(Minghui.org) גב' לי גווי-יואה שוחררה מכלא הנשים במחוז היי-לונג-ג'יאנג במאי 2020 כשהיא כחושה, חלשה מאוד ובלתי צלולה. היא הייתה מנומנמת וכואבת ושכבה מכורבלת במיטה כל הזמן. לפעמים היא הייתה ממלמלת לעצמה: "הם מרביצים לי כל יום! הם מרביצים לי כל יום!" היא לא הצליחה להתאושש ומתה כעבור שנה, ב-6 באוגוסט 2021 בגיל 52.
גב' לי הייתה תושבת מחוז יי-לאן שבפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג. היא נידונה לחמש שנות מאסר בשל אמונתה בפאלון גונג, שיטה רוחנית הנרדפת על ידי המשטר הקומוניסטי הסיני מאז 1999. כמו כל מתרגלות הפאלון גונג שהתמידו בנחישות באמונתן בכלא, היא נחשפה לעינויים אכזריים במשך תקופות ארוכות.
הנהלת הכלא, משרד המשפטים, הוועדה הפוליטית משפטית (PLAC) ו"משרד 610" ברמות שונות ברחבי הפרובינציה, איחדו כוחות כדי ליישם בפועל את מדיניות הרדיפה נגד פאלון גונג. בכירי הכלא לא דאגו כלל שיצטרכו לשאת באחריות לפשעיהם, בַּמקום שם הרדיפה היא מהחמורות במדינה.
רדיפה שיטתית
בכלא הנשים של היי-לונג-ג'יאנג, כל מתרגלות הפאלון גונג הכלואות שובצו לאגפים 8 ו-9 וחולקו ל-24 קבוצות. הרדיפה האכזרית של המתרגלות נמשכה זמן ארוך ביותר והייתה בוטה ביותר מפני שנהגו לבצע אותה באופן שיטתי ללא הרף.
הכלא חסם את התקשורת בין המתרגלות לעולם החיצון וגם בין המתרגלות עצמן בתוך הכלא. אסור היה להן לשוחח זו עם זו או ליצור קשר עין. מרוב המתרגלות מנעו את ביקורי המשפחה במשך שנים ושיחות הטלפון והמכתבים של המשפחה היו בפיקוח ובקרה קפדנית. במהלך המגפה, הכלא החמיר עוד יותר את כללי הביקור ולא שחרר נהלים מאז.
כדי להתנער מאחריות לגורל המתרגלות, הסוהרים הסיתו את האסירות לאלץ את המתרגלות לוותר על אמונתן. הם בחרו אסירות אנוכיות ואכזריות עם ניסיון כראשי קבוצה, כדי שתהיינה אחראיות "לעבוד" על המתרגלות במשרה מלאה, תוך שימוש בנקודות גמול והפחתת תקופות מאסר כתמריצים. האסירות האלה שהו במחיצת המתרגלות סביב השעון וניתן להן החופש לענות אותן פיזית ונפשית בכל זמן נתון.
עינויים אכזריים
מתרגלות שהיו איתנות באמונתן ספגו מכות יומיומיות. האסירות סטרו להן, היכו בראשן ופניהן באגרופים, הכו בסוליות הנעליים בפנים ועל הראשים שלהן ובעטו בהן אחרי שהפילו אותן לרצפה.
הן כפו על המתרגלות לשבת בשקט בגב זקוף על ספסלי פלסטיק נמוכים מאוד במשך יותר מ-10 שעות כל יום או במשך הלילה, מבלי לעצום עיניים. הזמנים בהם הרשו להן להשתמש בשירותים היו מוגבלים מאוד. כל דקה של עינוי הישיבה הרגישה ארוכה ביותר. כל מי שזזה קצת הוכתה. רגליהן של מתרגלות רבות התנפחו ואיבדו תחושה.
כדי להחמיר את העינויים, האסירות הוסיפו קרש כביסה על גבי הספסל הקטן ואילצו את המתרגלות לשבת על משטח הגלי הזה. בחורף, גררו את המתרגלות לחדרי רחצה עם חלונות פתוחים ואילצו אותן להישאר שם כשהן לבושות בשכבת בגדים דקה. הקור חדר לגופן, והותיר את רגליהן ובטנן בחוסר תחושה והרגשת קיפאון במשך כל הזמן.
