(Minghui.org)

יום אחד הבהרתי את האמת לזבן שהיה לו דוכן מכירות לפני הסופרמרקט. הוא איבד את מקום עבודתו, ולשם פרנסת משפחתו הוא מפעיל דוכן מכירות. שאלתי אותו האם הוא חבר במפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). הוא ענה "אני חבר ותיק במק"ס, למעלה מ-30 שנה. אבל המצב היום הוא שאין כל תועלת בחברות במק"ס; אין לה שום יכולת. הפסקתי לשלם דמי חבר כבר לפני זמן רב. כיום חברי המק"ס מועלים, מושחתים ומדכאים ורודים באנשים רגילים. הם גובים הכל מהאנשים הרגילים ונהנים בעצמם ומעצמם, אוכלים שותים ומשחקים".

אמרתי לו "נכון. כיום מתרחשים אסונות טבע ואסונות אנוש. הפועלים מאבדים את מקומות העבודה שלהם והאיכרים מאבדים את אדמתם. מי גורם לכל זה? בניתוח סופי, המק"ס היא הפושעת הראשית, ההורסת התרבות הסינית המסורתית ורודפת בודהיסטים ומתרגלי פאלון גונג המאמינים ב"אמת-חמלה-סובלנות". הם אפילו קוצרים איברים ממתרגלי פאלון גונג בעודם בחיים, ומוכרים אותם בעבור רווחים גדולים. זה באמת בלתי אנושי! עכשיו יותר מ-40 מיליון איש פרשו מהמק"ס, מליגת הצעירים שלה, ומהחלוצים הסינים הצעירים".

הוא השיב, "אני מאמין שאתה מספר את האמת, אני מאמין שהמק"ס מסוגלת לעשות כל מעשה רע".

אמרתי לו שהדבר הנכון ביותר לעשות עכשיו כדי להציל את חייו ולאפשר לעצמו עתיד טוב יותר הוא למהר ולפרוש מהמק"ס וארגוניה. הוא ענה, "אני אפרוש"! אנא עזור לי להשתחרר מחברותי".

לפני זמן לא רב פגשתי אותו שוב ליד הסופרמרקט. הוא סיפר על משהו שקרה לו: מתרגל דאפא הפיץ חומר הבהרת אמת בחדר המדרגות בבניין בו הוא גר, והשכן הגר ממול הזבן תפש את המתרגל בחוזקה וצעק כי יקרא למשטרה.

הזבן פתח את הדלת וצעק על השכן "מה אתה עושה? עזוב אותו! אם אינך רוצה לקרוא את החומר שהוא שם אז אולי מישהו אחר ירצה לקרוא אותו! האם אתה חושב שהמק"ס לא תרדוף גם אותך?" ולמתרגל אמר "אתה יכול ללכת, אף אחד כאן לא ידווח עליך".

השכן הנזוף ענה לזבן: "כן, המפעל בו אני עובד נסגר בגלל מעילה של המק"ס. גם אני איבדתי את מקום עבודתי, ועדיין אינני יכול למצוא עבודה חדשה. אני בקושי יכול לפרנס את עצמי".

הזבן אמר אז לשכנו: "אני נמצא באותו מצב כמוך, וכיום מחירי הסחורות עולים מהר. כל השוטרים מושחתים! מי דואג לאנשים הפשוטים? מתרגלי פאלון גונג הם אנשים טובים. כדי להציל אותנו הם מסכנים את חיי עצמם כשהם באים לחלק לנו את החומר המספר את האמת. אין עלינו להיות אנשים ללא מצפון".

לאחר שסיים הזבן לספר לי על המקרה שיבחתי את רוחב ליבו ואמרתי לו "צברת לך מוסריות רבה! בחרת לעצמך עתיד זוהר!". איחלתי למשפחתו חיים הרמוניים ומוגנים.