עורך הדין לזכויות אדם וואנג יונג-האנג החל להגן על מתרגלי פאלון גונג מאז החלה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) לרדוף את הקבוצה הרוחנית ב-1999. בדומה לגאו ג'י-שנג ועורכי דין רבים אחרים שתמכו במתרגלי פאלון גונג, מר וואנג נענש קשות על ידי המשטר בסין, מה שכלל תקופה של 7 שנות מעצר בלתי חוקי ועינויים אכזריים.

מר וואנג הבין שהציבור לא ידע לעולם מה שהוא ומתרגלי פאלון גונג רבים אחרים חוו אם לא יספרו את סיפורם. לכן בחר לספר בעצמו כיצד המשטר הקומוניסטי מפר את החוק ברדיפתו נגד מתרגלי הפאלון גונג. זהו סיפורו:

עורך דין עטור פרסים


מר וואנג יונג-האנג

אף על-פי שהייתי עורך דין לא ידוע יחסית שנאבק לפרנסתו, ניסיתי כמיטב יכולתי לקחת תיקי פרו-בונו (שירות הגנה משפטית בחינם) עבור אנשים הסובלים מאי צדק ופגיעה בזכויותיהם. מלבד על שני תיקים, לא גביתי תשלום כלשהו על עשרה תיקים שעסקו בפיצוי על מוות בלתי צודק, וגם על שני תיקים אלה גביתי רק סכום סמלי, וזאת משום שלקח זמן ארוך מאוד לסגור את התיקים האלה.

כדי למשוך לקוחות רבים יותר, הקמתי ביתן לייעוץ משפטי חינם בתוך חנות ספרים בעיר דא-ליאן באחד מסופי השבוע של 2005. נחשבתי כאחד מ-18 נותני שירותי משפט הטובים ביותר בעיר ב-2006.

מנעו ממני לייצג מתרגל פאלון גונג

מר וואנג צ'ון-יאן, מתרגל פאלון גונג מדא-ליאן הועמד למשפט ב-2008. כעורך דינו נכנסתי לאולם בית הדין באמצעות המסמכים המשפטיים שלי. באותו הזמן, היה נדיר לראות עורך דין מגן על מתרגל פאלון גונג. השופטת גירשה אותי מאולם בית הדין ואמרה שהיא תודיע על כך למשרד המשפטים – שפיקח על עורכי דין – כדי שיחקור את מעורבותי במקרה. כמה ימים לאחר מכן שמעתי שמשרד המשפטים החל בחקירה.

זה היה עד כדי כך מגוחך. השופטת הגיעה לכך שלקחה ממני את הזכות לייצג לקוח, וחשוב יותר, לקחה מהלקוח שלי את הזכות לעורך דין שייצג אותו.

היה לי קשה מאוד לקבל פגיעה גסה כל כך במערכת המשפטית. אבל למדתי מהר מאוד שבכל הנוגע לפאלון גונג, אין שום דבר הנחשב "מחוץ לתחום" עבור הרשויות או הממשלה.

אשתי נעצרה בשל הדבקת סטיקרים

אשתי למדה באותו הזמן באוניברסיטת פו-דאן בשנחאי, נתפסה על ידי המשטרה בבוקר ה-30 באפריל 2008. זאת משום שהיא הדביקה כמה סטיקרים עם המילים: "פאלון דאפא הוא טוב". המשטרה שמה אותה במעצר על "שימוש בארגוני דת זדוניים, כדי לערער את אכיפת החוק".

נסעתי לתחנת משטרת דרך צ'אנג-שה בשנחאי, לשם נלקחה ב-2 במאי. הסברתי לשוטרים שם שזה בלתי חוקי לעצור את אשתי משום שמעשיה לא כוללים פשע כלשהו.

"אחד הבלשים במשטרה אמר לי: "אתה צריך לתת בנו אמון. סין היא אחרי הכול מדינה הפועלת על-פי חוק".

