מהי באמת רגשנות?

(Minghui.org)

למאמר "הדרך בה אני מנהל את נישואיי" שפורסם באתר מינג-הווי ב-6 במארס 2007 נוספה הערה מעורכי האתר. ראה קישור

בהערה נכתב: "מבחינת הרמות והטיפוח של ישויות, החלקים המטופחים של מתרגלים ותיקים הם חזקים ומושלמים ביותר. הגוף והאופי שלהם נמצאים ברמות גבוהות מאוד. לעומת זאת אנשים רגילים ומתרגלים חדשים נמצאים עדיין ברמה של העולם האנושי או קרוב אליה. הם עדיין נשלטים על ידי הצד האנושי, הצד שלא טופח, והם מלאים בקארמה ובחומרים עכורים. אנו חיים בעולם האנושי, אז נכון שעלינו לחשוב איך עלינו לטפח בהתאמה לדרך החיים האנושית. אך בה בעת, כמטפחים, עלינו לחשוב יותר מנקודת מבט שמימית. אלוהויות מראות חמלה כלפי בני אדם, אבל הן לא תסתכלנה על עצמן כאנושיות. כשמתרגלים ותיקים מתחתנים עם בן זוג רגיל, או עם מי שרק החל לתרגל, זה כמו ליצור קשר בין אלוהות לבין בן אדם. האם זה יקרה בשמים? כולנו צריכים לחשוב על כך בצורה רציונלית כדי שנוכל להשתפר בטיפוח של עצמנו בפא בשלב הסופי של טיפוח תיקון הפא".

הייתי רוצה להוסיף להבנה הזאת התייחסות הקשורה לדברים שראיתי בממדים אחרים.

במחצית השנייה של השנה הקודמת, התנסיתי במצוקות רגשיות שמעולם לא נתקלתי בהן מאז התחלתי בטיפוח. שלושה אנשים – שניים מתרגלים ואחד שאינו מתרגל – רמזו לי על רצונם לפתח את יחסי החברות שבינינו ליחסים שבין גבר ואישה. לעתים קרובות קיבלתי רמזים גם בחלומותיי שעזרו לי להבין את הסוגיה הזאת. בפסקאות הבאות הייתי רוצה לשתף שני חלומות שאני זוכרת ביותר.

1. כשאדם הוא בעל החזקה רבה כל כך לרגשות, אין לו חרטות לגבי הסוף העלוב של חייו

בחלומי ראיתי מראה מרהיב עין של הרים ושל אגם עם סוג מים לא מוכר - ורודים וסמיכים ביותר. הבנתי בחלומי בבהירות שהמים הם רגשות. האגם היה ענק, ואנשים רבים ניסו כמיטבם לנוע במימיו, כמו במרוץ הליכה.אולם היה קשה מאוד לנוע קדימה, כנראה עקב הסמיכות הרבה של המים. אנשים רבים טבעו תוך כדי הליכה. היה אדם אחד שגופו נקרע לגזרים בזמן שהלך, ועדיין ההכרה שנותרה באותה חתיכה קרועה של גופו רצתה לראות את אהובתו. בעקבות המחשבה הזאת שנותרה, אותה חתיכת גוף עפה מעל האהובה וראתה אותה. כתוצאה מכך, אותו אדם נתקע בהר גבוה ואיבד את ההזדמנות שלו לטפח שוב.

היו לי כנפיים ועפתי בשמים. כשראיתי מה שקרה לאנשים ששקעו בתוך רגשנות, פחדתי כל כך שהתעוררתי. חזרתי ואמרתי לעצמי שוב ושוב שלא אשוב להיות במצב כזה שנית.

2. אדם רגיל מכוסה בקארמה, ממש כאילו מכוסה בשכבת בוץ

בחלום אחר היה אגם קטן דומה, מלא במים ורודים. כולנו שקענו במים שמחצית מקרקעיתם מלאה ברגשות. האדם הקרוב אלי ביותר היה אדם רגיל, אחריו היה מתרגל, ומתרגל נוסף היה הכי רחוק ממני. המרחק שלהם ממני בחלום היה מידת האהדה שלי כלפיהם. החזקתי חבל בידי כשקצהו האחר קשור לסירה קטנה מעצי במבוק. הייתי כל כך טיפשה שצעדתי במים במקום להישאר בסירה. כשראיתי את האדם הרגיל שהכי אהבתי, פחדתי ממש להפנות לו את גבי. גופו היה מכוסה בקארמה, כאילו משכו אותו מתוך בוץ. הוא היה מכוסה בשכבה סמיכה מאוד של בוץ שחור - הוא היה מלוכלך. כשצעדתי לקראת המתרגל הוותיק, ראיתי שגופו היה זוהר ולבן, אבל הוא עדיין היה שקוע במים. אחרי כמה מצוקות שעברתי בחלום, הבנתי בסופו של דבר שעלי לשבת בסירה ולעזוב את המים המלאים ברגשות. אחרי שעליתי לסירה הקטנה מהבמבוק, קרו דברים מדהימים – הסירה הייתה קטנה אבל יכלה לשוט קדימה במהירות גדולה.

רק לעתים רחוקות אני משתפת באינטרנט את מה שחוויתי בממדים אחרים. מצד אחד אני חוששת שאחרים יחשבו שאני מתפארת. מצד שני, אני מודאגת בשל הרמה המוגבלת שלי, כיוון שאני יודעת שמה שאני רואה אינו התמונה המלאה גם כן.

מאז 2007 נכנס תיקון הפא לשלב חדש. המאסטר נתן לי רמזים מממדים אחרים לעורר את כל אלה המפגרים מאחור, אלה שלא הגיעו לרמות המיועדות להם בגורל.

לאותם מתרגלים שפגשתי בממדים אחרים אמרתי שהזמן אינו מחכה לאף אחד ושעליהם להזדרז ולנוע קדימה עם התקדמות תיקון הפא. אולם, הם לא ממש שעו אליי והתעלמו מהעקרונות הבסיסיים בטיפוח. לפיכך החלטתי לכתוב על מה שראיתי כדי לשתף מתרגלים עמיתים, בתקווה שכולנו נוכל לטפח במרץ קדימה ולהשתפר ביחד.