כשהיא מטפחת ביציבות עם מחשבות חיוביות חזקות, רוכבת האופניים לא נפגעה בתאונת המכונית

(Minghui.org)

התחלתי לטפח בפאלון דאפא ב-1998 ונסעתי לבייג'ינג כדי לעתור בשקט ב-20 ביולי, 1999. כשנסעתי לבייג'ינג לאמת את הפא בשנת 2000 נלקחתי בחזרה למרכז המעצר של עירי ונאסרתי שם באופן בלתי חוקי. בגלל שנאסרתי, משפחתי לא הבינה אותי ובאופן קבוע ניסתה לגרום לי להפסיק לתרגל בפאלון דאפא. אחרי זה מתוך הקריאה של מאמרו של המורה "מעבר לגבול הסובלנות" מפאלון פואו פא (יסודות להתקדמות במרץ II) הבנתי שאני לא צריכה יותר לאפשר ליסודות הרוע שבממדים אחרים לשלוט בגיסתי. אז התחלתי לשלוח מחשבות חיוביות כל יום כדי לסלק את כוחות הרוע ששלטו במשפחתי. זה היה מאוד יעיל.

לא מזמן, קרה משהו ששימש כנקודת התפנית בטיפוח שלי.

ב-8:30 בבוקר ב-8 במאי, 2002 חציתי את הרחוב בעודני רוכבת על האופניים בדרך לקנות שמן בישול. כשעמדתי להגיע לצד השני, מכונית מתקרבת נכנסה בי. מחשבתי הראשונה הייתה שנכנסתי במכונית, שאני מתרגלת פאלון גונג ושהכל יהיה בסדר. לא אבקש מהאדם הזה כסף והאדם הזה יהיה זה שאהיה חייבת להבהיר לו את האמת ולהציל אותו. בדיוק כפי שהמורה אומר בג'ואן פאלון, לא פחדתי כלל. המון אנשים הקיפו אותי וכשהנהג יצא מהמכונית ראיתי שהוא היה שוטר תנועה. חשבתי לעצמי שאת שוטרי התנועה גם ניתן להציל. השוטר ניגש אליי, גידף אותי ואמר, "תראי מה עשית למכונית שלי." הוא ניסה לגרום לי לשלם עבור הנזק למכונית שלו. מישהו בקהל הבחין בזה ושאל אותי: "האם את בסדר? קומי ותראי אם את בסדר." ואז שוטר התנועה פתאום הבחין בזה גם ואמר במהירות: "מהר, נסי לקום, האם את בסדר?" אמרתי לו, "אני בסדר." עמדתי לומר לו כי אני מתרגלת פאלון גונג ושאני בסדר גמור ושהוא יכול ללכת, אבל בשל ההחזקה שלי לפחד לא אמרתי כלום. בת דודתי, הרופאה, הגיעה למקום ולקחה אותי לבית החולים, כי התאונה התרחשה בכניסה לבית החולים. בשער אמרתי לנהג: "אל תדאג. אינני רוצה שום כסף ממך. אני בסדר, אני מתרגלת פאלון גונג וכל אחד שמתרגל פאלון גונג הוא אדם טוב." בת הדודה שלי ניסתה לעצור אותי מלומר את המילים האלה, אך אני אמרתי בקול רם: "אפילו אם המשטרה הייתה באה הייתי אומרת שאני מתרגלת פאלון גונג." לאחר צילום הרנטגן, בית החולים מצא שהכל בסדר איתי. אז חבריי ובעלי באו לראות אותי. חזרנו לזירת התאונה וראינו כי כל המכונית הייתה מרוסקת והיו חתיכות בכל המקום מסביב. אבל לא נגרם שום נזק לאופניים שלי ולבקבוק השמן. אחרי שחזרתי הביתה, תרגלתי את תנועות הפאלון דאפא, שלחתי מחשבות חיוביות ועשיתי את כל עבודות הבית שהייתי צריכה.

התאונה הזו היוותה הלם גדול למשפחתי. מכוניתו של הנהג ניזוקה באופן חמור, אבל שום דבר לא קרה לי. בכל אופן, הרבה תאונות דרכים קרו במקום הזה, אבל אנשים אחדים נהרגו. כעת, הם יידעו את כוחה של הפאלון דאפא. יותר מאוחר הם רצו לדרוש כסף מהנהג. אמרתי להם בכובד ראש שאני לא רוצה שהם יבקשו אפילו אגורה אחת מהנהג הזה, כי לא סבלתי משום פציעות. עמדתי על זה בתוקף כך שמשפחתי כבר לא הזכירה את עניין הכסף שוב. אחר כך, הנהג בא לבקר אותי וראיתי כי מכוניתו תוקנה בהרבה מקומות.

אחרי כן, הצטערתי על שפספסתי את ההזדמנות להבהיר לו את האמת בגלל ההחזקה שלי לפחד. ברגע הנכון, לא עמדתי כדי לאמת את הפא. זה היה בגלל שלבי לא היה נכון ובגלל זה פחדתי. הגיע הזמן בשבילי להשתפר.

כעת יש לי סביבת טיפוח טובה ובני משפחתי כבר לא מנסים לגרום לי להפסיק לתרגל. אני משמיעה להם את הרצאותיו של המורה בכל יום. מעתה ואילך, אני חייבת לשמר את המחשבות החיוביות ולהיות מתרגלת אמיתית במשך תקופת תיקון הפא הזה.

אם ישנן הבנות לא נכונות כלשהן, בבקשה באדיבות ציינו אותן.