לשלם קארמה

רקע: אני בת 32, מובטלת כשישה חודשים, מתרגלת פאלון גונג כשלושה חודשים. כשאת הזמן הפנוי (ויש הרבה מזה כשמובטלים) אני מנסה למלא בלימוד ותרגול פאלון דאפא. אחת ההבנות שנוצרה אצלי תוך קריאה, היא שלשלם קארמה זו בעצם מתנה, שמאפשרת לך להתנקות,להשתחרר מחובות (חומר) שכמו משקולות מחזיקים אותנו כאן, נמוך על הארץ, לשלם קארמה זו מקפצה למקומות נקיים וגבוהים יותר. בחודש האחרון הלכתי כל ערב לישון עם ההבנה הזו, אומרת בליבי "אני מוכנה לשלם את הקארמה שלי".

עוד לפני שהתחלתי לתרגל, בערך לפני ארבעה חודשים, שלחתי קורות חיים ואף נפגשתי לראיון עבודה עם מנהל אגף גנים ונוף בעירייה בעיר מגורי (אני בוגרת הנדסאות אדריכלות נוף), באותו ראיון הוצעו לי שלושה תפקידים בתחום האגף. החלטתי לדחות את ההצעות משיקולים שונים, כמו כסף ועניין.

בשבוע האחרון (כ-4 חודשים מאז הראיון הראשון) כשכבר הייתי על סף יאוש מלמצוא עבודה ועוד במקצוע שלי ובעיר מגורי, פתאום קול מהעבר – אותו מנהל אגף נזכר בפגישתנו, והתקשר שוב כדי לזמן אותי לראיון נוסף. כשהגעתי למקום בפעם השנייה, נתקלתי בבחורה שעובדת שם כבר שנתיים, (גם היא הנדסאית אדריכלות נוף) וצחקתי בלבי איך "שהגלגל מתהפך". לפני שנתיים בערך, עבדתי במקום גדול שעוסק ביצור צמחיה לפרויקטים ארציים ועירוניים גדולים. אותה בחורה סיימה אז את לימודיה והגיעה למשרד בו עבדתי כדי לחפש עבודה, אני הייתי לבד במשרד באותו יום. אותה בחורה השאירה אצלי את השם והטלפון שלה כדי שאעביר לבוסים, כמובן שהפרטים שלה הגיעו לפח הזבל, לא רציתי מתחרים ובטח לא מתחרה צעירה ויפה כמוה. אחרי שבוע היא הגיעה שוב למשרד, הפעם הבוס היה והוא קיבל אותה לעבודה. המתח בינינו היה עצום, הרבה פעמים היא הזילה דמעה בגללי, ולבסוף אף עזבה את העבודה לא מעט בגללי. והנה אחרי שנתיים – אני זו שמחפשת עבודה במקום שיש לה כבר ותק ועמדה-פשוט החלפנו מקומות. חייכתי לעצמי-כי זו הקארמה שעלי לשלם.

באותה פעם שנייה שהגעתי לראיון  הפגיש אותי מנהל האגף עם מנהל מחלקת השקייה  שלצידו יועדתי לעבוד. באותו ראיון סיפר לי מנהל מחלקת השקייה על אופי העבודה, על הדרישות שלו, על התנאים הפיזיים והפיננסים. אחרי שנגענו בכל הדברים העניניים האלה, הוא המשיך לספר לי איך הוא הגיע לעירייה והקים את מחלקת ההשקיה (בערך לפני 14-13 שנה) ושבעצם הוא הגיע לעירייה אחרי  שבמקום הקודם שעבד איכזבו אותו, לא עמדו בהבטחות שנתנו לו-ושבעצם מה שהבטיחו לו נתנו למישהו אחר מבחוץ ושאותו אדם שזכה בכל הדברים במקומו בעצם גרם לו ללכת משם (מקום העבודה הקודם שלו).

מה שאותו מנהל מחלקת השקיה לא ידע בעודו מספר לי דברים אלה, שאותו אדם שזכה בדברים במקומו הוא אבא שלי, כן אבא שלי. זאת אומרת שקיבלתי הזדמנות לסגור עוד מעגל קארמה-קארמה של אבא שלי. מה שהדהים אותי זו הבהירות של הדברים, זה בכלל לא רגיל שמישהו מראיין אותך לעבודה ומספר לך את ההסטוריה במקום העבודה הקודם שלו. זאת אומרת דאגו שאני אהיה מודעת לעניין.

עם ההבנה הזו, שאני חייבת לעבוד שם כדי לשלם את הקארמה, חזרתי הביתה והודעתי לשאר המקומות שהייתי איתם במשא ומתן כי מצאתי עבודה ולא אוכל לעבוד אצלם. עד היום לא קיבלתי תשובה מהעירייה ובינתיים פספסתי מקומות עבודה אחרים. זהו כנראה התשלום. כשספרתי למתרגל מהקבוצה שלי על המקרה הוא אמר לי משפט חכם "זה כמו המקרה של אברהם בעקדת יצחק, מספיקה הנכונות שלך לשלם, זה לא חייב להתרחש במציאות, לזהות את הלב הזה, ולהיות מסוגל לוותר עליו.