אני בטיפוח-תרגול כבר 14 שנה, חצי מחיי. כשאני חושבת על חוויות הטיפוח שלי, הדברים הקשים והתובעניים ביותר לעבור הם צ'ינג (רגשות) והתאווה הנובעת מהצ'ינג.

קשה מאוד להתנגד לזיהום של העולם האנושי ולפיתוייו, כי חלק מהדברים האלו כבר נמצאים עמוק בעצמותינו וקשה לנו להבחין בהם, שלא לדבר על לתקן אותם. למזלי אני תלמידת דאפא. תחת השגחתו של המאסטר והוראת הפא, עברתי סבל גדול במטרה להסתכל פנימה ולסלק את ההחזקות שלי. סוף סוף שיניתי את עצמי מאדם מלא רגשות ותשוקות ל:

"אדם-אמיתי זך ושליו." ("הונג יין", "ההבדל בין אדם לישות מוארת")

ברצוני לשתף את התנסותי בסילוק ההחזקות של צ'ינג ותאווה.

1. לסלק את ההחזקות לתוצרי-תרבות שבחברה האנושית

התחלתי לתרגל פאלון דאפא כשהייתי בבית ספר יסודי. באותה תקופה הייתי צעירה מידיי להבין מהו צ'ינג. הלכתי אחר הנטייה החברתית וקראתי סיפורי אהבה שהחלו לצקת אלמנטים של צ'ינג לתוך מחשבתי הטהורה והפשוטה. לאחר קריאת הרומנים האלו פנטזתי להיות בתוך סיפורי הנסיך-נסיכה. בתיכון קראתי רומנים ארוטיים ששאלתי מחבריי לכיתה. התחלתי לחוש תאווה. כשהייתי בקולג' האינטרנט הפך לפופולרי וצפיתי בסרטים און ליין. למזלי כתלמידת דאפא, הצלחתי לא לצפות בסרטים "למבוגרים בלבד", והתמקדתי בסרטים שנעשו בארה"ב.

כשהתחלתי לעבוד גרתי עם הוריי כיוון שביתם היה קרוב למקום עבודתי. אמי הייתה גם כן מתרגלת של פאלון דאפא, כך שזה סיפק סביבת טיפוח טובה.

בהדרגה הבנתי שגם בסרטים אמריקאיים יש הרבה דברים רעים אז בחרתי סרטים תמימים יחסית. אך לאחר שצפיתי בסרט חוויתי הרבה הסחות דעת כשלמדתי את הפא וכששלחתי מחשבות נכונות וזה הקשה עליי להתרכז. בגלל שבחרתי לצפות בסרטים, היה לי קשה להשתחרר מהתוכן שלהם. כשהבנתי את זה, עשיתי מאמץ רב לשחרר את ההחזקה לצפות בסרטים. אך השתעממתי והתחלתי לצפות בסרטים מצוירים. הסרטים המצוירים המודרניים מלאים גם כן במין ובאלימות. אז צפיתי בסרטים מצוירים יפניים שנעשו בשנות השבעים שיחסית מכילים פחות גורמים מפריעים. עמיתיי לעבודה חשבו שאני ילדותית.

תוך כדי המשך ההתקדמות ברמות, דרישות הפא הפכו נוקשות יותר ויותר. בהדרגה גיליתי שבסרטים מצוירים יש גם כן צ'ינג חזק. לבסוף המחשב הביתי התקלקל בכל פעם שצפיתי בסרטים המצוירים. כששיחרתי את החזקה לסרטים מצוירים המחשב חזר לעבוד כרגיל. אני באמת מעריכה את הרמזים החומלים של המאסטר ואת עזרתו בהתגברות על הבעיה הזו.

התרבות האנושית כוללת גם מוסיקת פופ, ספרות, ציור וכו', הדומים לסרטים. להיות קשור לדברים אנושיים זהו לבטח דבר לא טוב. כיוון שתלמידי דאפא חיים בעולם האנושי, רק כשאנחנו לומדים את הפא לעתים קרובות אנחנו מצליחים לשמור על מחשבות נכונות בהירות ולא להתמלא בשליליות של מה שאנחנו רואים. אף פעם אין עלינו לחפש באופן פעיל אחר הדברים האלו או לקבל אותם. אולי מתרגלים עמיתים רבים חוו את אותו הדבר כמוני: אחרי צפייה בדברים האלו מחשבתי מתבלבלת. הדבר הגרוע ביותר הוא שהדברים האנושיים האלו מחזקים את הרגשות של תאווה ושל צ'ינג. גם ככה כבר קשה לעבור מצוקה; למה להקשות על עצמנו עוד עם הטעויות שלנו עצמנו? לדוגמה, אם אדם מתקלח במים מלוכלכים, איך הוא יצא נקי? אז טוב יותר לסלק את ההחזקות לדברים האלו בהקדם.

