הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה

לי הונג-ג'י, 18 ביולי 2009

זה עתה סיימנו את ועידת הפא בניו יורק וראיתי אתכם שם. אני לא רוצה לדבר יותר מדי בפעם הזאת, אז באתי קצת מאוחר. (צחוק) (מחיאות כפיים) מצב העניינים כאן בעולם השתנה באופן אדיר בזכות ההתקדמות המהירה של תיקון הפא ככלל, ובזכות תלמידי הדאפא ששיתפו פעולה כדי להציל ישויות חיות ולאמת את הפא. ראיתם את זה, וגם אנשי העולם ראו. מוקדם יותר, בשלב ההתחלתי של הרדיפה שהחלה ב-20 ביולי 1999, אנשים רבים טענו שהפאלון גונג לא יצליח לשרוד יותר מכמה ימים. כמה אנשים שרצו לסייע לפאלון גונג לא נקטו עמדה כתוצאה מהתפיסה הזאת. הדיכוי שהפעילה המק"ס בטבח הסטודנטים בטיאננמן גרם לרבים לחוש שאין הרבה תקווה לסין, והיו אנשים שאפילו אמרו בפומבי שלא צריך לדאוג לגבי הפאלון גונג כיוון שהוא לא יוכל לשרוד את הדיכוי למשך יותר מכמה ימים. לא משנה איזו מנטליות גרמה להם להגיד זאת, בכל מקרה, מה שקרה עם הפאלון גונג לא היה כמו שהם חשבו. פאלון גונג הצליח לעבור זאת (מחיאות כפיים סוערות), והצליח לעשות זאת ללא סיוע של אנשים מבחוץ (מחיאות כפיים סוערות). זה באמת גרם לאנשי העולם לראות אותנו באור חדש, וזה מראה כמה יוצאים מן הכלל הם תלמידי הדאפא, מטפחי הפאלון גונג. כמה אנשים עברו ממצב של אדישות למצב שהם עוקבים בתשומת לב, עברו ממצב של צפייה משועשעת במתרחש, למצב של הערכה.

אבל זה לא נגמר בזה. תיקון הפא עדיין מתקדם קדימה; תלמידי הדאפא עדיין מאמתים את הפא ומצילים ישויות חיות ללא הרף; והמצב עדיין משתנה, ומשתנה במהירות. ככל שהגורמים של הרוע בממדים אחרים ממשיכים להיהרס בכמויות גדולות, אנשי העולם נעשים צלולים יותר. ועקב ההפחתה של הגורמים הרעים השולטים במחשבות של האנשים, אנשי העולם יכולים עכשיו לחשוב באופן מפוכח על הרדיפה הזאת ועל תלמידי הדאפא. אבל למעשה, איך שאנשי העולם מתייחסים אלינו אינו קריטי וגם לא חשוב. מה שהכי חשוב זה לעשות את הדברים שלנו היטב. לא הקדשנו תשומת לב לגישה שיש לאנשים בזמן שאנחנו נתונים לרדיפה, ולא תלינו את תקוותינו באנשים רגילים שיעשו משהו עבור הדאפא; וגם לא ויתרנו על הצלת אנשי העולם או הישויות החיות. להציל את אנשי העולם זה משהו שרק תלמידי דאפא יכולים לעשות – זו אחריות אדירה. אפילו כשהרדיפה הייתה הכי חמורה, אף פעם לא זנחתם את האחריות שהייתה לכם כתלמידי דאפא. וכשהרדיפה הייתה הכי חמורה זכרתם תמיד, מההתחלה ועד הסוף, להתייחס לטיפוח רציני של עצמכם כאל הדבר הבסיסי, וכך אימתתם את הפא והצלתם ישויות חיות באופן רציונלי.

