(Minghui.org)

שני מתרגלים מטיאן-ג'ין, מר יאנג צ'יו-רן וגב' יאנג ג'ין-הואה, הועמדו למשפט ב-30 באוקטובר 2017 בהאשמה של "שימוש בארגוני כת כדי לחתור תחת אכיפת החוק", תירוץ שגרתי בו משתמש המשטר הסיני בניסיונותיו להפליל ולכלוא מתרגלי פאלון גונג.

מר וגב' יאנג היו כפותים בידיהם וברגליהם כשהובאו לאולם בית הדין. לדרישה תקיפה מצד עורכי דינם הורה השופט המכהן במשפט להסיר את האזיקים מידיהם בלבד, אף על-פי שבהתאם לחוק יש להסיר גם את אזיקי הרגליים בבית הדין.

עורכי הדין הפריכו את ההאשמות נגד לקוחותיהם ודרשו את זיכויים המוחלט. הם טענו שהקונגרס העממי של סין מעולם לא חקק חוק הרואה בפאלון גונג כת. היה זה הדיקטטור לשעבר ג'יאנג דזה-מין שהורה בנובמבר 1999 לבית הדין העליון ולמשרד התביעה העליון להנפיק פרשנות קבועה בחוק לסעיף 300, הקובע שכל מי שמתרגל או מקדם את הפאלון גונג יורשע במידה המרבית האפשרית.

אך עורכי הדין ציינו שפרשנות חדשה, המעוגנת בחוק, נכנסה לתוקף באחד בפברואר 2017 והיא מחליפה את הגרסה מ-1999. הפרשנות החדשה לא מזכירה כלל את הפאלון גונג ומדגישה שכל כתב אישום כנגד מישהו שלכאורה מעורב בכת צריך להיות מבוסס על טיעונים משפטיים מוצקים. מאחר שאין אף חוק בסין המתייג את הפאלון גונג ככת, כתב האישום נגד מר וגב' יאנג נעדר בסיס משפטי.

התובע ציין ששני המתרגלים שלחו בדואר חומרי מידע למשטרה המקומית, בהצהירו שאלה "הן ראיות מספיקות מעל ומעבר כנגדם". עורכי הדין הגיבו באמרם: שזוהי "הזכות החוקתית של לקוחותיהם להפיץ מידע לגבי הפאלון גונג".

התובע המשיך הלאה להציג ראיות נוספות- ספרי פאלון גונג שהוחרמו מבתיהם של שני המתרגלים. הוא טען שהחזקת ספרי פאלון גונג מפירה את החוק, אבל לא יכול היה לנקוב בחוק כזה. הוא רק ציטט שתי הערות שפורמו ביולי 1999 על ידי מינהל העיתונות וההוצאה לאור של סין, כבסיס משפטי לאסור את הפרסום של ספרי פאלון גונג.

אחד מעורכי הדין טען כנגד שהמינהל פרסם ב-2011 ביטול של האיסור הזה ושזה חוקי בהחלט עבור מתרגלים להחזיק בספרי פאלון גונג. ראה: משרד העיתונות וההוצאה לאור בסין ביטל ב-2011 את האיסור על הוצאה לאור של ספרי הפאלון גונג

מר יאנג שאל את השופט איזה חוק הוא הפר בכך ששלח בדואר חומרי מידע לגבי הפאלון גונג. השופט לא ענה.

מר וגב' יאנג נמצאים עדיין במרכז המעצרים טיאן-הה בעקבות מעצרם ב-12 במאי 2017.