לא הבנתי את הקשר בין משחקי מחשב ותאווה עד שיום אחד שיחקתי במשחק קלפים במחשב בזמן שערכתי במחשב סריקה אחר וירוסים. לפתע חשתי רגשות חזקים של תאווה. סילקתי אותם מייד. תהיתי: "מאיפה צצה התאווה הזאת? איך משחק מחשב מצית את התאווה של אדם, כשאין שום דימוי ישיר או פרובוקציה של גירוי החושים?" הבנתי שעצם המשחק במשחק מחשב מחזק את הצד הלא טוב שמטפח לא טיפח היטב, וכך מקל על החומר הרע שבממדים אחרים להפריע לו.

2. לסלק את ההחזקה לבגדים

הייתי בעודף משקל וגופי לא נראה טוב, אז הייתי מוגבלת בסוג הבגדים שיכולתי לקנות. כיוון שאני אישה, זה הציק לי ואפילו ניסיתי כמה מוצרים להפחתת המשקל אך זה לא עבד. הייתה לי החזקה גדולה לאוכל ולא הצלחתי לשמור על דיאטה לאורך זמן. בהדרגה ההחזקה לאוכל פחתה. לפני כמה זמן, פתאום לא הצלחתי לאכול הרבה. אם אכלתי, הייתה לי תחושה לא טובה בבטן. משקלי המשיך לצנוח ולא חשתי נוח לגבי זה. אז חשבתי: "אם זה משהו שאמור להיות טוב בשבילי, אז לא צריכים להיות לי הסימפטומים 'הלא טובים' האלו". לאחר מכן חזרתי למצב נורמלי. במשך התהליך זה ויתרתי על ההחזקה שלי לאוכל. עכשיו אינני יכולה לאכול הרבה בשר אחרת ארגיש בחילה. גם העיכול שלי נעשה נורמלי. בעבר היה לי ריח רע מהפה עקב בעיות קיבה וגם זה נעלם. למעשה הטיפוח מכניס את גופנו למצב הבריאותי הטוב ביותר. רק שלא צריכה להיות לנו החזקה חזקה מדי לשום תוצאה.

לאחר שרזיתי התחלתי לקנות בגדים חדשים; אך הפסקתי כי זה הפך להתמכרות. מאז שהפסקתי לצפות בסרטים ולשחק במשחקי מחשב, כל מה שעשיתי און ליין היה לחפש בגדים. לא שמתי לב שהתמכרתי כל כך. אז המאסטר נתן לי רמז. יום אחד בעבודה ראיתי סט של בגדים שמזמן רציתי לקנות ועכשיו זה היה במבצע של 50% הנחה בקנייה און ליין. התרגשתי כל כך שרציתי לקנות אותם מיד. אך עמיתיי בעבודה היו צריכים לעבוד על המחשב. אז הייתי צריכה לחכות. לא הגעתי להשתמש במחשב במשך כל היום.

באותו היום לא קניתי את בגדים אך ההחזקה שלי עדיין הייתה שם. למחרת נכנסתי לאתר לחפש את הבגדים. חשבתי שזה בסדר אם רק אציץ אך לא אקנה כלום. אך אחרי שהסתכלתי על הבגדים חשתי כאב בעיניי. נשכבתי לנוח. לפתע הופיעה תחושת התאווה שלי. שלחתי מחשבות נכונות כדי לסלק מיד את הרגשות. כשאני חושבת על מה שקרה ביומיים האחרונים, לפתע הלמה בי התובנה שההחזקה שלי לבגדים היא החזקה לדברים חומריים בעולם הזה. זה מגביר את התאווה שלי. כתלמידי דאפא, הלבוש שלנו אמור להיות נקי ומסודר כדי להציג דימוי חיובי על הדאפא. אך בתקופה הבהולה הזו להצלת אנשים, אנחנו לא יכולים לבזבז זמן על דברים חסרי חשיבות.

3. לקחים שלמדתי מהרצון להתחתן

כשהתבגרתי אנשים התחילו ללחוץ עליי להתחתן. רציתי להתחתן עם מתרגל עמית. כשלא מצאתי אף אחד באזור שלי החלטתי לא לדאוג בקשר לזה.

יום אחד הכירו לי מתרגל צעיר. לא היה לי ניסיון בדייטים ולפתע הצ'ינג שלי התפוצץ. לו גם היה צ'ינג חזק. התוצאה הייתה שלא הפכנו לזוג.

