המתרגלת גב' ג'או יו-לאן בת 77 מהעיר פו-שון הייתה כלואה 9 וחצי שנים בשל אמונתה בפאלון גונג, שיטת תרגול של גוף ונפש הנרדפת במשך 19 השנים האחרונות בסין. ב-2003 נגזרו עליה 5 שנים וב-2012 עוד 4 וחצי שנים.

בזמן שהייתה כלואה, בנה, שהיה חולה מאוד, מכר את ביתם כדי לממן את הטיפול הרפואי שלו. לאחר מכן הוא מת. כששוחררה בספטמבר 2016 היא נותרה לבדה ללא משפחה.

בנובמבר 2017, לאחר שכבר השתחררה מהכלא, קיבלה גב' ג'או שיחת טלפון ממשרד המכרות שם עבדה בעבר. הודיעו לה שקצבת הפנסיה שלה תושעה ל-4 וחצי שנים, כשיעור הזמן שהייתה כלואה עקב האשמות מזויפות ופשעים שמעולם לא ביצעה.

כללי הביטוח הסוציאלי הם שאדם לא יוכל לקבל את קצבת הפנסיה שלו כשהוא כלוא.

גב' ג'או עתרה לסוכנויות ממשלתיות שונות כדי לספר להם כמה מוטעית הרדיפה נגד הפאלון גונג.

היא אמרה למעביד שלה שלספר לאנשים על הרדיפה נגד אמונתה זוהי הזכות שלה לחופש ביטוי, ושתקופת מאסרה בכלא הייתה הפרה בוטה של זכויותיה. כמו כן טענה, שאסור להשעות את קצבת הפנסיה שלה בשל אמונתה.

גב' ג'או פתחה במשימה לספר למשרדי הממשלה הרלוונטיים על הרדיפה ומדוע זה בניגוד לחוקה להשעות את קצבת הפנסיה שלה על סמך הרשעתה לתקופת כליאה, שמלכתחילה לא הייתה צריכה לקרות. היא שלחה מכתבי עתירה רבים לכל הנוגעים בדבר.

ב-6 במארס 2018 אחד הממונים ממשרד המכרות יצר איתה קשר וביקש ממנה להפסיק לשלוח את המכתבים. הוא אמר שהרשויות החליטו לפתור את הבעיה שלה ושהממונים עליו הורו לו לטפל בכך ולהתחיל לשלם לה את הקצבה החודשית של הפנסיה שלה בסך 1600 יואן.

מכתבה של גב' ג'או

"שמי הוא ג'או יו-לאן. נולדתי בפרובינציה שאן-דונג ב-1941. פרשתי לגמלאות ממשרד המכרות בעיר פו-שאן. עקב אמונתי בפאלון גונג, שופטי בית הדין במועצת דונג-ג'ואו גזרו עלי 5 שנים בכלא ביוני 2003. למשפחתי לא נמסרה מעולם הודעה על המשפט או על גזר הדין ובכל ההליך הזה לא אפשרו לי להגן על עצמי. המשפט היה מזויף ומבוים.

ושוב ביולי 2012 גזרו עלי שופטי אותו בית הדין 4 וחצי שנים נוספות בכלא מבלי להודיע למשפחתי. במשך 9 וחצי השנים שהייתי כלואה בני חי לבדו. בכל פעם שביקר אותי בכלא וראה איך אני נעשית כחושה יותר עקב העינויים, זה גרם לו כאב. הבעיות בכליה שלו החריפו והוא נאלץ למכור את ביתנו כדי לשלם את עלות הטיפול. בסופו של דבר הוא מת ביוני 2016 בגיל 47.

כששוחררתי מכלא הנשים בפרובינציית ליאו-נינג ב-25 בספטמבר 2016, נותרתי לבדי, ללא בית לחזור אליו. בנובמבר 2017 אחד הממונים ממשרד המכרות צלצל אליי והודיע לי שעל-פי חוקי הביטוח הסוציאלי, קצבת הזקנה של גמלאים מושעית במהלך תקופת מאסר בכלא. מאחר שהמשרד שילם את הקצבה שלי במהלך כליאתי האחרונה, הם היו אמורים להשעות את קצבת הזקנה שלי למשך 4 וחצי השנים האלה ולחדש את התשלום רק לאחר מכן.