עניתי לו: "סין אינה מדינה הפועלת על-פי חוק. לפחות, למדינה הפועלת על-פי חוק אין מחנות עבודה בכפייה".

הוא קפץ ממקומו והחל לקלל אותי.

רציתי לשכור עורך דין מקומי שיבקר את אשתי במרכז המעצרים. ניגשתי לכמה פירמות העוסקות בחוק, אבל כולן חששו לייצג מתרגלי פאלון גונג. לא הייתה לי ברירה אלא לבקש מקרובי משפחתי לשלוח לי את מסמכי עורכות הדין שלי לשנחאי כדי שאוכל לבקר אותה כעורך דין.

ב-5 במאי פגשתי את אשתי כעורך הדין שלה. לאחר מכן כתבתי מכתב גלוי לראש המדינה לבקש שיפעלו על-פי החוק, יעניקו לאשתי את החופש המגיע לה, ויפסיקו לרדוף את הפאלון גונג. המכתב פורסם ב"אפוק טיימס", גוף מדיה בשפה הסינית הפועל בחו"ל. מאוחר יותר הפך המכתב לראיה בה השתמשה הרשות כנגדי.

אשתי שוחררה ב-14 במאי, אבל מיד לאחר מכן הפכתי אני עצמי מטרה לנקמת הרשויות.

הייתי מכוון מטרה בשל פרסום מכתב במדיה בחו"ל

בחודש בו שוחררה אשתי, משרד המשפטים של פרובינציית ליאו-נינג החרים את רישיון עורך הדין שלי. שמעתי שמנהל המשרד, ג'אנג ג'יאה-שנג הגיע במיוחד לדא-ליאן משן-יאנג (בירת ליאו-נינג) כדי להוביל קבוצת דיון לגביי איך "להציל" אותי ולמנוע את "ההשפעה השלילית" של מכתבי למשרד המשפטים של ליאו-נינג.

כמה בכירים מאגודת עורכי הדין באו "לבקר" אותי.

אחד מהם אמר לי: "עורך דין וואנג, שמענו על המכתב שלך. מה שאמרת הוא נכון. הרשות אינה יכולה להפריך את הבעיות שהעלית. אבל אל תיתן לפאלון גונג להשתמש בך. איננו פוחדים מהזקנים והזקנות האלה של פאלון גונג, אבל אנחנו דואגים לאנשים כמוך הבקיאים בחוק".

עניתי לו שיש לי יכולת שיפוט ושלא אתן שישתמשו בי.

לאחר מכן הוא הציג בפניי את דרישותיו. ראשית, עליי לכתוב התנצלות ולהצהיר שלא אשלח עוד מכתבים או מאמרים לאתרי אינטרנט בחו"ל כשאני שם לי למטרה מנהיגים לאומיים. שנית, עליי להבטיח לא לפרסם עוד מכתבים ב"אפוק טיימס". בתמורה, יוחזר לי רישיון עורך הדין שלי ואגודת עורכי הדין תתייחס אליי באהדה בעתיד.

אמרתי להם שכתבתי את המכתב מפני שלא נותרה לי כל ברירה, ושלא אודה באשמה בניגוד למצפוני.

הפגישה השנייה איתם הייתה במשרד המשפטים בדא-ליאן. סגן המנהל העביר ביקורת על כך שפרסמתי מכתבים ומאמרים במדיה בחו"ל ששמים למטרה מנהיגי צמרת של סין ושמזכירים את הפאלון גונג.

"אין כל רדיפה בכלא, כפי שטוענים מתרגלי פאלון גונג. אם אינך מאמין בכך, אני יכול לארגן עבורך ביקור בכלא העירוני של דא-ליאן", אמר לי הסגן.