כשראיתי את החיבה בין אוהבים ובין הזוגות בין חבריי ועמיתיי לעבודה, ערגתי לזה. חשתי בודדה ועצובה. כש"יצאתי" עם המתרגל, הצ'ינג שלי עלה. רציתי לממש את התשוקות האנושיות שלי דרך המתרגל הזה. לדוגמא, שמעתי הרבה פעמים מקולגה איך בעלה מתנהג אליה כל כך יפה. אז קיוויתי שהמתרגל הזה יתייחס אליי אותו הדבר. אבל במקום זאת נחשף בפניי הצד האנושי החלש שלו וזה ניפץ את חלומותיי. אינני מאשימה אותו כאן. למעשה הכול נגרם על ידי התשוקות שלנו. ביד אחת החזקתי את חוק הבודהא, ובשנייה החזקתי דברים אנושיים כשברצוני להשתמש ביכולת של הדאפא לממש את חלומותיי על "חיים מאושרים" בעולם האנושי. השתמשתי בדאפא לממש את הרצונות והתשוקות שלי. כמה מלוכלכת הייתה המחשבה הזאת!

כשהמטרה לא טהורה, "לצאת" עם מתרגל עמית זה חסר טעם. זה כמו לצאת עם מישהו שאינו מתרגל. בנוסף לתקווה שהאדם הזה יהיה טוב אליי, גם חששתי שאנשים עלולים להשתנות ואף לבגוד בי בעתיד. ידעתי שמתרגלים לא יעשו זאת. בתת-מודע עדיין קיוויתי ליהנות מחיים אנושיים בעלי רגש. קראתי מאמר ב"שבועון מינג-הווי" (שבועון שמפרסם אתר "מינג-הווי" בסינית). המאמר התייחס לכך שצ'ינג אינו דבר מהימן והוא משתנה במשך הזמן. לפתע הבנתי מדוע העולם האנושי כל כך מבולגן. בני אדם רק הולכים אחרי רגשותיהם ועושים מה שהם רוצים. לא ממש אכפת להם מהתוצאה. האין הם נשלטים על ידי צ'ינג והכרתם אינה בהירה? מכיוון שמטפחים מוותרים על הצ'ינג, לא נותנים לחומר המזוהם מבחוץ לשלוט עליהם, ועושים הכול לפי הדאפא, הם מסוגלים להפגין מוסריות מוצקה כיהלום וחוש אחריות.

4. להפסיק להיות יהירה

אני ישירה וגלויה. אף פעם אינני מתחשבת אם אחרים מסוגלים לשאת את מה שיש לי לומר, ותמיד אני אומרת את מה שאני רוצה לומר. אני מתגאה בזה ומאמינה שזה בגלל שאין לי מה להסתיר. אני גם מאמינה שיש לי איכות מולדת טובה. כשאני מדברת עם מתרגלים אני יהירה ושתלטנית, ואני נשמעת כאילו אני מרצה להם. לרוב המתרגלים המקומיים זה לא מפריע; אך יש כאלה שזה כן מפריע להם. כשזה קורה אני חושבת לעצמי שהמתרגל הזה לא מבין את כוונותיי הטובות: "אני עושה משהו טוב ואחראית כלפיך. בגלל זה אני מצביעה לך על הבעיות שלך. למה אתה לא מסוגל לקבל את מה שאני אומרת?"

למתרגלים צעירים יש נטייה לבעיות דומות כמו שלי. בהשפעת תרבות המפלגה הקומוניסטית הסינית יש לי דעה גבוהה מדי על עצמי. בהשפעת החברה, דגלתי באישיות אינדיבידואלית והאמנתי שאני שונה מהאחרים. למעשה אני אנוכית, עקשנית ובלתי מתחשבת. אני בוחנת את המגרעות של מתרגלים אחרים בהשתמש בקנה המידה שלי ויש לי תחושת עליונות מוטעית. אני שמה את עצמי מעל האחרים ומדברת בטון יהיר מבלי לשים לב, וזה מרחיק אותי ממתרגלים אחרים.

להיות פשוט זה דבר טוב, אבל אנחנו צריכים להתחשב קודם באחרים בכל דבר שאנחנו עושים. אם נשים את עצמנו בנעליים של האחר לזמן קצר בלבד, לא נהיה עקשנים כל כך. אין עלינו ללכת לגמרי אחרי המזג שלנו ולרצות רק לומר את דעתנו ומחשבתנו. להצביע על המגרעות של אחרים עם לב שרוצה לשנות אחרים ולכפות עצמנו על אחרים יעצבן אנשים, וזה יגרום לקונפליקטים.

