(Minghui.com) אני מתרגלת {פאלון דאפא} יותר מ-20 שנה. כתוצאה מהתרגול עברתי שינוי יסודי. בהיותי מתרגלת {דאפא} אני מבינה מהי המשמעות של להיות טובת לב ורחומה כלפי אחרים.

טיפוח בתוך קונפליקטים

לפני 8 שנים הועברתי לעבוד במחלקה שבה אני עובדת עד היום. עובדות שם בעיקר נשים וכולן מבוגרות ממני ב 5 שנים לערך. לפני שהתחלתי לעבוד איתן מישהי אמרה לי שלא קל להסתדר איתן.

ביומי הראשון במחלקה החדשה הרגשתי לא רצויה שם. אחת מהעובדות הוותיקות אמרה לי משהו שפגע בי מאוד. היא אמרה, "לא משנה אם אני עומדת או יושבת, אני מרגישה לא בנוח היום. מרגישה שמשהו פה לא בסדר."

המילים שלה השפיעו עלי עמוקות. מעולם לא פגשתי את הנשים האלה קודם, והמעבר למחלקה הזו היה יוזמה של המנהל שלי. למה הם מתייחסות אלי כך? איך נוכל לעבוד ביחד?

ידעתי בבירור שאין עלי לכעוס עליהן, שאני צריכה לשאת את כל זה. אבל קל יותר לומר זאת מאשר לעשות.

יום אחד קרה עוד משהו שהטריד אותי אפילו יותר. אחת העובדות שאלה אותי כמה בונוס קיבלתי. אמרתי לה שאני לא זוכרת. אז היא אמרה לי שאני משקרת בגלל שאני לא רוצה לגלות לה. עובדת אחרת התלוננה עלי ועובדת שלישית התלוננה שההליכה שלי שקטה מדי והיא קפצה כשראתה אותי.

על פני השטח הצלחתי לשאת את כל זה, אבל הבנתי שאני לא עומדת בסטנדרט של הדאפא. המאסטר אמר ב"יסודות להתקדמות במרץ" , "מהי סובלנות (רן)?":

"סובלנות היא המפתח לשיפור ה{שין-שינג}. לסבול עם כעס, התמרמרות או עם דמעות זוהי סובלנות של אדם רגיל שיש לו החזקה לגבי הדאגה שלו. לסבול בלי כעס בכלל ובלי שום הרגשה של התמרמרות זוהי סובלנות של מטפח."

ניסיתי בכלל לא לחשוב מדוע מתייחסים אלי כך, למדתי יותר את ה{פא}, שיתפתי בהבנות עם מתרגלים ושיניתי את הפנימיות שלי.

בהדרגה השתפרה היכולת שלי לשאת, ממצב שהכרחתי את עצמי לשאת למצב שאני נרגעת בהדרגה. עד שיום אחד המילים שלהן נהיו כמו בריזה (רוח קלילה), כשהקשבתי למה שהן אמרו רק חייכתי אליהן.

8 שנים חלפו. לא שמתי לב מתי בדיוק הסביבה התחילה להשתנות, אבל עכשיו אני מרגישה את הכנות והאדיבות שלהן כאשר הן מדברות איתי.

בסוף שנה שעברה אחת העובדות אמרה לי, "במרוצת השנים האלה ראיתי שאת אדם טוב. את מנקה את המסדרון ומפנה את האשפה יותר מכולן ואת אפילו לא מנסה לגרום לכך שאחרות תבחנה בזה. את לא כמו אלה שהולכות לעתים קרובות למקדש או לכנסיה אבל עדיין נשארות אנוכיות מאוד, הן אפילו פחות טובות ממני ואני אתאיסטית. כולנו חושבות שיש לך אמונה אמיתית."

עובדת אחרת אמרה לי שהיא מרגישה נינוחות ורוגע כאשר היא בקרבתי. היא אמרה, "כשאמרו לנו שאת מתרגלת פאלון דאפא, לא מצאת חן בעיננו. אבל גילינו שאת בכלל לא כמו שהתקשורת מתארת את מתרגלי הדאפא. שמתי לב שאת די בריאה, אף פעם לא ראיתי אותך מצוננת. השיטה שאת הולכת בה ממש טובה."

אותה עובדת גם שאלה אותי פעם. "אם היית מוצאת תיק שיש בתוכו כמה אלפי יואנים וכרטיסי אשראי, היית שומרת אותו לעצמך?"

חייכתי ועניתי: "אני לא יכולה לעשות דבר כזה. זאת דרישה בסיסית מאוד מהמתרגלים של פאלון דאפא."

היא אהבה מאוד את התשובה שלי. היא ביקשה ממני שאשאיל לה את הספר "{ג'ואן פאלון}", בגלל שהיא רוצה לדעת על תוכנו.

התייחסות לתאונת דרכים באמצעות סטנדרט של מתרגל

בשנת 2008 הבן שלי נפגע ממכונית כשחצינו כביש. הוא הועף למרחק רב ואיבד את הכרתו. רצתי אליו והחזקתי אותי בידי. לחשתי באוזנו שוב ושוב: "פאלון דאפא טוב!"

נראההיה כאילו נפלה עליו שינה עמוקה, הנשימה שלו הייתה רכה ובקצב אחיד. הייתי מופתעת עד כמה רגועה הייתי בזמן שכל זה קרה.

בעלי כעס מאוד, הוא התחיל להתווכח עם הנהג. הוא התקשר למשטרה והזמין אמבולנס. בדרך לבית החולים הבן שלי חזר להכרתו, הוא הקיא קצת ואז נרדם.

מגיל מאוד צעיר הבן שלי יודע שפאלון דאפא טוב. פעם אמרתי לו שבכל פעם שמשהו קורה לו, שישנן בלב, "פאלון דאפא טוב!"

בבדיקה הרפואית בבית החולים הרופא לא מצא שום בעיה, לא הייתי מופתעת. אמרו לנו שעליו להישאר ליומיים להשגחה בבית החולים.

מאוחר יותר בוחן התנועה המשטרתי אמר לנו, "הבן שלכם בר מזל ומבורך. היו שלוש תאונות באותו יום באותו מקום. אדם אחד נהרג במקום, אדם אחר נעשה נכה, ולילדה נשברו כמה עצמות. התאונה של בנכם הייתה רצינית מאוד אבל לא קרה לו כלום."

הנהג התנצל בפנינו והשאיר לנו את מס' הטלפון הנייד שלו ואת כתובתו למקרה שמשהו קרה לבננו. אמרתי לו שאני מתרגלת פאלון דאפא ולכן לא אנסה לסחוט ממנו כסף. גם הרגעתי אותו ואמרתי לו שלבני לא יהיו שום בעיות. ביקשתי ממנו שיזכור ש"פאלון דאפא הוא טוב!"

הנהג התקשר אלינו די הרבה פעמים במשך כמה שנים אחרי התאונה, כדי לשאול לשלום הבן שלי. אמרתי לו שהכל מצוין ושרק יזכור את המילים שאמרתי לו.

הטיפוח-תרגול בפאלון דאפא עזר לי להיות רגישה יותר, נבונה יותר ועם ראש בהיר יותר. אני חווה עמוקות את העוצמה של נדיבות ושל טוב לב, כי הדאפא הרחיב את מחשבותיי ואת לבי.