הסברתי לו שאין לי כל ברירה אחרת, אלא לעשות את מה שעשיתי. אחרי כן העליתי ספקות בהצהרות שלו:

"ראשית אשתי הייתה במעצר על כך שהדביקה כמה סטיקרים. המשטרה לא רצתה להקשיב לטיעון המשפטי שלי וסגרה את הדיון אתי בטענה שזו 'החלטה שהתקבלה על ידי בכירים בדרג גבוה ואין לנו אפשרות להגיב'. שנית, כתבתי על סוגיה משפטית. כבכיר במשרד המשפטים עליך להתמקד על אם הסוגיה שהעליתי שווה תשומת לב ולא איפה פרסמתי את המכתב או למי כתבתי את המכתב. דבר שלישי, אתה מכיר מומחים משפטיים רבים. מדוע אינך מזמין 10 מומחים בחוק הפלילי להביע את דעתם על המכתב שלי? אם אפילו אחד יאמר שסטיתי מהבסיס המשפטי, אני אעשה כל מה שתרצו".

סגן המנהל סיים את השיחה שלנו באיום: "אז מה אם זהו גאו-ג'י-שנג? אז מה אם זהו לי דה-ג'ון? הם [עורכי דין] טובים ממך, לא? אבל בכל זאת עצרנו אותם".

באותו זמן ג'ואו יונג-קאנג היה אחראי על התכנית של המפלגה: "שמירה על היציבות". הוא הסלים את המעצרים של מתרגלי פאלון גונג ביולי 2008, לקראת פתיחת המשחקים האולימפיים.

כתבתי ושלחתי מכתב גלוי לבית דין העליון ולמשרד התביעה העליון כדי להצביע על האבסורד בשימוש בסעיף 300 של החוק הפלילי כדי להפליל מתרגלי פאלון גונג. הם מעולם לא ענו לי.

על שתי מתרגלות נגזרו תקופות בכלא חרף מאמציי להגן על חפותם

באוגוסט 2008 הועמדו למשפט שתי מתרגלות הפאלון גונג גב' גו לי וגב' צ'יו שו-פינג. באתי לבית הדין כנציג שאינו עורך דין משום שלא היה לי כבר רישיון. המתרגל מר יאן שואו-לין מדא-ליאן הצטרף אלי להגן עליהן.

השופט והתובע לא הצליחו להפריך את הטיעונים שלנו שתרגול פאלון גונג אינו מהווה כל פשע. כמה מקרובי משפחה של הלקוחות שלנו שינו את יחסם השלילי לגבינו, ובעלה של אחת המתרגלות התנצל אפילו בפנינו משום שהאמין לתעמולה של הרשות.

חרף זאת המתרגלת שהגנתי עליה הורשעה בדין ונגזרו עליה 4 שנים בכלא, שנה אחת יותר מהמתרגלת שלא הגנתי עליה. בית הדין סירב למסור לי את גזר הדין, על אף שניגשתי לשופט לבקש את המסמך.

נעצרתי משום שהגנתי על מתרגל נוסף

ביוני 2009 הגנתי ביחד עם עורך דין מבייג'ינג על מתרגל הפאלון גונג מר קונג רי-שו.

ב-4 ביולי 2009 אכלתי צהריים עם כמה חברים בביתו של חבר, כשקבוצת אנשים מיהרה פנימה ואמרה: "לא לזוז. אנחנו ממחלקת המשטרה בדא-ליאן". הם החלו לערוך חיפוש מסביב.

ביקשתי מהאחרים להמשיך בארוחה ולהתעלם מהם. אחד השוטרים הצביע עליי ואמר: "קחו אותו".

שני אנשים נעמדו מאחוריי והורו לי לעמוד, אבל אני לא זזתי. הם גררו אותי בזרועותיי לתוך חדר אחר, שם חיכתה לי קבוצת שוטרים. הם החלו לבעוט בי ולדרוך עליי.

אחד השוטרים קרא בשמי והחל ללגלג עליי. הבנתי שהם באו במיוחד בשבילי. אמרתי להם: "מאחר שבאתם בגללי, שחררו אותם".

התשובה שקיבלתי הייתה עוד לגלוג ועוד בעיטות.