להסתכל פנימה היא הדרך הטובה ביותר לפתור את בעיית היהירות. כשאנחנו מסתכלים על המגרעות של האחר, אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו טובים יותר ממנו. רק כשמסתכלים פנימה, מטפחים את עצמנו, ומסתכלים על היתרונות של האחר, אז נצליח להסתדר עם מתרגלים אחרים. פעם שיתפתי התנסויות עם מתרגל שלא התאמץ בטיפוח-תרגול שלו. שנינו הרגשנו שהשתפרנו מאוד לאחר מכן. הבנתי שלא משנה כמה טוב או לא טוב נראה מבחוץ הטיפוח-תרגול שלנו, להיות לבד בפא לא יכול לעזור לאחרים לפתור את בעיותיהם. אנחנו צריכים לעבוד יחד כדי לשפר עצמנו יחד.

5. לסלק רגשות

אין שום תרופה לסילוק רגשות. רק על ידי אמונה במאסטר ובפא במאה אחוז נצליח להשתפר.

אלו הבנותיי איך לסלק צ'ינג:

1. ללמוד את הפא. הפא הוא הבסיס והמקור לחוכמה שלנו וההבטחה לשיפור שלנו. בלעדיו סביר להניח שנסתכל על דברים עם מושגים אנושיים. לא נצליח להישאר רציונליים ושלווים אל מול הקונפליקטים.

2. שליחת מחשבות נכונות. כשרגשות ותשוקות עולים במחשבתי, לפעמים הם חזקים מאוד וקשה לסלקם. ההפרעה חזקה ביותר בעיקר כשאני לומדת את הפא, עושה את התרגילים ושולחת מחשבות נכונות. מצאתי שרגש גם קיים בצורה של חומר. כל עוד אני מסלקת את החומר עם מחשבות נכונות, הוא לא יצליח להשפיע עליי.

3. לאחר שהפסקתי להיפגש עם המתרגל, לא הצלחתי להסתכל פנימה. לאחר שלמדתי את הפא ושלחתי מחשבות נכונות התבוננתי בעצמי וגיליתי שלמעשה כל המגרעות שראיתי אצל המתרגל הזה קיימות אצלי. השוני הוא שהוא היה ישיר יותר והעז לבטא את מחשבותיו האמיתיות. אני הסתרתי טוב יותר את מחשבותיי והסוויתי את ההחזקות שלי. לכן כשיש בעיה עלינו להסתכל פנימה.

4. להבחין בין האני האמיתי לבין מושגים אנושיים. המאסטר אמר:

"ההפרעה מהגורמים הרעים, לעומת זאת, מאמצת פעמים רבות את הצורה של רמזים שקריים שמתאימים להחזקות שלך, למה שגורם לך אושר, או למה שאתה אוהב, או לכל אחת מההחזקות האחרות שלך. אחרי כן תרגיש שמחה יתרה ותהיה אפילו יותר קשור להחזקה הזאת, ותפנה בפנייה לא נכונה, כשכל הזמן תחשוב שזה המאסטר שמוביל אותך. זה בדרך כלל מה שמתרחש." ("לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי")

אנחנו נתקלים כל הזמן במאבק בין הטבע האלוהי והטבע האנושי שלנו. המפתח הוא אם נלך לפי הוראות הפא או לפי המושגים האנושיים שלנו. הייתה תקופה שבה ממשל סבלתי מההחזקה לתאווה. קראתי אז את הערת המורה על מאמר של תלמיד בשם "אל תהיו שקועים בעצמכם ותמשכו אלינו שדים". המורה אמר:

"לעתים קרובות הקשיים שאתם נושאים נגרמים באמת על ידי לבבות אנושיים." ("יסודות להתקדמות במרץ 3", "ניקוי”)

מאז, בכל פעם שחשתי חרדה או חוסר מנוחה, הזכרתי לעצמי לא להיות נהנתנית ולמשוך אליי שדים. אני צריכה להיות מסוגלת לדעת מהו האני האמיתי שלי ולסלק את העצמי המזויף המורכב ממושגים אנושיים ומרעיונות.

5. לבצע את התרגילים: פעם אחת בעבודה חשתי רגשות חזקים של תאווה. לא יכולתי לסלקם או לדכאם. ניסיתי לשלוח מחשבות נכונות אך לא הצלחתי להתרכז. לאחר שחזרתי הביתה תרגלתי את התרגילים. להפתעתי החשיבה שלי נרגעה. התרגילים עובדים בדרך מסוימת על שיפור השין-שינג שלנו. הבנתי שלתרגל את התרגילים יכול לחזק את האנרגיה שלנו ולהביא את הצד היודע שלנו לרסן את הצד האנושי שלנו.