הטיפוח-תרגול הוא בדיוק סילוק של הלבבות האנושיים וההחזקות האנושיות. בתהליך אימות הפא חלק מהמתרגלים הולכים בעקבות לב אנושי, ומתוך כך מספקים את הרצון לעשות את מה שמסב להם הנאה. כשהרעיונות שלהם לא מתקבלים, או כשמצביעים על ההחסרות שלהם, מתעוררים אצלם לבבות של התנגדות, והם אפילו אינם מהססים לבצע מעשים רעים, והדבר מראה בבירור שרק על ידי כך שיעוררו בעיות הם מסוגלים למצוא מוצא לשנאה שלהם. כל זה עומד בניגוד ישיר לדרישה שלי שתלמידי דאפא ישתפו פעולה היטב זה עם זה, יאמתו את הפא ויצילו ישויות חיות. כשסוגי ההחזקות האלה הנובעים מלב אנושי דוחפים אותך להצטרף לשורות של הצד הנגדי בפעולותיך או בנושא מסוים, האם זאת דרך התנהלות של תלמיד דאפא? האם זה לא לעשות בדיוק את מה שהרוע רוצה שיֵיעשה? אם הדברים הרעים שעשיתם גרמו לישויות חיות, או למתרגלים שלא למדו את הפא לעומק, להיות בלתי ניתנים להצלה או לאבד את ההזדמנות שלהם, כשיגיע היום של השלמות הגדולה של תלמידי הדאפא, איך ייתכן שלא יראו בך אחראי למעשים האלה ושלא תישא בתוצאות? האם עדיין תוכל להשיג את השלמות במקרה הזה? אם לא תוכל להשיג את השלמות, אז עבור מה אתה מטפח? אני כל הזמן אומר שביקום הזה יש עיקרון: כל מה שיצור חי עושה, לא משנה מי הוא, עליו להתייצב אל מול ההשלכות ולפצות על כל ההפסדים שנגרמו. זה במיוחד כך בתקופת תיקון הפא. אני תמיד תוהה: "מה יהיה איתכם, המתרגלים שעדיין אינם רציונליים בנקודה זו?" אני יכול לעזור לכם לסלק כמות גדולה של קארמה, אבל אתם צריכים להתמודד בעצמכם עם מה שעליכם להתמודד עמו; ולא המאסטר, וגם לא אף אחד אחר, יוכל לעשות זאת במקומכם. אתם צריכים, בעצמכם, להתגבר על ההחזקות שאותן יש לסלק ועל המבחנים שעליכם לעבור.
פורום הדיונים המקוון "צ'ינג-שין" שתלמידי דאפא נהגו להפעיל נוצל לעתים קרובות על ידי שדים כאוטיים שהם סוכנים חשאיים, וכאשר הצטרפו מתרגלים מסוימים עם החזקות, הפורום הפך לבמה בשבילם. אחרי שהפורום, שלא היה בעל השפעה חיובית, נסגר, כמה מתרגלים עדיין הלכו לחפש פורום מקוון אחר. האם אתם באמת קשורים כל כך לעניין של לעשות את הדבר הזה? האם אתם באמת לא מבינים שזה השד שבא להתדפק על דלתכם בגלל הלבבות האנושיים שלכם? כשהשד הכאוטי, הסוכן החשאי הזה המתקרא "טאנג צ'י" מצא פרצות כדי לנצלן והתפרע ללא גבול ברשת האינטרנט, האין זה רק משום שהוא ראה את ההחזקות האנושיות שלכם? האין זאת שהוא העז להיות כה חסר בושה רק משום שמתרגלים שחסרו להם מחשבות נכונות נתנו לו במה? היו כאלה שאפילו הלכו רחוק יותר והתייחסו אליו כאל "מאסטר שני". האם מישהו שחושב בדרך כזאת הוא עדיין תלמיד שלי? בתי תמיד לצדי, אך כשהשד הרקוב, הסוכן החשאי המתקרא טאנג צ'י, המציא עליה שקרים, חלק מהאנשים האמינו בהם – אפילו עד לנקודה שהם איבדו את השכל הישר שלהם וחזרו על השקרים הללו, וכשתלמידי דאפא אחרים הצביעו להם על הבעיה, הם סירבו להקשיב. והיו אלה שהלכו אפילו רחוק עוד יותר, והפיצו באופן נרחב את המילים המסולפות ואת השקרים של הסוכן החשאי, השד הרקוב ההוא, ובכך הובילו לסטייה של חלק מהמתרגלים שלא למדו את הפא לעומק ושל כמה מתרגלים חדשים. אם אנשים כאלה אכן יסטו בסופו של דבר כתוצאה מכך, וכך יאבדו את הסיכוי שלהם להינצל ויהיו צפויים לעמוד בעתיד בפני השמדה, איך תוכל לשלם על מה שעשית? וזה לא הכול, כי האחריות שעליך לשאת על כך שגרמת נזק לפא היא בפני עצמה עצומה לאין שיעור. הפחדת אנשים היא לא הדרך של המאסטר, אז אני רק אתן למתרגלים האלה שאינם מסוגלים לעמוד בסטנדרטים אזהרת מקל. הטיפוח-תרגול הוא בדיוק סילוק הלבבות האנושיים, אז איך אתם יכולים לחפש בָּמָה עבור הלבבות האנושיים? איך אתם יכולים להיות בעלי החזקות חזקות כל כך במהלך הטיפוח?
השאיפה שלכם היא לעזור למאסטר לתקן את הפא, וזה משהו שאפשר להשיג רק בעזרת מחשבות נכונות. הקבוצה העיקרית של תלמידי דאפא המאמתים את הפא ומצילים ישויות חיות היא מעולה, ואין אף צורת טיפוח מהעבר, או דת, היכולות להשתוות. זהו הפאר שלך והפאר של המאסטר. אני באמת שמח על השלמות הגדולה המחכה לכם בעתיד. ללכת את החלק האחרון של הדרך היטב זה הכרח, וזוהי השאיפה של המאסטר בשבילכם.
לי הונג-ג'י
4 באוגוסט 2009