(Minghui.org)

בשנת 2000 נשלח בני למחנה עבודה בכפייה בגלל גניבה. כיוון שניסיתי להגן עליו, נשפטתי לשנה של עבודות בכפיה והוחזקתי במחנה לעבודה בכפיה מא-סאן-ג'יאה. שם פגשתי מתרגלות פאלון גונג.

הסוהרות במא-סאן-ג'יאה היכו את האסירות כל אימת שרצו. הן קיללו אותן והשפילו אותן לעתים קרובות. העצירות שנאו את הסוהרות ונקמו בהן כשראו הזדמנות. אני הלכתי בעקבותיהן.

קללות ומכות לאחרים הפכו לשגרת יומי. חשבתי שאם לא אקלל ואציק לאחרות, אחרות יציקו לי. בריאותי הפיזית והנפשית התדרדרה במהירות. בנוסף למחלות שכבר היו לי התחלתי גם לסבול מכאבי ראש, כיב בתריסריון, דלקת בתוספתן ודלקת בשחלות ובחצוצרות.

כמעט שהייתה לי התמוטטות עצבים. לא רציתי לחיות. למתרגלת פאלון דאפא שחלקה אתי את התא, מיי (שם בדוי), נודע על מצבי. היא עזרה לי בחיי היומיום ועודדה אותי מבחינה רוחנית. היא סיפרה לי איך לשאת את הקשיים, ואיך לקבל את הסבל שלי.

היא אמרה: ''סובלנות אין פירושה שאת פחדנית. היא ביטוי של רצון חזק. כשאת לוקחת צעד לאחור, תגלי שהים עצום והשמיים רחבים''. היא גם סיפרה לי סיפורים כדי לעודד את רוחי.

היא ביקשה ממני להבין אחרים מתוך טוב לב וגם סיפרה לי כמה טוב הוא הפאלון דאפא. אחרי שלמדתי על הפאלון דאפא בריאותי השתפרה מאד. כמה ממחלותיי נעלמו, ואנשים אחרים כבר לא הציקו לי. כבר לא שנאתי אחרים ולא נקמתי בסוהרות.

הייתי אסירת תודה מאד למיי על כך שסיפרה לי על הפאלון דאפא. העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות עודדו את מחשבתי ואת לבי. כבר לא השתמשתי בשיטה של ''עין תחת עין, שן תחת שן''. התחלתי להתייחס לאחרות בטוב לב ולמדתי להיות אדם טוב כפי שמיי לימדה אותי.

אפילו עצרתי תקרית שבה עצירות תיכננו להתנקם באחת הסוהרות.

עליי ללמוד פאלון דאפא שכן זוהי ארץ טהורה

אבל מיי נענשה על כך שסיפרה לאחרות על הפאלון דאפא במרכז המעצרים. מול שאר העצירות, סטרה הסוהרת הראשית פעמיים בפניה ואז היכתה אותה באלה חשמלית.

נחרדנו והפנינו את הגב למתרחש, וכיסינו את האוזניים בידינו. לא העזנו להביט או לשמוע, ולא העזנו להזיל דמעות. אבל לבנו דימם. מיי רק ביקשה מהעצירות להיות טובות לב, והיא עונתה בשל כך. זה גרם לי להתעורר.

מגיל צעיר המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק''ס) שטפה את מוחנו וגרמה לנו להאמין שהמק''ס היא כמו אימנו. עכשיו הבנתי שהמק''ס היא חבורת נוכלים ושהפאלון דאפא הוא ארץ טהורה.

החלטתי לתרגל פאלון דאפא ולהפוך לאדם טוב באמת.

להפוך לאדם טוב

לאחר ששוחררתי מהמחנה לעבודה בכפייה רציתי לחפש מתרגלי פאלון דאפא. חשבתי על מיי ותהיתי איפה היא ומה היא עושה.

זכרתי שמיי סיפרה לי שאם אני נתקלת בקושי אני יכולה לבקש מהמאסטר של פאלון דאפא לעזור לי. לכן ביקשתי בלבי ממאסטר לי לעזור לי למצוא את הספר ''ג'ואן פאלון'', ואמרתי למאסטר שאני רוצה ללמוד את התרגילים של הפאלון דאפא.

זמן קצר לאחר מכן הצלחתי למצוא מתרגל פאלון דאפא בשם מינג (שם בדוי). בעזרתו של המאסטר השגתי גם עותק של הספר "ג'ואן פאלון". קראתי בו מדי יום בבית, ותרגלתי את תרגילי העמידה ככל שיכולתי לזכור, שכן במחנה לעבודה בכפייה לא למדתי את התרגיל החמישי.

לכן אמרתי למאסטר: ''מאסטר, אני הולכת לתרגל את התרגיל החמישי. בבקשה עזור לי וחזק אותי.'' המאסטר התחיל לטהר את גופי למרות שלא עשיתי את התרגיל נכון. כל מחלותיי עזבו אותי.

מהספר למדתי את משמעות החיים, איך עליי לחיות ומהיכן הגיעו בני האדם. מצאתי את התשובות לכל שאלותי בספר.

גמרתי אומר בלבי להתנהג לפי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. החלטתי להיות ישרה, טובת לב, מתחשבת וסובלנית. הפכתי להיות נטולת אנוכית. החלטתי שעליי לטפח את עצמי עד שאגיע לשלמות.

להפוך למתרגלת תוך כדי הרדיפה

למרות שהחלטתי להיות נחושה באמונתי, לא ידעתי איך לטפל במצבים רבים. היה זה 2002, והטלויזיה, הרדיו ומכונות תעמולה אחרות השמיצו את הדאפא. לא יכולתי עוד להישאר בבית והרגשתי שעליי לצאת כדי להגן על הפא. אבל איך? לא ידעתי.

אז הלכתי לפגוש את מינג, שאמר לי שעל מתרגלים לספר לאנשים את העובדות על הדאפא. שאלתי אותו איך לאמת את הפא, והוא נתן לי כמה עותקים של חומרי הסברה על הפאלון דאפא. חילקתי אותם במהירות.

הוא לא העז לתת לי הרבה חומרי מידע, כי חשש שכמתרגלת חדשה אני עלולה להיתקל בבעיות. אבל לא היה בי פחד וביקשתי עוד חומרי מידע.

לפעמים יצאתי אתו כדי לתלות מודעות ושלטים של הדאפא. כשעבדתי איתו למדתי איך לאמת את הפא, איך לספר לאנשים את העובדות על הרדיפה, ואיך להסתכל פנימה כשצצים קונפליקטים.

מינג הוא עכשיו בעלי, ואנחנו לומדים את הפא, מתרגלים את התרגילים ועושים את שלושת הדברים יחד.

שני הילדים שלנו יודעים שפאלון דאפא הוא טוב. הם גם פרשו מארגוני הנוער של המק''ס.

יש לנו קבוצת לימוד פא בבית, והילדים שלנו תומכים בנו. משפחתנו חיה יחד באושר הודות לפאלון דאפא.