(Minghui.org)

אני מתרגל פאלון דאפא בן 16 הלומד כעת בתיכון והתחלתי לתרגל בדאפא בשנת 1997. לאחר שיקולים רבים החלטתי שאכתוב כמה מההבנות שלי, כדי לשתף בהן מתרגלים עמיתים.

ראשית, אני לא חושב שמתרגלים צעירים פועלים היטב בשלושת הדברים שהמורה ביקש מאיתנו לעשות, מאחר ואיני שומע סיפורים רבים של כיצד מתרגלים צעירים מבהירים את האמת בבית ספרם. פגשתי ודיברתי עם מתרגלים צעירים רבים, אבל אני לא מרגיש שמרביתם חותרים קדימה בחריצות. גם אני לא פעלתי היטב, אבל אני עובד על אותם שלושה דברים. כל יום אני קורא לפחות הרצאת פא אחת. אף פעם אני לא הולך לישון לפני שאני שולח מחשבות נכונות בחצות ואני תמיד מנסה לעזור לחברי לכיתה לעזוב את המפלגה הקומוניסטית הסינית ואת ארגוניה.

שמעתי שמתרגלים צעירים רבים היו טובים מאוד כשהיו קטנים, אבל השתנו כשהגיעו לחטיבת הביניים או למכללה. מספר מתרגלים אפילו ויתרו על תרגול הדאפא. איזו בושה! כמובן שעליהם להיות אחראים על עצמם. אבל אני חושב שעל הוריהם לקחת אפילו יותר אחריות לכך. אולי רבים מההורים חשבו שזה בסדר שילדיהם ירפו מעט, מאחר ועומס הלימודים בחטיבת הביניים גדול למדי, ולכן עליהם להתמקד בהכנת השיעורים בעוד לימוד הפא יכול לחכות. לדעתי זה מראה שהם לא מאמינים בנחישות בפא.

גם מתרגלים צעירים הם מטפחים! יום אחד מבלי ללמוד את הפא משמעותו שאתה נוטה יותר למחשבותיהם ולהתנהגויותיהם של האנשים הרגילים. החיים בקמפוס בסין הם למעשה נוראים.

ילדים קטנים מתחילים לצאת לבילויים זוגיים ללא השגחת מבוגרים. בתי הספר מלמדים אתיאיזם ושאלות במתמטיקה מתחילות במילים "מודרכים על-ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס), הפועלים בונים תעלה. גובהה..." הקורס על סין פשוט מלא בשקרים. לגבי רומנים מערביים, ספרי הלימוד הסיניים מעירים הערות כגון: "הרומן הזה מלגלג על האפלה של הקפיטליזם". קשה אפילו לדמיין את השיעורים הפוליטיים.

מהות הטבע האנושי נוטה לחמלה, לכן אנשים אוהבים שלום ושונאים מלחמה. אולם החינוך בסין מנסה לגרום לתלמידים להשתוקק למלחמה ולכסף. מרבית התלמידים בבתי הספר אינם מאמינים בקיומן של ישויות שמימיות. הם מעזים לעשות כל דבר ושכיח לראות אותם נלחמים ברחבי בית הספר. כיצד למערכת חינוך ולסביבה כזאת לא תהיה השפעה על מתרגלים צעירים שאינם לומדים את הפא לעתים קרובות ואינם קפדנים עם עצמם? אני רק רוצה לספר להורים האלה, שאינם מודעים למצב בבתי הספר התיכוניים, שקל מאוד למתרגלים צעירים לקבל הפרעות אם יש החסרה בלימוד הפא שלהם, או שהם אינם מבינים כיצד לאזן בין הטיפוח שלהם לעומס הלימודים בבית-הספר.

אני מאמין שמתרגלים רבים עם ילדים נתקלים בבעיה הזאת ואני רוצה לספר כיצד טיפלתי בנושא הזה. בתקופת בחינת הכניסה לחטיבת הביניים שלחתי מחשבות נכונות עבורי, מאחר ורציתי לאמת את הפא. כתוצאה מכך, הצלחתי בבחינה. למעשה אני טוב בקורסי אמנות אבל מתוך מטרה להימנע מחשיפת יתר לפוליטיקה, החלטתי ללמוד מדעים כך שאוכל לקחת פחות קורסים פוליטיים שנועדו לשפוך את רעל המק"ס לתוך מוחות הסטודנטים.

