מהי חמלה אמיתית – עם הערה של המאסטר: תיקון הפא והטיפוח-תרגול

בהבהרת המצב האמיתי בזמן האחרון, כשאנחנו שמים את העיקרון השמימי "מעשה טוב זוכה בגמול טוב, מעשה רע זוכה בגמול רע" בעלונים ובעיתונים כדי להודיע לאנשי העולם, יש אנשים שמרגישים מאוד לא נוח, אפילו מציעים לנו להוציא את זה. כחלקיקים שהשתתפו בתיקון הפא, איך עלינו להתייחס לזה?

"מעשה טוב זוכה בגמול טוב" הוא תמיד עיקרון מהשמיים, רק שהאנשים שהתעוותו לא מאמינים בו. כשאנשים שלא מאמינים מרגישים לא נוח, זה בטוח שהעיקרון הזה נוגע בחלק שלהם שהתעוות. לא משנה אם הם מקבלים אותו באותו הרגע או לא, זה ישאיר עליהם רושם חזק וזה טוב בשביל עתידם כיצורים חיים. חוץ מהנושא הזה עצמו, התעוררתי לזה שעלינו לתקן השתקפויות מעוותות.

בכל המעשים של הבהרת המצב האמיתי וסילוק הרוע, עלינו לאמוד את הכל עם הדאפא. הדאפא הוא הקריטריון הראשוני שלנו ואין עלינו ללכת בעקבות ההרגשות של האדם הרגיל. במקום העבודה, בחברה, אפילו במשפחה, לפעמים אנחנו ממשיכים להיכנע לאנשים רגילים כדי להיות "אדם טוב". אבל המאסטר אומר:

אמרנו שלא משנה עד כמה הערכים המוסריים של האנשים השתנו, התכונה הזאת של היקום, ג'ן-שן-רן, לא תשתנה אף פעם. אם מישהו אומר שאתה טוב, ייתכן שאתה לא בהכרח טוב באמת; אם מישהו אומר שאתה רע, אתה לא בהכרח רע באמת. זה משום שהקריטריונים שמודדים אתם טוב או רע התעוותו כולם. רק מי שמתאים לתכונה הזאת של היקום הוא אדם טוב. זה הקריטריון היחיד שקובע אם אדם טוב או רע וזה מוכר על ידי היקום. לא משנה כמה גדולים השינויים שהחברה האנושית עברה, רמת המוסר של האנושות התדרדרה מאוד, ערכי המוסר מתדרדרים באופן יומיומי והרווחים הפכו למוטיבציה היחידה – אבל השינויים ביקום אינם קורים בהתאם לשינויים במין האנושי. כמטפח אדם לא יכול לנהל את עצמו לפי הקריטריונים של אנשים רגילים. אם אתה עושה דברים לפי איך שאנשים רגילים עושים דברים – זה בהחלט לא ילך. כשאנשים רגילים אומרים שזה טוב ייתכן שזה לא טוב; כשאנשים רגילים אומרים שזה רע, ייתכן גם שזה לא רע. בזמן הזה כשערכי המוסר התדרדרו, אם תגיד למישהו שהוא עושה משהו רע הוא לא יאמין לכך! כמתרגל על אדם לאמוד דברים לפי תכונת היקום, רק אז אפשר לזהות מה באמת טוב ומה באמת רע.

("ג'ואן פאלון", הרצאה רביעית, "שיפור השין-שינג")

אם כך מהי חמלה אמיתית?

ב"ג'ואן פאלון" יש סיפור על אישה מבוגרת שמטפחת בדאפא שנפגעה על-ידי מכונית כשחצתה את הכביש. האישה אמרה: " 'לא קרה שום דבר. אתה יכול לנסוע'. היא ניערה את האבק מבגדיה ועזבה עם בעלה". "אפילו האנשים המשקיפים מהצד חשבו שזה מוזר שהאישה המבוגרת לא סחטה אותו וביקשה ממנו כסף. בימינו, ערכי המוסר של האנושות התעוותו". על פני השטח, האנשים המשקיפים מהצד נראים כאילו הם עוזרים לאישה המבוגרת ונלחמים באי צדק. למעשה זה סוג של "נדיבות" מעוותת. אנשים בדרך כלל מתייחסים לדרכי חשיבה מעוותות רבות הקשות להבחנה כאל נכונות. כתלמיד דאפא, איך אפשר להיכנע למנטליות המעוותת! עלינו לנקות אותה וליישר אותה באופן פעיל באמצעות החמלה האדירה האמיתית.

