כאשר הגיע שן מו, מתרגל של פאלון גונג, לפארק שיאנג-שאן להצטרף לקבוצת תרגול הפאלון גונג בבוקר ה-25 באפריל 1999, הוא הבחין שיש שם פחות אנשים מהרגיל.

כששאל מתרגל אחר, נודע לו שעמיתיו המתרגלים הלכו למשרד העתירות הלאומי הסמוך למתחם המפלגה הקומוניסטית בבייג'ינג, לדרוש את שחרורם של 45 מתרגלי פאלון גונג שנעצרו שלא כחוק בטיאן-ג'ין, עיר ממזרח לבייג'ינג.

הרשות בטיאן-ג'ין יידעה את מתרגלי הפאלון גונג המקומיים ששחרור המתרגלים שנעצרו שלא כחוק יוכל להיעשות רק על ידי בכירי ממשל רמי דרג בבייג'ינג. לפיכך פנו המתרגלים למשרד העתירות הלאומי בבייג'ינג.

שן מו החליט גם הוא ללכת למשרד העתירות. "אחרי ששמעתי שמתרגלים עמיתים נעצרו, חשבתי שזאת חובתי להרים את קולי בגלוי", נזכר שן.

הוא נסע באוטובוס לרחוב פו-יואו, שם ראה מתרגלים רבים עומדים בשקט בשורות משני צדי הרחוב. הוא שמח לראות כל כך הרבה אנשים עומדים כך בשקט באזור ההומה בבייג'ינג.

הפתעה נעימה

היי-די לא נכחה בקבוצת התרגול באותו בוקר. מתרגלת אחרת סיפרה לה שמתרגלי פאלון גונג בטיאן-ג'ין נעצרו ושצריך להגיע למשרד העתירות.

היא רכבה על אופניה למשרד העתירות. היא שאלה בדרך מה הכיוון משום שלא ידעה את המיקום המדויק של המשרד. היא הגיעה לרחוב פו-יואו קצת אחרי 7 בבוקר. אנשים רבים עמדו בשורות לאורך הרחוב ועוד אנשים הגיעו.

"בהתחלה לא ידעתי שהם מתרגלי פאלון גונג", סיפרה היי-די. "לא הכרתי אף אחד מהם. ניגשתי והסתכלתי סביב. ראיתי שחלק קראו ב'ג'ואן פאלון' (הספר העיקרי של הפאלון גונג). אמרו לי שאלה הם מתרגלי פאלון גונג".

היא הופתעה לטובה לראות כל כך הרבה מתרגלים. היא בדיוק סיימה את לימודיה באוניברסיטה ולא היה לה מושג אם עליה לגשת למשרד העתירות עצמו.

מאוחר יותר היא פגשה במתרגלת מקומית. הן עמדו ביחד והמתינו בשורה.

מתרגלת חדשה זוכה לתועלת מתרגול בפאלון גונג

קוני הייתה סייעת מתנדבת באתר תרגול של הפאלון גונג. היא נהגה להביא ב-4 בבוקר טייפ-רקורדר לפארק להשמיע את המוסיקה של תרגילי הפאלון גונג. בבוקר ה-25 באפריל היא סיפרה למתרגלים על העתירה.

היא חזרה הביתה אחרי התרגול הקבוצתי, השאירה פתק לבעלה ולבתה שישנו עדיין ושמה פעמיה למשרד העתירה.

היא הבחינה בשוטרים רבים שעמדו בצומת הרחובות פו יואן וצ'אן-גאן.  מתרגלים רבים ביקשו הנחיות מהשוטרים לאן להגיע, והשוטרים הנחו אותם לעבר רחוב פו-יואו, ממערב למתחם המפלגה הקומוניסטית.

היא הייתה בשנות ה-30 שלה וכבר תרגלה פאלון גונג במשך כשנה. לפני שהחלה לתרגל פאלון גונג היא סבלה ממחלות רבות. עקב בריאותה העלובה היא הייתה גם עצבנית מאוד. מיד אחרי שהחלה לתרגל היא החלימה ממחלותיה.

היא החלה לטפל בבית, וחזרה לעשות את עבודות הבית שבעלה עשה במקומה כשהייתה חולה.

מחאה שקטה

קוני נזכרת: "כ-10,000 מתרגלי פאלון גונג עמדו בשקט על המדרכה. השוטרים נראו רגועים ועישנו סיגריות. מאוחר יותר המתרגלים הרימו את בדלי הסיגריות שהשוטרים זרקו, ושמו אותם בפחי האשפה".

שן מו נזכר: "עמדתי בשורה הראשונה במשך כל היום. לעתים היה אחד המתרגלים עובר עם מים או אוכל אם היינו זקוקים לכך. אם מישהו בשורה הראשונה עזב, אחרים עמדו מיד במקומו.

