(Minghui.org)

יש לי רגשות מעורבים לגבי התרגיל החמישי של הפאלון דאפא - "לחזק את הכוחות השמיימים". אני אוהב את זה ובאותו זמן מפחד מזה. בעת שאני נהנה מתחושה מופלאה, אני סובל מכאבים עזים מהישיבה במדיטציה. בשבילי, הכאב מגיע לסף הכאב שלי, אבל אני מבין את החשיבות של נשיאת הכאב, אני מתמיד ומתרגל כל יום. עם הזמן, יכולתי לבצע את ישיבת הלוטוס המלאה במקום חצי הלוטוס. בתחילה יכולתי לשבת רק חמש, עשר, או שלושים דקות. עכשיו אני יכול לשבת במדיטציה במשך שעה. בכל מקרה, הכאב לא נעלם עם הזמן. כששיתפתי את ניסיוני עם מתרגלים אחרים, רובנו פשוט סבלנו את הכאב. במהלך חופשת הקיץ, מתרגל אחד משבדיה הצטרף לקבוצת התרגול שלנו, כשהוא ראה את ההבעות שלנו בזמן שישבנו הוא אמר : "כשיושבים במדיטציה, לא משנה כמה זה כואב אנחנו חייבים להשאיר את גופנו ללא תזוזה. בינתיים אנחנו צריכים לשמור על הבעה שלוה, עלינו לשאת את הכאב. אחרת האנשים הרגילים שעוברים לא יעזו להצטרף אלינו כשהם רואים את ההבעות שלנו". אני הסכמתי איתו אבל בכל זאת לא הצלחתי לשלוט בעצמי ולשמור על גופי ללא תזוזה.

שאלתי אותו איך ניתן להשיג זאת הוא אמר "להבהיר את מחשבתנו ולשדרג את ה"שין שינג" (טבע הלב) לא הבנתי למה הוא התכוון. כשקורים קונפליקטים וקשיים אנחנו משפרים את ה"שין שינג" ויכולים להתגבר עליהם בקלות. אבל איך שיפור ב"שין שינג" מאפשר להתגבר על הכאב בישיבה ? לא התעוררתי לזה.

ביום השלישי, כשהכאב הפך להיות בלתי נסבל, נזכרתי בדברי המתרגל והנחתי את ההחזקות שלי. כשדכאתי בהדרגה את ההחזקות שלי, הרגשתי את לבי מתרוקן ומחשבתי התרוממה בהדרגה הרמה שלי הגיע גבוה וגבוה עד שלבי הפך ריק לחלוטין בשלב זה גופי הפך להיות חסר משקל וקל מאד אבל רק רגלי לא יכלו לזוז אני ממש הרגשתי את ההפרדה של רוחי מהגוף הפיזי שלי. למרות שעדיין חשתי בכאב, המחשבה שלי הייתה במקום גבוה והכאב לא יכל לשלוט בה. באמת הבנתי את התמונה הקדושה ומעוררת הכבוד של שמירה על הבעה שליוה ונשיאת לב רחום. עם הכאב ברגלי, הבנתי עמוקות את המשמעות של "להתייחס לסבל כאל שמחה" ("לשלוט במחשבה ובלב") והבנתי את החשיבות שבישיבת המדיטציה. לאחר שעברתי את המבחן הזה התקדמתי צעד גדול קדימה והרגשתי שזו לא תהיה בעיה אפילו אם אאריך את זמן הישיבה.

הכתוב למעלה הוא ניסיון שברצוני לשתף בכנות עם חברי המתרגלים. רק לאחר שמתגברים על הכאב והסבל אנחנו יכולים לשפר את הרמה שלנו. בינתיים תהייה לנו הבנה עמוקה יותר של סובלנות.