אכן, כשהרדיפה רק החלה, היו דברים רבים שאנשים לא פעלו בהם מספיק טוב. אבל זה משהו שהיה קשה להימנע ממנו כיוון שבהתחלה אנשים רבים לא ידעו מה לעשות. הם עמדו פתאום בפני רדיפה שצצה משום מקום עם השמצה שכיסתה את העולם. והמידע הכוזב הופץ לכל רחבי העולם, בעוד שלפאלון גונג לא היו כלי תקשורת משלהם ולא היה להם מקום דרכו יכלו לדבר. כל כלֵי התקשורת של העולם חזרו על התעמולה שהופצה על ידי כלֵי התקשורת של המק"ס וזה היה שווה לכך שהם רדפו את הפאלון גונג ואת תלמידי הדאפא בשם המק"ס, וההיקף היה אדיר, זה הופץ לכל פינה בעולם. אפילו אז לא פחדנו. אחרי הכול, מטפחים לא מייחסים חשיבות לדברים רגילים. טיפוח זה שחרור עצמי, ומה שמטפחים זה את עצמך ולא מייחסים חשיבות למה שאחרים יגידו. זה רק שלתלמידי הדאפא יש אחריות להציל ישויות חיות, אז הם מגלים דאגה לגבי הישויות החיות. זה לא כמו איך שהיו הדברים בצורת הטיפוח בעבר. ובנוסף, סוג האחריות שכרוך בכך הוא אדיר. הישויות החיות שמולכם, האנשים כאן בעולם של היום, שונים מהחיים של כל תקופה בהיסטוריה. אף על פי שהם נראים בני אדם הם באים מרמות גבוהות יותר, והם למעשה אלוהויות שהתגלגלו כבני אדם. זה הופך את האחריות הקשורה בהצלתם ואת מה שאתם עושים לאפילו עוד יותר משמעותי ויוצא מן הכלל, וגם הכרחי. אם זה לא היה המצב, אז הרדיפה לא הייתה נמשכת זמן רב כל כך, וגם לא הייתה יכולה להימשך. אחרי הכול, אם זו הייתה רק קבוצה של אנשים שעושים טיפוח אישי, זה לא היה מציב שום איום לכוחות הישנים. מה שהתסיס את הכוחות הישנים ואת הגורמים הרעים היה הצורך של היקום בתיקון הפא. הרדיפה שנראית בחברה האנושית היא רק ההתבטאות ברמה הזאת. כמו שניתן לראות, צורת הטיפוח של תלמידי הדאפא שונה מכל צורה בהיסטוריה; וזה כולל קבוצה גדולה כל כך של אנשים; וההשפעה החיובית של זה הפרה את האיזון בעולם בין הצודק למרושע, בין טוב לרע – לכן הגורמים הרעים החלו לפעול. אבל אפילו אז הדבר לא היה מספיק כדי לגרום לרדיפה בהיקף כזה. זה קשור בתכנונים של גורמים של היקום הישן יחד עם חיים רעים בממדים אחרים שהצטברו ונפלו למטה ללא הרף במהלך תיקון הפא, וזאת הסיבה שהשדה הממדי בעולם הזה נעשה רע במיוחד. זה גרם למוסר של החברה ליפול, וגרם ללב של האנשים להשתנות במידה ניכרת, וגרם לעולם הזה להיות אפילו כאוטי יותר מאשר קודם לכן. זה גרם לקושי רב יותר בהצלת ישויות חיות, וגרם להתבטאויות הדמוניות להיות אפילו גרועות יותר. רק העובדה שתלמידי הדאפא יכלו לעבור זאת תחת נסיבות כאלה היא כבר לא קלה, שלא לדבר על העובדה שאתם מצילים חיים שהם במצב עלוב כזה.

בהתחלה זה באמת היה כך שלא ידעתם מה לעשות, וכמה אנשים לא היו רגועים מספיק או שקולים. עם הלחץ הזה, לתלמידי הדאפא היו מצבי טיפוח שונים וזה גרם לקושי לתאם את הדברים שתלמידי הדאפא עשו. בטיפוח-תרגול קיימים אלה שהם נחושים ואלה שאינם, ויש מגוון של צורות חשיבה אנושיות המעורבות, דבר הגורם לדברים להיות מסובכים. אמרתי בעבר שאף אחד לא יכול לרדוף את הפא הזה, ושההשפעה השלילית יכולה להגיע רק מתלמידי דאפא שלא מצליחים לפעול היטב. ראיתם מה הרדיפה הצליחה לעשות לפאלון גונג, נכון? שום דבר – היא חסרת כוח. הרדיפה הזאת יכולה רק להשיג את המטרה של הגברת המוסריות האדירה של המטפחים, ומעבר לזה היא שום דבר, ואין לה שום השפעה חוץ מלוודא את הנפילה [של הרוע] בעוד הרדיפה מתרחשת. במשך התחרות בין הטוב לרע, תלמידי הדאפא עברו בהדרגה ממצב שלא היו מסוגלים לשתף פעולה היטב למצב בו הם יכולים לעבוד ביחד, ואז בהדרגה להיות אפילו עוד יותר רציונליים. אף על פי שניתן עדיין לראות היום בחזיתות רבות ובמקומות רבים תיאום לא טוב ושיתוף פעולה שאינו טוב, כשמסתכלים על דברים כמכלול, בשנים האלה תלמידי הדאפא כגוף אומנו על ידי הטיפוח ואימות הפא להיות יותר ויותר בשלים ויותר ויותר רציונליים. ממצב בו לא ידעתם איך לפעול עברתם בהדרגה למצב בו ידעתם איך לפעול, וממצב בו לא הייתם רציונליים עברתם בהדרגה למצב בו נעשיתם רציונליים.