השוטרים עצרו 13 אנשים באותו היום ובכלל זה את מר פנג גונג, פרופ' לאמנות בקולג' למדעי האוקיאנוס והדגה בדא-ליאן. מר פנג מת תחת נסיבות מחשידות ב-14 באוגוסט 2009. משפחתו הקפיאה את גופתו כדי שתוכל לדרוש חקירה על נסיבות מותו.

פציעה בעקבות מעצר

השוטרים לקחו אותי לתחנת משטרה מקומית ועצרו אותי שם בקומה השנייה. שוטר רחוב בשם שיאו המשיך לצלצל לאנשים ולענות בהתרגשות לשיחות טלפון.

אחרי שהכול נעשה שקט שאלתי אותו: "מה שמך והמחלקה שאתה משרת בה? עליך להציג את תג הזהוי שלך כשאתה בתפקיד.

הוא ענה לי: "אני לא מתכוון לספר לך"

אמרתי: "אתם צריכים סיבה לערוך מעצר. האם אתה יכול לומר לי מדוע עצרתם אותי?"

הוא השיב: "גם על כך לא אענה לך".

"אם כך", אמרתי, "אני גם לא חייב להיענות לך". נעמדתי ורצתי למדרגות.

כשהייתי במחצית הדרך בירידה במדרגות, ראיתי ששער הקומה נעול.

השוטר שיאו רדף אחריי והזעיק עזרה. עוד 3 שוטרים הגיעו. הם גררו אותי למעלה לקומה השנייה והחלו להכות אותי.

כשהתעייפו, הם גררו אותי לחדר הישיבות. הלכתי כמה צעדים ופתאום הרגשתי שהקרסול שלי איבד תחושה.

הם זרקו אותי לרצפה. השוטר שיאו בעט בי בראש מספר פעמים כשהוא מקלל אותי.

הקרסול הימני שלי התנפח והפך סגול, והכאבים שסבלתי היו ללא נשוא. הם גררו אותי לעת ערב לקומה הראשונה וסגרו אותי בכלוב מתכת. הם ראו שהקרסול שלי נחבל.

לאחר מכן לקחו אותי לבית החולים המרכזי של דא-ליאן לצילום רנטגן. הרופא שאל מה קרה לי.

אמרתי שאינני יכול לומר בדיוק מה קרה לי. "רצתי כמה מדרגות ואז הכו אותי".

"הרופא אמר: "התיאור הראשון של המקרה חשוב מאוד. אתה חייב להסביר בבירור [את סיבת הפציעה שלך]"

יכול להיות שפצעתי את הקרסול שלי בזמן שניסיתי לברוח, או שהשוטרים גרמו לו חבלות בזמן שהכו אותי.

חשבתי שהגרסה הראשונה סבירה יותר, כך שביקשתי מהרופא לרשום זאת כסיבה לחבלה.

לאחר מכן, עוד באותו לילה ניסו השוטרים להכניס אותי למרכז מעצרים, אבל שם סירבו לקבל אותי אחרי שראו את הקרסול שלי. למחרת בבוקר לקחו אותי השוטרים לבית החולים המרכזי לגָבֵּס את הרגל שלי. מרכז המעצרים סירב לקבל אותי באותו אחר הצהריים. אחד השוטרים המלווים צלצל לממונים עליו כדי שיאלצו את המרכז לקבל אותי.

הסוהרים הורו לכמה אסירים להשגיח עליי ולא לתת לי לגעת בתחבושת או בגבס. חודש לאחר מכן התפתח כאב חזק בקרסול הימני שלי. כשהשוטר שיאו בא לחקור אותי, הורדתי את התחבושת, הקרסול הזדהם עם מוגלה עד לנקודה שראינו את העצם.

מאותו רגע ואילך, הנהלת מרכז המעצרים ארגנה שוטרים מתחנת משטרה מקומית לקחת אותי לבית החולים כדי לשים תרופה על הקרסול שלי במשך כמה ימים.

אולצתי לעבור ניתוח

באמצע אוגוסט הורה אחד הבכירים ממרכז המעצרים לבית החולים המרכזי לערוך לי צילום קרסול. התוצאות היו גרועות. הבכיר התרגז שתחנת המשטרה הזניחה את הטיפול בקרסול שלי. הוא צלצל למנהל שלו ודיווח לו על חומרת הפציעה שלי.