ניגשתי למשרד וסיפרתי לממונה מדוע אני מתרגלת פאלון גונג. רוב עמיתיי לעבודה ידעו שסבלתי בזמנו מסחרחורות חמורות, דלקות בקנה הנשימה, דלקות פרקים וטחורים. הייתי כל כך מסכנה שחשבתי שטוב לי למות מאשר לחיות.

ב-1997 אחד מעמיתיי לעבודה נתן לי עותק של "ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של הרצאות הפאלון גונג, ואמר לי שזה יסיר את כל הספקות שהיו לי. מאוחר יותר הפכתי למתרגלת, ובהדרגה כל המחלות שלי נעלמו.

בהליכה אחר העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות", הפכתי לאדם ישר, מתחשבת באחרים וחסרת אנוכיות. לא ביצעתי כל פשע בעשותי זאת, וגזרי הדין שהוטלו עליי היו רק תוצאה של הרדיפה.

סעיף 36 של החוקה קובע: "אזרחי סין נהנים מחופש אמונה דתית. לאף גוף מדינה, קבוצה חברתית או יחידים, אסור לאלץ אזרחים להאמין או לא להאמין בדת כלשהי, כמו גם אסור להם להפלות לרעה אזרחים המאמינים או לא מאמינים בדת כלשהי".

לפיכך, זוהי זכות של כל אזרח להאמין או לא להאמין בכל דבר שהוא או היא בוחרים. החוק מעניש פשעים פליליים - מחשבות אינן יכולות להוות פשע. אמונה נמצאת במחשבתו של אדם ואסור להתייחס שלא בצדק לאדם שיש לו אמונה או שהוא מקדם אותה. זה יהיה בניגוד לזכויות החוקתיות שלנו לגבי אמונה וחופש הביטוי.

לתרגל פאלון גונג ולספר לאנשים מה קורה ברדיפה אלה הם הזכויות שלי כאזרחית. לא הפרתי חוק כלשהו, כך שעל בסיס האשמה מזויפת בכוונה תחילה, גזר הדין שהוטל עליי היה בלתי חוקי. לקצבת הפנסיה שלי אין שום קשר לאמונה שלי.

אין עוד בבעלותי בית ואני מבוגרת מדי לצאת לעבודה בגיל 76. השעיית קצבת הפנסיה שלי תהווה גזר דין מוות עבורי. בבקשה יידעו את הממונה עליכם לגבי המצב שלי.

קצבת הפנסיה של הביטוח הסוציאלי מגיעה מקרן הגמלה של העובדים. כספי הגמלה מגיעים מחישוב ערך עודף של העובדים בזמן שהם עובדים עבור חברה.

למדינה שלנו יש מדיניות הקצאת שכר נמוכה, שמשמעותה שהקצאת הערך הזה מעבודת העובדים מגיעה לממשלה בצורת מיסים. הממשלה בתורה, דואגת לפנסיות של העובדים, לביטוחי בריאות, לדיור וצרכי רווחה אחרים אחרי שהם פורשים לגמלאות.

מאחר שקצבת רווחה לעובדים מגיעה מערך עודף שהם יצרו בעודם עובדים, הרי אלו הם גמולים עבור העבודה של העובדים ולא צדקה מהממשלה או מהחברה.

העובדים הם המלווים והחֲברות הן בעלות החוב. כל עוד גמלאים עדיין חיים, החברה חייבת לשלם להם את קצבת הפנסיה שלהם. זהו חוזה ממון, חוזה חוב, ולא יחסים מנהליים ובטח לא צדקה או חסד.