בעבר, הטיפוח היה רק עניין של ההגעה האישית לשלמות, וכמה טוב או רע שאדם טיפח השפיע רק על האדם הזה עצמו. עכשיו אתם מצילים ישויות חיות, וזה מכניס לתמונה את התיאום ושיתוף הפעולה שלכם זה עם זה. כשאתם עובדים ביחד לבבות אנושיים יצופו על פני השטח. מה שטוב זה שלא משנה [מה צץ], החלק העיקרי של התלמידים שלנו תמיד היה טוב והשאיפה שלכם הייתה נכונה. אפילו אם לבבות אנושיים היו מעורבים, או גורמים שתוכננו על ידי הכוחות הישנים, נקודת המוצא שלכם הייתה לאמת את הפא, וזה משהו שאף אחד לא מסוגל לשנות. ולכן, המאמצים שלכם לאמת את הפא ולהציל ישויות חיות מעולם לא פסקו. כשהתיאום היה גרוע – בעצמכם יזמתם לעשות דברים; כשהתיאום היה גרוע בהיקף רחב יותר – עשיתם דברים בהיקף קטן יותר; וכשהתיאום היה טוב – עשיתם דברים ביחד. כך שלא משנה מה היה המצב, הצלחתם לעבור את זה. אני מקווה שכשתמשיכו הלאה תעשו עבודה טובה בכל מה שאתם אמורים לעשות, ותעשו זאת אפילו ביותר רציונליות.

זה שאימות הפא שלכם והטיפוח האישי שלכם הגיעו עד למה שהם היום זה באמת לא קל. אתם אומנתם לבשלות, ותהליך האימון הזה היה למעשה תהליך של סילוק הלבבות האנושיים. אם לדבר על זה הלאה, אני רוצה להגיד שכל מה שאתם עושים קשור לטיפוח האישי שלכם, ומה שאתם עושים הוא בהחלט לא רק למען המטרה של פעולה מסוימת אחת, או נעשה באופן מבודד. כל דבר קשור בתיקון הפא, כל דבר קשור באחריויות של תלמידי הדאפא, וכל דבר קשור בטיפוח האישי שלכם. כל הדברים האלה הם בלתי ניתנים להפרדה. כך, הפעולות שלכם יהיו ההשתקפות של מצב הטיפוח שלכם. כשאתם עובדים ביחד ומרגישים תרעומת או נעשים כועסים, קשה לכם באותו רגע לחשוב על עצמכם או להסתכל פנימה ולהבין מה היה המצב שלכם או איזה לב אנושי גרם לאירוע הזה. רוב הזמן זה משום שהרעיון שלכם לא התקבל או שאתם מתייחסים לאחרים בזלזול. ההתבטאות של שני הלבבות האלה היא העזה ביותר. אני יכול לראות שאפילו עכשיו הדברים האלה עדיין קיימים. אבל לא משנה מהו המקרה, זה טיפוח אחרי הכול, ואני מקווה שתוכלו לאמן את עצמכם להיות יותר ויותר בשלים ויותר ויותר רציונליים, ותוכלו לפעול יותר ויותר כמו מטפחים.

בעבר אכן אמרתי שהזמן שנותר לתיקון הפא הוא לא ארוך כל כך, הוא למעשה קצר למדי. אני קיוויתי מאוד שתוכלו להגיע מהר לבשלות ולהיעשות רציונליים, וכך לאפשר לעניין הזה להסתיים בזמן קצר. אם תלמידי הדאפא לא יכולים להיות רציונליים ובשלים, והם פועלים מצורת מחשבה אנושית, וכזו המתבטאת באופן כה עז, איך העניין הזה יוכל להסתיים? איך אפשר להגיד שתלמידי הדאפא השלימו את הטיפוח שלהם?

דבר אחר הוא שבנוגע לעניין הזה של הצלת ישויות חיות, יש אנשים שקשה להם להזדרז. כרגע יש רק מספר מסוים של תלמידי דאפא שעושים דברים. כמה אנשים לא צעדו קדימה ולא התייחסו למשימה הזאת ברצינות, והם לא חושבים שלהציל ישויות חיות זה כל כך חשוב. למעשה, האחריויות שלכם כתלמידי דאפא כולן כלולות בזה. אם אתם לא פועלים להציל ישויות חיות, לא תגשימו את האחריות שלכם כתלמידי דאפא והטיפוח שלכם לא יהיה שווה דבר, כיוון שנעשיתם תלמידי דאפא לא למען המטרה של ההגעה לשלמות של עצמכם. זה אומר שהמשימה המוטלת עליכם היא אדירה.

