול ועצום. למה המין האנושי נחשב? זה רק שהכוחות הישנים מנצלים את זה וחסמו את הכוחות הכבירים שלכם. איך אתם יכולים להסתכל כך על דברים? אם כולכם תחשבו כך, הכוחות הישנים יביטו על זה ויחשבו ”איך יכולות להיות להם המחשבות הללו, חייבים לסלק מהם את המחשבות הללו, אז בואו נהפוך את ראש הממשלה למרושע. ”הם מעדיפים להפוך את ראש הממשלה למרושע, כדי שתיפטרו מהמחשבות האנושיות שלכם. האין זה נכון? הכוחות הישנים לא מייחסים חשיבות לחיי אדם - אם הם רוצים להרוג, הם פשוט יהרגו. במהלך תיקון הפא הם מחזיקים רק בתכנונים שלהם."
במקומות רבים אחרים בפא המורה הבהיר לנו שאין אנו יכולים לשים את מבטחנו באנשים שאינם מתרגלים שיסיימו את הרדיפה. ב"הרצאת הפא בוועידת הפא במרכז ארה"ב בשנת 2003" המורה אומר:
"אתמול היה מתרגל ששאל אותי: המורה, למה ארגון זכויות האדם של האו"ם הפך להיות כך? ארצות הברית העלתה כמה פעמים את נושא זכויות האדם של סין אבל זה נדחה ברוב דעות. בסוף אף אחד אפילו לא העלה את הנושא. בסוף אפילו שלטון שמפר באופן חמור את זכויות האדם, מילא את מקומו של יושב הראש. כשאנחנו חושבים על דברים באופן שקט, לפעמים למעשה אפשר להבין את הדברים בבירור: זה לא שהאלמנטים החיוביים אינם עובדים, אלא שלפעמים בדברים שאנחנו עושים הכוחות הישנים נוטים לנצל פרצות. למשל כשעושים דברים, רבים מאיתנו חושבים על רעיונות עם מחשבה של בן אנוש וכולם עשו את מה שהם יכלו כדי לעצור את הרדיפה הזאת ורצו לתת לאנשים רגילים לעצור את העניין הזה. יש אנשים שחושבים: "מדוע ארצות הברית לא מפילה את השלטון הנבזי הרע? מדוע היא לא נכנסת למלחמה?" יש גם אנשים שחושבים: "בכל העולם יש כל-כך הרבה מדינות דמוקרטיות. מדוע הן לא משמיעות קול? מה עושה האו"ם ברגע הזה?" ככה זה נראה. למעשה אני אומר לכם, מה משתקף בזה? אנחנו יותר מדי תלויים בבני אדם. אם הרדיפה הזאת הייתה נעצרת על-ידי בני אדם, כמה מבייש זה יהיה עבור תלמידי הדאפא – אנחנו לא אימתנו את הפא, לא הקמנו את המוסריות האדירה במהלך הרדיפה. אנחנו, תלמידי הדאפא לא סללנו את הדרך שלנו. אמרתי שהדרך הזאת תושאר עבור העתיד. האם העניין הזה קריטי? לכן הכוחות הישנים נצלו פרצות. אתם בונים על אנשים רגילים, אז הכוחות הישנים גרמו לכך שההצעות שלהם נדחו ברוב דעות. אתם עדיין בונים על אנשים רגילים, אז הם גרמו לכך שאפילו אי אפשר להציע הצעות והוציאו את ארצות הברית מארגון זכויות האדם. אתם עדיין בונים על אנשים רגילים, אז הם גרמו למי שרודף את זכויות האדם להיות יושב ראש. מהלקחים האלה אנחנו צריכים להפוך להיות יותר רציונליים. עברנו כל-כך הרבה. מכל הלקחים האלה אנחנו צריכים להפוך בהדרגה להיות צלולי-דעת."
הנושא במהותו הוא, האם אנו מתייחסים לרדיפה כאנשים רגילים הנאבקים באנשים רגילים, או אלוהויות העומדות מול אלוהויות. לנו כתלמידי פאלון דאפא נקודה זו צריכה להיות ברורה. הרדיפה היא אחת מתכנוני הקוסמוס, זהו מאבק קוסמי של אלוהויות נגד באלוהויות. אחת ממטרות כוחות הרוע, בכל זה הוא לבחון את תלמידי הדאפא. יצורי אנוש אינם מסוגלים לעשות את כל מה שכוחות הרוע עשו לדאפא ולמתרגלי הדאפא.

אם נשכח כל זאת, ונשים את מבטחנו באנשים רגילים, כפעילי זכויות אדם, נגרום בעצם לנפילתם. גורמי הרוע יכולים לקרוא את מחשבותינו האנושיות ולראות את כל התקוות שאנו תולים באנשים אלו, וכך יבחנו אותנו בהזיקם להם.

אני מקווה שאחרי כל כך הרבה שנות רדיפה ואחרי כל כך הרבה הדרכות של המורה, האומר איך עלינו להסתכל על רדיפה זו, אנו יכולים להסתכל על אנשים רגילים הנאבקים על זכויות אדם בצורה מתאימה, ובמחשבות מתאימות. היו כבר מספיק לקחים אומללים ביחס לזאת.

אנשים העושים דברים טובים עבור הדאפא ממקמים את עצמם במקום נפלא לעתידם. הם בוודאי יהיו ישויות אלוהיות בעתיד. אבל הבה ונזכור תלמידי הדאפא הם העיקריים בכל מה שמתרחש כיום. יהיו אלה תלמידי הדאפא שיביאו את הסיום המוחלט לרדיפה, על-ידי טיפוחנו העצמי, הבהרת האמת שליחת מחשבות נכונות והצלת יצורי אנוש.