אחרי הרפורמות הכלכליות, כספי הפנסיה הפכו לקצבאות פנסיה של הביטוח הסוציאלי. המדינה העבירה את החוב של החברה שהיא חייבת לעובדים, לכספי קרן הביטוח הסוציאלי. כתוצאה מכך, הגמלאים הם המלווים והנושים וחברת הביטוח היא בעלת החוב. קרן הביטוח הסוציאלי אינה יכולה להחליט לבדה על השעיית קצבת הפנסיה של גמלאי, כשהיא או הוא נמצאים בכלא. זוהי פעולה בלתי חוקית ובעל החוב מפר את הזכות של המלווה לקבל את קצבת הפנסיה שלו. חוזה הממון בין הגמלאי לבין קרן הביטוח הסוציאלי תקף עדיין אפילו בזמן שהגמלאי נמצא בכלא. לאלה האחראיים על קרן הביטוח הסוציאלי אין כל זכות להשעות את קצבת הפנסיה שלי.

הביטוח הסוציאלי ממומן על ידי 3 גופים: הממשלה, החֲברות והעובדים. הקצאות הכסף של הממשלה משולמות לקופת הביטוח הסוציאלי מתוך המיסים שמשלמות החברות, שזה חלק מערך עבודת העובדים טרם יציאתם לפנסיה. כלומר, זהו תשלום עבור עבודת הגמלאים. תשלומי החברה הם הפרמיה ששולמה לקופת הביטוח הסוציאלי, להבטיח את היציאה לפנסיה של העובדים. הפרמיה מגיעה מהעבודה שעושים העובדים עבור החברה. תשלומי העובדים הם פרמיות המשולמות כדי להבטיח את קצבת הפנסיה אחרי שהם פורשים לגמלאות.

היחסים בין קרן הביטוח הסוציאלי לבין הגמלאים הם כמו בין חברת ביטוח לבין מחזיקי הביטוח או כמו בין בעל חוב לבין מלווה. בהיותי בעלת חוב, קרן הביטוח הסוציאלי אינה יכולה להחליט בצורה שרירותית על הנסיבות בהן קצבאות הפנסיה מושעות.

סעיף 44 בחוקה קובע: "המדינה מיישמת בהתאם לחוק את מערכת הגמלה עבור עובדים וצוותי פירמות ומוסדות ועבור נושאי משרה של גופי המדינה. הפרנסה של אנשי הסגל שיצאו לפנסיה מובטחת על ידי המדינה והחברה".

סעיף 2 בפרק 1 של חוק הביטוח הסוציאלי של סין קובע: "המדינה תקים מערכת ביטוח סוציאלי הכולל ביטוח זקנה בסיסי, ביטוח רפואי בסיסי, ביטוח לפציעה מעבודה, ביטוח אבטלה וביטוח יולדות, כדי לערוב לזכויות האזרחים לקבל סיוע חומרי מהמדינה והחברה בהתאם לחוק לגבי זקנה, מחלה, פציעה בעבודה, אבטלה והריון".

סעיף 20 בפרק 3 בחוק להגנת זכויות ואינטרסים של הקשישים קובע: "המדינה מקימה מערכת ביטוח זקנה כדי להבטיח את הצרכים הבסיסיים בחיי הקשישים".

להיות מסוגל ליהנות מהפרישה לפנסיה היא זכות חוקתית שלנו והיא המסקנה ההגיונית להנחת היסוד של "לכל אחד על-פי התרומה שלו". לא ניתן שאף יחיד או ארגון כלשהם ילאימו זאת. קרן הביטוח הסוציאלי השעתה את קצבת הפנסיה שלי ובכך הפרה את החוקה, את חוק הביטוח הסוציאלי ואת חוק הגנת הזכויות והאינטרסים של הקשישים. זוהי מניעת הזכות שלי ליהנות מתרומתי לכוח העבודה.

סעיף 5, פריט 3 בחוקה קובע: "אין כל חוקים או פסיקות מנהליות או מקומיות או תקנות, היכולות לסתור ולהפר את החוקה". כל חוק הסותר את החוקה הוא בלתי חוקי בעליל וצריך לבטל אותו. הפסיקה של קרן הביטוח הסוציאלי להשעות קצבת פנסיה של אדם במהלך הכליאה שלו או שלה, סותר את סעיף 44 בחוקה ולפיכך צריך לבטל אותה.

ג'או יו-לאן 15 בדצמבר 2017.

פרטים נוספים במאמר באנגלית:

Elderly Woman’s Pension Revoked after 10 Years in Prison for Her Faith