אני מקווה שככול שהזמן יעבור, אתם תתנהגו יותר ויותר כמו תלמידי דאפא ותשתפו פעולה אפילו טוב יותר. תחשבו על אחרים כשאתם עושים דברים, ותחשבו על עצמכם כשאתם נתקלים בקונפליקט. קרוב לוודאי שכולכם יודעים לומר את המילים האלו ומבינים את המשמעות שלהן, אבל ברגעים הקריטיים אתם לא מיישמים אותן בפועל. אני חוזר על המילים האלה בכל ועידת פא ומדריך אתכם בזה. אם תוכלו להשיג את מה שתיארתי אז לא יהיו ביניכם הקונפליקטים האלה. אם תוכלו כולכם לבצע זאת בהצלחה, הכול ייפתר ואתם תצליחו לשתף פעולה היטב.

אני מאמין שאלה שהגיעו מסין ולא מכירים את העולם החיצוני יגיעו בהדרגה להבנה של הדברים האלה וייטמעו במהרה בחברה הזאת. כך שזו לא הבעיה הגדולה ביותר. הבעיה הגדולה ביותר היא שיש יותר מדי לבבות אנושיים. כמובן, אם אנחנו בנושא הלב אנושי, אני אגיד שאתם צריכים שיהיו לכם מחשבות נכונות חזקות כשאתם מאמתים את הפא, מצילים ישויות חיות ומטפחים, אבל האופן בו אתם מתנהגים בחיי היום יום כחלק מהחברה לא יכול להיות לא נורמלי. אם אתם חושבים שעלינו לחיות את החיים שלנו כמו אלוהויות, ואתם מנהלים את עצמכם אחרת אפילו כשאתם הולכים ברחוב, או שההתנהגות שלכם בחיים הרגילים משתנה למשהו אחר, אז זה ללכת לקיצוניות השנייה. עליכם לטפח כשאתם מתאימים ככל הניתן לדרך של החברה האנושית, וזה משהו שאמרתי לכם לעשות. כך שאתם צריכים לטפח ברציונליות ובאופן גלוי ומכובד. אני לא חושב שזה צריך להיות לכם קשה לאזן את הדברים האלה. עד כה כבר הגעתם להבין איך הדברים עובדים בסופו של דבר. אין עוד הרבה אנשים לא רציונליים.

בכל אופן, כל אלה המתנהגים באופן לא נורמלי בין תלמידי הדאפא: אלה שלא חושבים באופן רציונלי; אלה המדברים שטויות; אלה המשחקים תפקיד שלילי בכך שהם מחפשים באופן מיוחד את אלה שאינם נחושים או את אלה שיש להם הרבה לבבות אנושיים, או את אלה שאינם מתנהגים כמו מטפחים, ורוצים להיות עם אלה; אלה שבאים במגע עם סוכנים מיוחדים; וכן אלה שהם לא רציונליים וגורמים באופן מכוון לצרות בין התלמידים שלנו – אני באמת מודאג לגבי העתיד של כל אלה. עם זאת אני גם חושב על האנשים האלה שכאשר הבעיות האלה צצות הם אינם מקדישים מחשבה למצב הטיפוח של עצמם אלא מתרכזים רק על כמה האדם ההוא רע, או מי הוא עלול להיות. אבל כשזה קורה, האם לא חשבתם על זה: מדוע שמישהו כזה יהיה בין תלמידי הדאפא, ומדוע שדבר כזה יתרחש? האם הנוכחות של האדם ההוא לא מכוונת לאנשים מסוימים, או ללבבות אנושיים מסוימים? זה בטוח. שום דבר בטיפוח לא קורה ללא סיבה. כשמצבים לא נכונים והתנהגויות אנושיות רעות באים לידי ביטוי בינינו, הדברים האלה באים כדי להצביע על לבבות אנושיים. אנחנו לא מכירים בתכנונים של הכוחות הישנים, אבל כשאנחנו לא מצליחים לפעול היטב הם ינצלו את הפרצות שלנו. אז אולי היה צורך להצביע על המקום המסוים הזה באופן הזה ולכן המקרה הזה קרה. כשמשהו מהסוג הזה קורה, כולם נעשים מודאגים וחושבים: "מדוע זה קרה וגרם לתלמידי הדאפא להיראות רע, ומדוע יש אנשים כאלה בסביבה?" אבל האם שאלתם את עצמכם: "אולי בהיבט הזה פעלנו אנחנו לא נכון?" האמת היא שכשאתם מבינים את זה נכון ומנהלים דברים כראוי, האנשים האלה והמקרים האלה ייעלמו, כיוון שדברים לא יכולים לקרות ללא סיבה בין תלמידי הדאפא – לא מרשים לזה [לקרות] ואף אחד לא מעז להפר זאת. לא משנה כמה מרושע יכול הרוע להיות, הוא לא יעז לעשות את זה. הגורמים של הכוחות הישנים מעזים לשחק את התפקיד הזה בין תלמידי הדאפא בדיוק משום שיש לכם הלבבות האנושיים שתיארתי והייתם צריכים שאנשים כאלה יופיעו. אתם צריכים להיות ברורים לגבי זה.