מנהל תחנת המשטרה הסכים שאעבור ניתוח כדי לטפל בבעיה.

אני דרשתי שישחררו אותי, ולא נתתי הסכמה לניתוח.

יום אחד מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים בא לשוחח איתי ואמר: "באשר לניתוח שלך, אם אתה רוצה או לא רוצה, אתה צריך לשתף עמנו פעולה. זהו בית חולים של המפלגה הקומוניסטית. אנחנו מקשיבים רק למפלגה הקומוניסטית. אם לא תשתף פעולה, נרדים אותך לגמרי כדי לנתח אותך".

ב-25 באוגוסט 2009 ב-8:30 בבוקר העלו אותי על שולחן הניתוחים. אחרי המתנה של כשעה הגיע מנהל המחלקה האורטופדית ואמר בכעס: "המשטרה דורשת מאיתנו לנתח הבוקר, אבל היא לא תיתן לנו את הצ'ק עד הצהריים. לבית החולים שלנו יש כלל שאם לא משלמים לנו מראש, לא נוכל להשיג את כל הציוד הדרוש. נצטרך להסתדר עם מה שיש לנו".

במהלך הניתוח, שמעתי את המנהל אומר לאחות העובדת איתו שאין להם את סוג המסמר הנכון ועליהם להשתמש בסוג שונה.

תחילה הם הרדימו אותי מהמותן למטה. אחרי שהחדירו את מסמר המתכת, הם צילמו את המקום ובדקו את התוצאה. שמעתי אותם אומרים: "העצמות קובעו בצורה לא נכונה". הם נתנו לי עוד חומר הרדמה ואיבדתי את ההכרה.

לדרישתם התקיפה של בני משפחתי, כלא שן יאנג לקחו אותי ביוני 2010 לבדיקה של הרגל. אחד הפרופסורים בבית החולים השייך לאוניברסיטה הרפואית של סין בחן את הרגל ושאל אותי היכן ניתחו אותי. הוא אמר: "הרופאים שלכם בדא-ליאן מיומנים מאוד מאוד", שמעתי את הלגלוג בקולו ושאלתי אותו למה הוא מתכוון. הוא הביט בשוטר שעמד על ידו ולא אמר דבר. עד פה סיפורו של וואנג יונג-האנג

מידע רקע על וואנג יונג-האנג

מר וואנג יונג-האנג, מתרגל פאלון גונג , היה עורך דין במשרד לעורכות דין בצ'יאן-צ'ון שבליאו-נינג. הוא ייעץ, ייצג והגן על מתרגלי פאלון גונג אחדים מאז 2007.

הוא פרסם מספר מאמרים באתר ה"אפוק טיימס" בסינית ובכלל זה מכתב גלוי המופנה למשרד המשפטים הגבוה ביותר בסין. במכתבו הגלוי שכותרתו: "לטעויות שנעשו בעבר נדרשים תיקונים שייעשו במהירות היום".

פרטים בגרסה הסינית של ה"אפוק טיימס":

Mistakes Made in the Past Demand That Corrections Be Made Quickly Today

מר וואנג ציין שרשויות המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) שולטות על מערכות החקיקה והשיפוט כאחת, ללא כל פיקוח או איזון, ומשתמשת בהן לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג תחת מסווה החוק.

כתוצאה ממכתביו ותחת לחץ רב מצד הרשויות, פיטרו את מר וואנג מעבודתו בפירמה לעורכות דין. מסמכי עורכות הדין שלו הוחרמו והושעו על ידי הרשויות.

מר וואנג נעצר ביולי 2009 ונגזרו עליו 7 שנים בכלא. המקרה שלו נכלל בדו"ח המפקח המיוחד של האו"ם לענייני עינויים או יחס או עונש אכזריים, לא אנושיים או משפילים אחרים.

המשך יבוא...