אני לא חושב שיש הרבה סטודנטים שיכולים באמת לטפל היטב בדברים האלה, בהתבסס על מספר האנשים שעזבו את המק"ס ואת ארגוניה. יש כמאה מיליון מתרגלים. אם כל אחד מאיתנו היה עוזר לאדם אחד לעזוב את המק"ס, לא היו רק 41 מיליון אנשים שעזבו את המק"ס ואת ארגוניה. יש מתרגלים שעדיין לא צעדו קדימה! המורה תמיד אמר בהרצאות הפא שתלמידי דאפא הם נהדרים ואני תמיד חש מבוכה מכך. מדוע הרדיפה עדיין לא הסתיימה? זו אחריותנו. המורה אמר:

"אז ברגע שכל תלמיד יכול להשיג את זה, אני אומר לכם, אם שולחים מחשבה נכונה במשך חמש דקות, בו זמנית, הרוע לא יתקיים יותר לעולם בשלושת העולמות". (הרצאת הפא בוועידת הפא בפלורידה ארה"ב, דצמבר 2001)

במילים אחרות, בשנים האחרונות לא הייתה אפילו פעם אחת שכל מתרגלי דאפא שלחו ביחד מחשבות נכונות. יש כל כך הרבה יצורים חיים שמחכים שנציל אותם. אבל לא עשינו שום פעולה בגלל פחד או סיבות אחרות. תאריך היעד לסיום תיקון הפא נדחה שוב ושוב. איך יכולות להיות לנו עדיין תלונות? רבים מהמתרגלים הצעירים שלנו לא פעלו היטב בשלושת הדברים מאחר והם אוהבים לשחק או שהם עצלנים. אני לא חושב שזה טוב, כשהכול יסתיים יום אחד וכשתביט לאחור על הנתיב בו אנחנו צועדים, האם לא נחוש נבוכים? האלוהויות בשמים יצחקו עלינו!

מנקודת מבט אחרת, אולי נתיב הטיפוח עבורנו, המתרגלים הצעירים בסין, אמור להיות כזה. בסביבה כזאת, כשאנו לומדים בקורסים המורעלים האלו של תרבות המק"ס, האם אנחנו יכולים לאזן את היחסים בין טיפוח ללימודים בבית הספר? אם נוכל לעשות זאת, זה יהיה הדבר הקשה ביותר ולפיכך גם היקר ביותר. זו תהיה המוסריות האדירה שלנו אם נוכל לעשות זאת. אנחנו הולכים בעקבות המורה כדי לתקן את הפא. מה מהם יותר חשוב עבורנו, שעורי-הבית או הטיפוח? העדפת אחד על משנהו תלויה בכיצד אנו מאמינים במורה ובפא. מספר אנשים עלולים לחשוב ששעורי בית יותר חשובים, מאחר והם קובעים את איכות החיים הצפוייה. חשוב על כך, כעת כשאנו לומדים את הפא כבר זמן כה רב, הגורל של כל אדם כבר נקבע מראש. כמטפחים, המורה מגן עלינו. אם משהו באמת שייך לך, הוא לא ילך לאיבוד. אם משהו לא שייך לך, לא תשיג אותו. מדוע עדיין יש לך החזקות כל כך חזקות לציונים ולמבחנים? מטפחים אמיתיים יודעים כולם שלימוד הפא לא ישפיע על שעורי הבית שלך. במקום זאת, הוא יפתָח את חכמתך וישפר את יעילותך. מתרגלים צעירים! אם גם אתם, כמוני, תלמידי תיכון תוכלו להבין זאת. אתם כבר לא ילדים קטנים. אתם אמורים להיות מסוגלים לקבל החלטות משלכם.

קראתי מספר מאמרים שנכתבו על-ידי מתרגלים צעירים. הם טובים, אבל אני מבחין בבעיה. המאמרים האלו עוסקים בעיקר בכיצד הם החלו לתרגל פאלון דאפא וכיצד הפא פתח את חכמתם, כך שהם נכנסו לבתי ספר טובים. מספר מאמרים אחרים נכתבו על-ידי מתרגלים מבוגרים וגם הם מתארים כיצד המחלות שלהם נעלמו לאחר שהתחילו לתרגל בדאפא. ובכן, כמובן, כל אלה אמתו את העובדה שהפא הוא על טבעי. זה טוב, אבל נראה שהם האמינו בפא בגלל שבריאותם השתפרה, או שמצבם בלימודים השתפר. היה לי חבר לכתה בחטיבת הביניים. הבהרתי לו את האמת והוא החל לתרגל דאפא, אבל הוא תמיד רצה להשיג "תוצאות" כמו למשל, שהציונים שלו ישתפרו או שהוא יוכל לראות כמוני דרך ממדים אחרים. אמרתי לו שאאמין בדאפא, אפילו אם לא אוכל לראות דבר בגלל שהדאפא מלמד אותי כיצד להיות אדם טוב.

מתרגלים עמיתים עם ילדים! אל תחנכו את ילדכם כמו אנשים רגילים. תוכלו לחנך היטב את ילדכם למשמעת, כשתיישמו את אמות המידה של הדאפא.

לסיכום, אני מציע לכול ההורים לילדים: אנא אל תגרמו להפסדים כלשהם בגלל ההחזקה שלכם עצמכם לפחד, או החזקה לילדים שלכם. גם הם הגיעו לכאן בשליחות. אל תראו לפניכם רק את האינטרסים הפיזיים שלהם, מה שעלול להרוס אותם. אם אתם מאמינים בנחישות בפא, אנא היו אחראיים לילדכם, מתרגלי הפאלון דאפא העמיתים הצעירים.