יש כל כך הרבה דברים שלא רציתי או לא יכולתי לדבר עליהם בעבר. ברגע שאני מדבר עליהם, המצוקה תגדל ותיעשה אפילו קשה יותר. זה בגלל שהכוחות הישנים האלה חושבים שברגע שאני שופך אור על משהו, הלבבות האנושיים שלכם לא יוכלו להיות מסולקים. [הגורמים של הכוחות הישנים] אפילו יגרמו לאנשים [הבעייתיים] האלה ללכת לצד השני בגלל זה, דבר שיגרום לבעיות אפילו גדולות יותר. אז אתם צריכים לעבור את זה בעצמכם, בגלל שהפא כבר הועבר לכם ואתם מטפחים. כל דבר יכול להיפתר על ידי טיפוח. זו רק שאלה של האם אתם מטפחים בנחישות. אם אתם באמת מטפחים בנחישות, כל דבר יכול להיפתר.

מה שאמרתי עכשיו היה כדי להגיד לכם שלא משנה אילו בעיות יכולות לצוץ אצל תלמידי הדאפא, בטוח שהן מכוונות לאנשים מסוימים או להחזקות אנושיות של קבוצה מסוימת של אנשים. זה ללא ספק המקרה. הכוחות הישנים לא מעזים לפגוע בתיקון הפא, כיוון שאם המשימה הזאת תיפגע אז היקום לא יתקיים עוד. תלמידי הדאפא עוזרים למאסטר לתקן את הפא, וזה שהם עושים זאת משחק תפקיד מכריע, ואף אחד לא באמת יעז לערער את המאמצים האלה. זה רק שהכוחות הישנים רוצים שהעניין הזה יתקדם לפי איך שהם רוצים. אז בעוד אתם מטפחים, איך ההחזקות האנושיות שלכם יסולקו? למאסטר יש הדרכים שלו, בעוד להם יש הדרכים שלהם. אבל לא משנה מה המקרה, אל תתנו להם לנצל את הפרצות שלכם, והיו בטוחים שאתם בוחנים את עצמכם לעתים קרובות כשאתם מטפחים. לא משנה איזה סוג של בעיה צץ, קודם כל בדקו את עצמכם ואת הקבוצה שאתם עובדים איתה, וקרוב לוודאי שתמצאו את שורש הבעיה.