כמה מתרגלות עונו בבתלייה. האסירות תלו אותן על מסילות דרגשי השינה העליונים של מיטות הקומות לפרקי זמן ארוכים. המתרגלות סבלו מכאבי תופת משום שפרקי הידיים נשאו את כל משקל גופן.
הדגמת עינויים: תלייה באזיקי הידיים ממסילת דרגש השינה העליון
דוגמה אחת היא גב' יאנג לי-הואה, ממחוז סון-וו בהיי-לונג-ג'יאנג. הכו אותה, חשפו אותה לקור עז, אילצו אותה לשבת על ספסל קטן ותלו אותה. היא עונתה עד מוות בכלא במשך יותר משנה. ראה:
Mother of Two Beaten to Death While Serving Time for Her Faith
מדי פעם האסירות ניסו גם אמצעים אחרים כדי לענות את המתרגלות. במהלך תקופה אחת, הן הטביעו את המתרגלות במים. שתי אסירות דחפו את ראשה של המתרגלת למים עד שלא יכלה עוד לעצור את נשימתה יותר ואז משכו את ראשה למעלה כדי לתת לה להסדיר את הנשימה לשנייה קצרה, ושוב חזרו על התהליך.
בשיטת עינויים נוספת, האסירות תחבו סמרטוט מלוכלך לפיה של המתרגלת ואז משכו אותו החוצה בחוזקה. פעמים רבות, השיניים של מתרגלות נעקרו ממקומן ביחד עם הסמרטוט.
עוד שיטת עינויים הייתה למנוע ממתרגלות ללכת לשירותים, כך שנאלצו להשתין במכנסיים. לחלקן מנעו ארוחות ומים. היו כאלה שהשכיבו אותן בתנוחה של ידיים ורגליים קשורות פרושות לצדדים במשך זמן ארוך.
אפילו ממתרגלות קשישות, בשנות ה-60 או ה-70 לחייהן, לא נחסכו עינויים יומיומיים. במיוחד אותן מתרגלות שמשפחותיהן נטשו אותן עקב הרדיפה היו אלה שנחשפו לעינויים הקשים ביותר. האסירות המענות הצהירו בגלוי שבמילא אף אחד לא ידאג לקשישות האלה אם יענו אותן למוות.
כדי להגביר את הרדיפה של מתרגלות שסירבו לוותר על אמונתן, הסוהרים ריכזו את כל האסירות לאותו תא והענישו אותן וכך אילצו אותן לנתב את השנאה והאלימות כלפי המתרגלות. כשהענישו את כולן בישיבה עד חצות הלילה, הן כעסו והכו קשות את המתרגלות.
אירועים תקופתיים כמו בדיקות של מחלקות בדרג גבוה ו"קמפיינים" שונים של רדיפה ועינויים מעת לעת נתנו לאסירות הזדמנויות להתפאר בביצועים שלהן, מה שהפך את חייהן של המתרגלות לאומללים יותר. אפשר היה לשמוע את המכות החמורות והצרחות הרמות לאורך כל הלילה.
בכירי הכלא הפכו בכוונה את תנאי החיים לעלובים יותר עבור המתרגלות שהתמידו בנחישות באמונתן. הגבילו את הוצאות המחייה שלהן ל-100 יואן בלבד בכל חודש. לעתים קרובות, הן נאלצו לשלם מחירים גבוהים בהרבה על מצרכים חיוניים באיכות ירודה יותר ונהגו להגביל את כמות האוכל שלהן במהלך הארוחות.
כתבות קשורות:
Recent Persecution Deaths of Falun Gong Practitioners in Heilongjiang Province Women’s Prison
Recent Torture Cases of Falun Gong Practitioners at the Heilongjiang Province Women’s Prison
Ongoing Torture and Brainwashing of Falun Gong Practitioners in Heilongjiang Province Women’s Prison
Heilongjiang Women’s Prison Orders Inmates to Drug Falun Gong Practitioner
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
