ליו צ'ואן-גואו מת לאחר עינויים שעבר במחנה עבודה בכפייה

(Minghui.org)

מתרגל הפאלון דאפא ליו צ'ואן-גואו, גר בעיר שואנג-צ'נג בהיי-לונג-ג'יאנג. הוא נידון פעמיים לתקופת מעצר במחנה עבודה בכפייה ושירת את תקופת עונשו במחנה העבודה צ'אנג-לינזי. בגלל ההתעללות ממנה סבל במחנה, הוא נחלש מאד. ליו יצא ממחנה העבודה בכפייה בסתיו 2006. הוא נחלש יותר ויותר והשתעל ללא הפסק. לאחר זמן לא רב הוא איבד את הכרתו ומת ב-16 בפברואר 2008 בגיל 50.

מר ליו היה לפנים אדם חלש, שסבל ממחלת כבד חמורה ולא יכול היה לעבוד. אחרי שהחל לתרגל פאלון דאפא בשנת 1996 כל סימני המחלה נעלמו.

אחרי שהחלה הרדיפה הוא יצא לבייג'ינג להבהיר את האמת לגבי הפאלון דאפא. הוא נכלא בשל כך באופן לא חוקי לשישה חודשים במרכז המעצרים של העיר שואנג-צ'נג. סוכן "משרד 610" הורה לאסירים פליליים להכותו והם גרמו לו לזעזוע מוח ושני פנסים שחורים בעיניו. הסוהרים מנעו ממנו גישה למיטה לשינה והוא נאלץ לישון על רצפת הבטון במשך שלושה חודשים.

בשנת 2001 ליו יצא שוב לבייג'ינג לעתור. הוא נכלא למשך חודש במרכז המעצרים בעיר חרבין. במשך החודש הזה הוא הוכה באכזריות כ-15 פעמים. האסירים הפליליים קשרו את ידיו מאחורי גבו, הרימו את רגליו לאחור כשבטנו על הרצפה וסנטרו מורם על לוח. הם דרכו על גופו משכו את ראשו ובעטו בגרונו.

בשנת 2003 "משרד 610" דן אותו לשנה במחנה העבודה בכפייה, ולקחו אותו לשם ללא נעליו. בהגיעו למחנה צ'אנג-לינזי, אילצו אותו לעמוד בחוץ, יחף וערום למשך 30 דקות בכוונה להקפיא אותו. בכל יום עבד בעבודת פרך בכפייה.

בשנת 2004 עובד עירייה, קבוצת בכירים וקציני משטרה ובתוכם סוכני "משרד 610" פרצו לביתו של מר ליו. הם גררו אותו לרכבם ושוב כלאו אותו במרכז המעצרים בשואנג-צ'נג. זה היה בתחילת חודש פברואר והיה קר מאוד. הסוהרים הפשיטו אותו ושפכו עליו מים קרים ללא הפסקה, מה שגרם לו לקפוא.

אחרי שהיה כלוא 15 ימים, הוא נידון שוב לשלוש שנות מאסר במחנה העבודה בכפייה צ'אנג-לינזי. הוא מוקם באגף הרביעי, ושם תוך עינויים של הטבעה באמבט, מכות על ראשו, ושטיפה במים קפואים, עד שקפא כמעט למוות, אילצו אותו לכתוב את שלושת ההצהרותולעבור שטיפת מוח.

אחר כך הוא הועבר לאגף החמישי, שם מענים באכזריות יתרה את מתרגלי הפאלון גונג. מנהל האגף ג'או שואנג, כונה בשל אכזריותו "השופט בעל הפנים השחורים". הוא חתם על חוזה שיקבל 200 יואן משלטונות המחנה על כל מתרגל שיעבור "שינוי"במחלקה שלו. העינויים שם היו מאוד אכזריים, ואם לא מלאו את מכסת העבודה נמנעה מהם שינה. ליו נעשה מאוד חלש ודימם. מנהל האגף אמר לו: "אם משפחתך תשלם, ארשה לך לראות רופא, אחרת לא אכפת לי אם תמות ולעולם לא אשחרר אותך, או ארשה למשפחתך לבקר אותך".

ליו עבר במחנה עינויים באלות חשמל ומכות אכזריות. הוא נחלש כל כך שיכול היה ללכת רק עם עזרה. לאנשי כפרו נודע על מצבו והם כתבו עצומה שהכילה הרבה חתימות, לעתור עבור ליו, כשמודגש בה שמו הטוב ואופיו הטוב. מנהל האגף ג'או שואנג ראה את העצומה, בעט בליו, חבט בפניו וגרם לו דימום מאפו ומפיו. הוא אמר בזדון : "אתה תמות מייד כשתשוחרר".

ליו צ'ואן-גואו חזר לביתו בסתיו 2006 במצב קריטי. הוא נחלש מאוד ומת ב-16 בפברואר 2008.