עבור מטפח, להסתכל פנימה זה כלי קסם. נזירים ומטפחים מסוימים היו אומרים: "בודהא נמצא בתוך הלב". הכוונה היא לצורך לטפח את הלב – זאת המשמעות האמיתית שזה מבטא. ואכן, כך הדברים עובדים. החברה האנושית ממוקמת למעשה במרכז היקום, בין החומר הגדול יותר לבין הקטן יותר. כשמביטים החוצה נראה שאין גבול חיצוני והדברים כל כך גדולים שהם כמעט ללא גבולות. דיברתי אתכם על הגודל העצום של היקום. כשעשיתי את זה, דיברתי באריכות, אך הייתי חייב לעצור כי לא הייתה לי דרך להמשיך. כלו המילים בשפה האנושית לתאר את זה, וחשיבה אנושית לא יכולה עוד להכיל את המושג הזה. אפשר להבין את זה רק בדרך חשיבה אלוהית. לכן אם מביטים פנימה, רואים שהיקום הוא אדיר באותה מידה. אני זוכר שהיה פעם סרט שהראה טיפה של מים נופלת, ואז היא הוגדלה שוב ושוב עד שהיא הייתה ענקית והתגלתה כמורכבת ממולקולות רבות של מים. מולקולה אחת של המים הוגדלה גם היא, וראו שמולקולת מים זאת עצמה מורכבת מחלקיקים רבים מאוד, וסידור החלקיקים האלה היה כמו של גופים קוסמיים ביקום. אז גוף קוסמי אחד כזה הוגדל עוד יותר, ואז התמקדו בחלקיק אחד שהרכיב מולקולת מים בגוף ההוא. בתוכו היה עולם שלם עם ערים, הרים ואוקיינוסים. בהמשך הוגדלה טיפת מים מהגשם שירד בעולם ההוא, ושוב חשפה יקום נרחב. כך זה יכול היה להמשיך עד אין-סוף. כמובן, התסריטאי ככל הנראה ביסס את זה על תיאוריה מדעית כלשהי, אבל התפישה הזאת בוודאי לא יכולה לנבוע רק מבן אנוש. ובמציאות, המצב האמיתי של הדברים האלה הוא אפילו מורכב ואדיר עוד יותר ממה שהתסריטאי הזה דמיין. זה כמעט בלתי ניתן להעלות על הדעת עד כמה חלקיק יכול להיות קטן לאין-סוף. בתוך גרגר חול אחד יש ממדים אין-סופיים ללא גבולות ונרחבים במידה עצומה, וגם מספר אין-סופי וללא גבולות של ישויות חיות. אסכולת הדאו מלמדת שהקוסמוס הוא היקום הגדול והגוף האנושי הוא היקום הקטן, אבל איך זה יכול להיות מוגבל רק לזה? כשאתה משווה את הגוף האנושי עם מה שחיצוני לו, אכן נראה שקיים ניגוד בין קטן יותר וגדול יותר. אבל למעשה, זו לא התפישה הנכונה. בין אם מביטים כלפי חוץ או כלפי פנים, בכל מקרה ההיקף הוא אין-סופי וחסר גבולות. הדרגה של זעירות החומר, הגורמים שיוצרים את המקור של מחשבות האדם, הנסיבתיות שמאחורי כל החומרים והמקור המקורי ביותר של כל התופעות – יום אחד תוכלו לראות את כל זה בעצמכם. הדברים האלה מסובכים מכדי להסביר אותם סתם כך (מאסטר צוחק).

הרגע דיברתי על איך הטיפוח דורש לטפח פנימה. אם לדבר על זה הלאה, תלמידי הדאפא מכסים טווחים אדירים של מקומות ואזורים ברחבי העולם. במילים אחרות, כשאתם כאן בעולם אמנם ההופעה שלכם היא של אדם שמטפח, אבל השדה שלכם יכול להשפיע על הסביבה שלכם – אם מציגים את זה באופן שטחי ובמונחים פשוטים. למעשה, העולם כולו חולק לחלקים שהוקצו לכל תלמיד דאפא. זה משתקף באופן בו דברים קורים על כדור הארץ, והאנשים בעולם הזה מקבילים ליקום. אם אדם הגיע לכאן כדי לקבל את הפא, אז הוא מייצג ישויות חיות של מערכת, ומאחוריו יש מערכת אדירה. והמערכת הזאת מורכבת כמו שחלקיקים מורכבים, וזה בהחלט לא נעצר שם; המערכות האלה מכילות מערכות אפילו זעירות יותר ונרחבות ברמה העוד יותר מיקרו-קוסמית. וכמה חלקיקים נדרשים להרכיב אלוהות? כל החלקיקים האלה יהיו גם כן מערכות ענקיות ואדירות. ברמה גבוהה יותר זה אותו הדבר, חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב. כאן על פני האדמה זה אמנם רק אדם בעולם הזה. אבל עבור תלמידי הדאפא יש יותר מזה. כל אחד מכסה שטח גדול מאוד שכולל אנשים רבים. אם הלב של תלמיד דאפא לא יציב, זה יגרום לשינויים בסביבה שלו או שלה. כשיש לכם פחד, למשל, אתם תראו שהיצורים החיים שמסביבכם הם לא לגמרי במצב נכון. כשאתם משתנים באופן שהנוכחות שלכם היא מרעננת ומרוממת עבור אנשים, והמחשבה שלכם נעשית רחבה ומלאה באופטימיות, אתם תגלו שהדברים מסביבכם ישתנו בהתאמה. כשאתם מבהירים את האמת, כשאתם מאמתים את הפא, וכשאתם נתקלים באתגרים כשאתם עושים דברים – התאימו את עצמכם והסתכלו על דברים עם מחשבות נכונות, אולי זה יוכיח את עצמו כאפקטיבי.

