Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

השלתי מעליי את הצל של הפחד מרדיפה

24/08/2023 |   מאת מתרגלת פאלון דאפא בסין

קראו עכשיו

(Minghui.org) אף ששמרתי על מחשבות נכונות והתנהלות נכונה, הפחד להירדף שוב גרם לי תמיד לרעוד, וזאת בגלל העינויים שעברתי משום שהתמדתי באמונתי. ההחזקה הזו מופיעה מדי פעם בעשיית שלושת הדברים.

עמיתה לשעבר בעבודה שלי, גם היא מתרגלת, נעצרה לפני זמן מה. כשזה נודע לי למדתי את הפא במשך שלושה ימים, שלחתי מחשבות נכונות ובדקתי את ההחסרות שלי.

ביום הרביעי קיבלתי הודעה ממתרגלת שעליי למצוא מחבוא באופן מיידי, כי אני עלולה להסתבך אם המתרגלת ההיא תיכנע תחת עינויים.

אבל לא יכולתי לעזוב את הבית. הייתי צריכה ללכת לעבודה וגם הייתי צריכה לטפל במשפחה שלי שאינם מתרגלים. הייתי צריכה להתחשב ברגשות שלהם ולקבל אחריות לגבי הסובבים אותי.

ידעתי שאני צריכה שיהיו לי מחשבות נכונות ולסרב לכל תכנון של הכוחות הישנים. אבל זה השפיע עליי. גלי פחד הכו בי שוב ושוב. הרגשתי שהמשטרה עלולה להגיע בכל רגע. באימה קיצונית כרעתי ברך מול תמונת המאסטר ואמרתי: "מאסטר, אין לי מספיק מחשבות נכונות. בבקשה עזור לי". לאחר מכן שלחתי מחשבות נכונות במשך חצי שעה. נעשיתי הרבה יותר רגועה וידעתי שהמאסטר סילק חומרים רעים רבים שהיו בתוכי.

התחלתי ללמוד את כתבי המאסטר וברגע שהתחלתי לקרוא, הופיע המשפט הבא:

"אבל כאשר ההחזקות שלכם חזקות ויש הפרעות מהרוע ומגורמים רעים, זה יהיה כך שכשאתם נעשים חזקים יותר הם נעשים חלשים יותר, וכשאתם נעשים חלשים יותר הם נעשים חזקים יותר". ("הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה")

דבריו של המאסטר זעזעו אותי. האין זה רמז ממנו? אני זאת שהורדתי מעצמי, וגם הפרזתי בחשיבות הפרויקט שאני עובדת עליו, מתוך מחשבה שהוא מאתגר גורמי רשע רבים.

המאסטר אמר:

"כשהטוּב החומל הזה מגיח, הכוח שלו הוא ללא ערוך והוא יפורר כל גורם רע. ככל שהחמלה גדולה יותר, כך העוצמה גדולה יותר". ("הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה")

למה תמיד דאגתי שירדפו אותי? האם זה לא רק בגלל שלא הייתה בי חמלה? הסתכלתי על כך כעל רדיפה רק מפני ששוטר דפק על דלתי. לא שמתי את הצלת הישויות החיות בראש סדר העדיפויות שלי.

כמה אנוכית הייתי? בהשוואה למתרגלים המתמודדים מול המשטרה פנים אל פנים ומספרים להם על הדאפא בקור רוח ובביטחון הייתה לי דרך ארוכה לעבור.

חזרתי לשלווה ולרוגע שלי. כאשר הופיעו מדי פעם מחשבות כמו: "מה אם המתרגלת שנעצרה תסבך אותי"? הצלחתי להדוף אותן מעליי.

שיתפתי את המצב שלי עם מתרגל אחר. הוא אמר שלא הייתי צריכה לדאוג שמא אסתבך. אני צריכה פשוט לסמוך על המתרגלת ולא לדאוג לשום דבר אחר.

המאסטר אמר:

"תלמיד דאפא ... מהו תלמיד דאפא? הוא יצור חי שנברא על-ידי החוק הכביר ביותר (מחיאות כפיים סוערות), הוא חזק כמו אבן ובלתי ניתן להשמדה כיהלום". ("הרצאת הפא בוועידת הפא בוושינגטון די. סי. בשנת 2003")

לאחר שקראתי את דבריו של המאסטר, הרגשתי שהרעיון של "במקרה שהמתרגלת העמיתה תסבך אותי" הוא עלבון גדול למתרגלת הזאת, מושג שאין להכיר בו.

המאסטר אמר:

"כך, מרגע שנתיב הטיפוח של תלמיד דאפא אורגן, ביסודו של דבר אף אחד לא יכול פשוט לשנות את זה באופן נמהר, ואף אחד – טוב או רע – לא יכול לעשות לך שום דבר. אפילו כשמישהו רוצה לתת לך משהו מיוחד וטוב, הוא לא יכול להוסיף את זה פנימה. ואם מישהו רוצה לתת לך משהו מיוחד שלא היה חלק ממה שהיה בטיפוח שלך במקור, או אם מישהו רוצה לרדוף אותך בצורה מוגזמת, הם לא יוכלו. חריגות יקרו רק כשאתה עצמך פועל באופן גרוע". ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס")

המאסטר אמר גם:

"אנחנו שוללים אפילו את עצם הופעת הכוחות הישנים ואת כל מה שהם ארגנו. אנחנו אפילו לא מכירים בקיום שלהם. אנחנו שוללים באופן מוחלט את כל הדברים שלהם, וכל, ורק, הדברים שאתם עושים, תוך כדי שאתם שוללים אותם ונפטרים מהם, הם מוסריות אדירה. זה לא שאתם מטפחים בתוך הקשיים שהם יצרו. אלא, עליכם לפסוע בנתיב שלכם היטב תוך כדי שאינכם מכירים בהם, לא מכירים אפילו בסילוק הביטויים של המבחנים שלהם. (מחיאות כפיים) אז כשמסתכלים על זה מהזווית הזו, מה שעלינו לעשות הוא לשלול לחלוטין את הכוחות הישנים. גם תלמידי הדאפא וגם אני לא מכירים בביטויים של המאבקים שלהם כשהם גוססים". ("ללמד את הפא בוועידה בשיקאגו ב-2004")

קראתי שוב ושוב את הרצאות הפא של המאסטר. נכון, מי יכול להיסחף ולהגזים כדי לרדוף אותי?

שחררתי את ההחזקות שלי והמשכתי ללכת בנתיב שהמאסטר תכנן עבורי. העברתי את ציוד ייצור החומרים בחזרה לביתי וחידשתי את העבודה כדי לעזור לאנשים עם לב טהור יותר.