"כשהשוטרים הסתובבו סביב, המתרגלים בירכו אותם. השוטרים הבינו אותנו".

"כשראיתי את המתרגלים האלה שלא הכרתי, הרגשתי שהקבוצה נפלאה והייתי גאה להיות אחת מהם", סיפרה היי-די.

הם עמדו בשורה הראשונה והבחינו שאנשים עם מצלמות ווידיאו ומצלמות רגילות צילמו תמונות וקטעי ווידיאו.

כמה מנציגי המתרגלים ניהלו שיחות עם הממשל והבעיה יושבה בשקט. משטרת טיאן-ג'ין שחררה את המתרגלים שנעצרו שלא כחוק. הממשלה המרכזית הצהירה שמעולם לא התערבה בכך שהפאלון גונג תורגל בציבור.

לשמע החדשות הטובות, מתרגלי הפאלון גונג חזרו לבתיהם.

מפי העדים

יום לאחר המחאה של ה-25 באפריל, כל משתתף במחאה היה נתון לסכנה וללחץ.

היי-די נזכרת: "הממונה עליי בעבודה שאל אותנו אם הלכנו למשרד העתירות. כל אחד ביחידת העבודה ידע מי מתרגל פאלון גונג. למרות שכתבות בכלי התקשורת הצהירו שאין כל רדיפה, הלחץ עלה".

"עוד ועוד סוכנים חשאיים צילמו אותנו מקרוב באתר התרגול. המחאה השקטה לא שינתה את החלטת המפלגה הקומוניסטית לרדוף את הפאלון גונג".

המשטר הקומוניסטי פתח ברדיפה מקיפה ב-20 ביולי.

שן מו היה סטודנט לרפואה באקדמיה הסינית למדעים. השתתפותו במחאת ה-25 באפריל הפכה לתואנה לרדוף אותו אחרי ה-20 ביולי. למרות שהציג את התיזה שלו בהצלחה רבה, האקדמיה הסינית למדעים לא זיכתה אותו בתואר דוקטור, מפני שסירב לוותר על אמונתו.

שן חזר הביתה ועבד באחת האוניברסיטאות. אשתו נעצרה משום ששלחה בדואר חומרי מידע על הפאלון גונג ומאוחר יותר עונתה למוות במחנה עבודה בכפייה. שן הוצב במעצר בית במשך 7 שנים על כך שהסביר לסטודנטים שלו מהו פאלון גונג.

מאוחר יותר הוא היגר לארה"ב. אחרי שהתנסה בעליות ומורדות בחייו, הוא עבר בסופו של דבר לסנט לואיס, מיזורי.

היי-די עזבה את סין זמן קצר אחרי שהרדיפה החלה, ולמדה לימודים לתואר. היא עבדה בערים אחדות בארה"ב ולבסוף היא ובעלה התיישבו גם הם בסנט לואיס.

קוני מעולם לא חשבה לעזוב את סין, וחיה בבייג'ינג אחרי שהרדיפה החלה. היא המשיכה לתרגל פאלון גונג גם אם משמעות הדבר היה להסתכן במעצר. ב-2009 בזמן שחילקה חומרי מידע על הפאלון גונג, שוטרים הבחינו בה. היא נטשה את ביתה כדי לא לסבך את משפחתה.

לבתה לא נתנו להיכנס ללמוד בקולג' עקב מדיניות המפלגה הקומוניסטית להטיל אשמה ולחץ על כל המשפחה. היא נסעה ללימודים בארה"ב וגם היא הגיעה לסנט לואיס.

לפני 19 שנים שלושת האנשים האלה לא הכירו זה את זו כשהשתתפו במחאת ה-25 באפריל 1999, אבל שנים רבות לאחר מכן הם נפגשו בסנט לואיס. מאז, הם פועלים יחד לעורר מודעות לגבי הרדיפה נגד הפאלון גונג. כשהם נזכרים במחאת ה-25 באפריל הם מתרגשים מאוד.

שן נזכר: "זה היה רגע היסטורי של פעם אחת בחיים. ב-19 השנים האחרונות אנו פועלים לסיים את הרדיפה. הבנתי שהעתירה של ה-25 באפריל הייתה הזדמנות למפלגה הקומוניסטית הסינית להתיישר עם מה שנכון. אבל המשטר המושחת בוחר לרדוף אנשים טובים המאמינים בעקרונות של 'אמת-חמלה-סובלנות'".

"מתרגלי הפאלון גונג חשפו את השקרים של המפלגה. מאז ועד עתה, עוד ועוד אנשים מגיעים להבין את הטבע המרושע של המפלגה והאכזריות של הרדיפה. התמוטטות המפלגה קרבה".