בעוד תיקון הפא דוחף קדימה ללא הרף, התופעה הזאת תהפוך להיות ניכרת יותר, כיוון שהכוח שלכם יגדל והכוח של הרוע יקטן. אבל כאשר ההחזקות שלכם חזקות ויש הפרעות מהרוע ומגורמים רעים, זה יהיה כך שכשאתם נעשים חזקים יותר הם נעשים חלשים יותר, וכשאתם נעשים חלשים יותר הם נעשים חזקים יותר. כשתיקון הפא פורץ קדימה וגורמים רעים נהרסים ונחלשים עוד ועוד, עד לנקודה שהם לא ישתוו לכם, ניתן יהיה לראות שהכוח שלכם חזק יותר ויותר. בעתיד, בנקודה מסוימת, תראו יותר ויותר את הכוח של תלמידי הדאפא בא לידי ביטוי, אף על פי שלהגיע לנקודה הזאת משמעו שהסוף הגיע – הסוף של הסוף. אז כשתלמידי הדאפא מאמתים את הפא ומצילים ישויות חיות, הגישה שלהם, מצב המחשבה שלהם, והאופן שבו הם עושים דברים הם כולם קריטיים, משום שהדברים האלה יכולים לקבוע אילו שינויים יתרחשו בעולם. אדם אחד יכול לקבוע את התוצאה של דברים בתוך טווח מסוים, וכשאנחנו מדברים על אפילו יותר תלמידי דאפא – ויש כל כך הרבה תלמידי דאפא, עשרות מיליונים – ברגע שהם יכוונו את מחשבתם למשהו, זה לא עניין של מה בכך .

בזמנו, תלמידי דאפא הביאו לחברה הסינית שינוי גדול. פעם היו מטפחים רבים, אנשים טובים, והמעשים הטובים שלהם הופיעו בזה אחר זה. עיתונים בכל מקום דיווחו על כיצד תלמידי דאפא פעלו וכמה הם טובים, ותחנות רדיו, שדרני חדשות ותחנות טלוויזיה כולם דיווחו דיווחים כאלה. אבל ההשפעה החיובית של כל זה החלה להתסיס גורמים רעים. בשלושת העולמות יש יצירה הדדית וניגוד הדדי, כי החברה האנושית היא לא חברה אלוהית אלא חברה שבה טוב ורע קיימים במקביל. אפילו גוף של בן אדם מורכב בו זמנית משני הגורמים – טוב ורע. זה נכון לגבי כל האלמנטים החומריים בעולם, כולל המזונות הבסיסיים שאתם אוכלים. הגורמים שיוצרים אתכם הם בעצמם חומרים מהממד הזה. כשאתם רציונליים והפעולות שלכם אדיבות, אז אתם מבטאים טבע בודהא, שהוא שן. כשהאדם הוא לא רציונלי, מתנהג באימפולסיביות, מתפרץ בכעס או אפילו מאבד קשר להיגיון, כל זה שווה לטבע דמוני. זה רק שאצל כל אחד זה מתבטא בדרגות שונות. כך, כשאתם מצילים ישויות חיות ומאמתים את הפא בסביבה הארצית הזאת, הישויות החיות יפגינו גם הן את המצבים שתיארתי. כשאתם מבהירים את האמת, אלו שאתם מערבים בכך הם אנשים שיש להם דרגות שונות של טוב ורע בתוכם. אבל אף על פי שטוב ורע קיימים במקביל בעולם הזה, שן הוא מה שצריך להגן על החברה האנושית ולשמור על מצבה. למין האנושי אין עקרונות שהם נכונים לחלוטין, אבל יש לו מצב קיום אוניברסלי שכולם מסכימים שהוא צריך להישמר על ידי שן. אז כשאתם מבהירים את האמת עליכם לעשות זאת עם מודעות ועם רציונליות. אם אתם, כתלמידי דאפא, רוצים להשפיע על אדם כשאתם מבהירים את האמת ורוצים להציל אותו, עליכם לא לעורר את האלמנטים השליליים שבאדם הזה. אתם חייבים לדבוק בשן, ורק אז אתם יכולים לפתור בעיות שעלולות לצוץ ולהציל את האדם הזה.