מקרה אחד עשה עלי רושם חזק. יום אחד, בזמן הנהיגה, נכנסתי במכונית שלפני ברמזור בלי כוונה. האיש כעס, ביקש ממני את מספר הטלפון ובדק את החלק האחורי של המכונית שלו בדקדקנות. היו שם כמה שקעים עמוקים. האוטו שלו גבוה מאוד ולא יכול להיות שהם מהמכונית שלי. אם זה היה כמו פעם, הייתי מסכים לפצות אותו על כל ההפסדים שלו למרות שאין זו אשמתי. הייתי מתייחס לזה כתשלום חוב קארמתי. אבל חשבתי לעצמי, האם זה באמת טוב בשבילו אם אעשה את זה? כיוון שראיתי את הלב שלי שעושה חשבון בשביל עצמי, חשבתי בלבי עם מחשבה נכונה חזקה: אם זו הקארמה שלי, אני מוכן לשאת את כל מה שאני חייב, אבל אינני מרשה שייקח ממני כסף במרמה ללא סיבה, כי זה לא טוב בשביל האיש. בניגוד לציפייתי הוא בא ואמר לי: "השקעים הם ממכונית אחרת ולא קשורים אליך. אני חושב שאין בעיה." הוא הציג את עצמו בפני ולחץ את ידי בידידות. אולי הצד הנדיב שלו הבין שהתכוונתי לטובתו בכנות.

הבנתי עמוקות שבכל דיבור ובכל התנהגות שלנו עלינו לקחת אחריות על היצורים החיים, על החברה ועל כל הגורמים החיוביים. איננו יכולים לגרום ליצירת קארמה מצדם של החיים שלהם בגלל הטעויות שלנו, כי המחשבות המעוותות לא צריכות להיות בחברה האנושית של העתיד. חמלה אמיתית היא התחשבות באחרים בלי שום מחשבה אנוכית, התחשבות בנצח של החיים של האדם שמדובר בו, של כל היצורים החיים ושל היקום. תחת ההשפעה של כוח החמלה הזה כל מכשול וכל חוסר חמלה יומסו, כל עיוות יתוקן ואי הבנה תהפוך להבנה. לכן כשאנחנו מבהירים את המצב האמיתי ומספרים את העובדות, אנחנו צריכים באותו הזמן לעורר את מחשבת החמלה של אנשי העולם ולהציג להם את עיקרון הפא האדיר שמאחורי זה.

_______________________________________________________________

תיקון הפא והטיפוח-תרגול

מאמר זה מדבר בברור על הדרך להתייחסות לנושאים של תיקון הפא והטיפוח-תרגול. לגבי תלמיד דאפא הדברים שונים בתהליך תיקון הפא מהטיפוח-תרגול האישי שבעבר. כשאנחנו ניצבים מול פגיעה לא הגיונית, רדיפה של הדאפא, אי צדק שמונחת עלינו בכוח, איננו יכולים להתייחס אליהם כמו קודם בטיפוח-תרגול האישי ולקבל את כולם – זה בגלל שתלמידי הדאפא נמצאים עתה בתקופת תיקון הפא. אם הבעיה לא נובעת מהחזקות ומטעויות של הפרט, אלו הם וודאי הפרעה וביצוע מעשה רע על ידי הרוע.

אבל אנחנו עדיין בתהליך הטיפוח-תרגול ונשארו לנו עדיין הלבבות האחרונים של האדם הרגיל. כשהבעיות צצות עלינו קודם כל לבדוק אם אנחנו צודקים או טועים. אם מגלים שאלה הם הפרעה וערעור, אז עלינו להיות כמה שיותר רגועים ורחומים כלפי האדם עצמו בהתייחסות שלנו לבעיה, כי כשהרוע מנצל את האדם, האדם עצמו בדרך כלל לא יודע (למרות שאלה שמנוצלים הם בדרך כלל אנשים עם מחשבות לא טובות או יוצרים מחשבות רעות). בהתייחס להפרעות מצד הרוע של ממדים אחרים, יש לחסל אותן באמצעות מחשבה נכונה ברצינות.

לי הונג-ג'י 8 ביולי 2001

_____________________________________________________________

עודכן לאחרונה: פברואר 2014