דיברתי אתכם על מה זה שן. יהיו אלו שיגידו ששן זה כשאתה מחייך למישהו ומתנהג באדיבות ובידידותיות. אבל זה בעצם רק בן אדם שמציג ידידותיות.שן אמיתי זה מה שמטפח משיג בתהליך הטיפוח ובטיפוח של טוב לב, וזה שן אמיתי המושג על ידי טיפוח. כשאתם באים במגע עם ישויות חיות, זה בלתי אפשרי שתציגו במלואו את הצד האלוהי שלכם שטופח בהצלחה, כיוון שיש לכם עדיין צד אנושי שעדיין צריך להשלים את הטיפוח. כשנדרש מכם, אתם חייבים להיות רציונליים וצלולי דעת כמו מטפח, ולאפשר לאחריות שלכם ולמחשבות הנכונות שלכם להנחות אתכם, ורק אז השן האמיתי שלכם יוצג. זה מה ששונה אצל מטפח או אלוהות. וזאת הכוונה בחמלה – לא משהו שמציגים באופן מכוון, או שמראים העדפה אנושית לזה או לזה, או שמתנהגים לפי "אם אתה טוב אלי, אז אני אהיה שן כלפיך". זה משהו שמציעים ללא תנאי ואין מחשבה על תמורה – זה לחלוטין למען הצלת ישויות חיות. כשהטוּב החומל הזה מגיח, הכוח שלו הוא ללא ערוך והוא יפורר כל גורם רע. ככל שהחמלה גדולה יותר, כך העוצמה גדולה יותר. לחברה האנושית אף פעם לא היו עקרונות נכונים שהדריכו אותה קודם לכן, אז האדם לא פתר את הבעיות שלו באמצעות שן. להיפך, אדם תמיד פתר דברים באמצעות לחימה וכיבוש, וכך זה הפך לנורמה של בני אדם. אם אדם רוצה להפוך לאלוהות ולהתעלות מעל המצב האנושי, אז הוא חייב לזנוח את צורת החשיבה הזאת ולהשתמש בחמלה כדי ליישב דברים.

חמלה היא אנרגיה אדירה, אנרגיה של אלוהויות ישרות. ככל שיש יותר חמלה, כך האנרגיה הזו נעשית גדולה יותר, וזה יכול לפורר כל דבר שהוא רע. זה משהו שאף פעם לא לימדו אותו, בין אם זה היה שאקיאמוני או המטפחים של העבר. ההתבטאות הגדולה ביותר של שן היא חמלה, והיא התבטאות של אנרגיה אדירה. היא יכולה לפורר את כל מה שאינו נכון. וכמובן שעוצמת החמלה שלכם תגדל ביחס לרמה שלכם, כלומר, היא נקבעת על ידי רמת הטיפוח שלכם. הכוח נקבע על ידי הגובה של הרמה הסופית של האדם, זה בטוח.

מה שלימדתי עכשיו היה כדי להגיד לכם לפעול אפילו טוב יותר בהבהרת האמת ובהצלת ישויות חיות בתקופה הזאת, ואני דיברתי על איך לפעול טוב יותר. ההרצאה שלי נסבה סביב הדברים האלה. לא רציתי לדבר יותר מדי בפעם הזאת כיוון שעניתי לשאלותיכם בוועידת הפא הקודמת. כל מה שאוסיף יהיה שווה להסברת "ג'ואן פאלון", וכמה שאכביר מילים, יהיה פחות בשבילכם לחשוב בעצמכם. אז לא רציתי להגיד יותר מדי. מאותה סיבה לא השקעתי הרבה זמן בהוראת הפא בשנים האחרונות. יש דברים שחייבים להשאיר לכם לטפח ולהגיע בעצמכם לבשלות דרכם. אם המאסטר היה מלמד את הכול, מסביר את הכול בפירוש, מה שתעשו לא ייחשב עוד כטיפוח שלכם. אני אדבר אם וכאשר יצוצו בעיות גדולות. אבל אם לא יהיה שום דבר שיחסום את מאמציהם של תלמידי הדאפא לאמת את הפא ולהציל ישויות חיות, אז אני לא אופיע להרצות. בלי בעיות בולטות ונפוצות הקשורות לגוף הכולל, אני לא אגיד שום דבר. מה שאני רוצה זה שאתם תפלסו את הדרך שלכם.

אני חושב שזה כל מה שאומר. אתם צריכים להמשיך בוועידת הפא שלכם. בפעם הזאת באתי כדי לראות אתכם. אני יודע שכמה מכם הגיעו ממדינות אחרות, ונסעו מרחקים גדולים. אחת הסיבות לערוך ועידת פא היא בשבילכם, המשתתפים, ללמוד מהאחרים ומהצדדים החזקים של האחרים, ולתקן את החולשות שלכם. זה כדי לעזור לכם ללכת את הדרך שלכם טוב יותר ולפעול טוב יותר בטיפוח ובאימות הפא. וכמובן, הסיבה הנוספת שאני כאן היא שכה הרבה אנשים רצו לראות את המאסטר. אני יודע. (מחיאות כפיים סוערות) גם אני רציתי לראות אתכם, אז באתי. (מחיאות כפיים סוערות) טוב, אני אדבר עד כאן. תודה לכולכם! (מחיאות כפיים סוערות)