(Minghui.org)

המורה אמר בג'ואן פאלון ש:

"אמרנו שטוב או רע באים ממחשבה אחת של האדם וההבדל במחשבה האחת הזו יכול להביא לתוצאות שונות". ("שיפור השין-שינג" בהרצאה רביעית).

עקרון שמיימי זה הראה את עוצמתו תחת מספר רב של נסיבות במשך טיפוחם של מתרגלי הדאפא, וגם מדי פעם הופיע בחברת אנשים רגילים.

מתרגלת דאפא אחת נתקלה בתאונות דרכים קשות פעמים אחדות ולא נפגעה אפילו פעם, בשל הגנתו הרחומה של מורנו. היא סיפרה לנו סיפור שקרה למשפחתה לפני זמן רב לפני טיפוחה:

סבי ואחד מחבריו הטובים ביותר עשו ביחד עסקים לפני זמן רב. יום אחד כשחלפו ליד כפר בעודם נוהגים בכרכרה שלהם, הם ראו איש זקן שומר על ילד קטן בכניסה לכפר. הם יצאו מהכרכרה והלכו לכפר בעודם מחזיקים בסוסים, על מנת למנוע כל תאונה. למרות שהיו זהירים במיוחד, הילד הקטן לפתע נכנס מתחת לכרכרה ונהרג! הם הצטערו נורא וביקשו מסבו של הילד לדעת מה עליהם לעשות כדי לפצות. [הערה: לפני זמן רב, לא היו מערכות ביטוח או משפט מודרניות בסין] לאחר נשיאת גופתו של הילד חזרה הביתה והנחתו למיטה, הסב אמר להם לעזוב, באומרו שאינו רוצה לעכב את עסקיהם. הם סירבו ואמרו שהם חייבים לעשות משהו, אולם, הסב עמד על כך שיעזבו. לבסוף הם עזבו.

אחרי שסבי וחברו הלכו חזרה הביתה, הם לא יכלו להפסיק לחשוב על התאונה והמידה הטובה העצומה של הקשיש. כמה ימים לאחר מכן, הם החליטו לחזור לכפר ולעשות משהו למען המשפחה. כשהתקרבו לכניסת הכפר, הם היו המומים ממה שראו: האיש הקשיש היה עדיין שם, מתבונן באותו ילד משחק! הילד היה שוב חי!

אחרי זה נודע להם לאחר שעזבו באותו יום, הסב נשאר עם הילד מהבוקר ועד שעת בין הערביים. בצהריים, כשאמו של הילד הגיעה הביתה כדי להאכיל את הילד, הסב אמר לה שהילד רק עכשיו נרדם ושלא תעיר אותו כל כך מוקדם. בחושבה שזה הגיוני, האמא חזרה לשדה לעבוד. בשעת בין הערביים, כשהסב הלך הלוך ושוב בחצר, הוא שמע את קריאת הילד בפנים. הוא נחפז לתוך החדר, לקח את הילד מהמיטה בעוד הדמעות יורדות במורד פניו: "ילדי, ישנת זמן כה רב. סבך לבסוף החזיר אותך!"

סבי וחברו היו מאוד מאושרים לשמוע סיפור כזה. מאז, סבי שם יותר לב לעשיית מעשים טובים ולהיות אדיב לכולם. הוא סיפר לעיתים קרובות למשפחתו ואחרים על סיפור אמיתי זה, והשאיר אתנו במשפחה חוק: לא משנה מה קרה, איננו צריכים להאשים את האחרים; לא משנה איך אנחנו עסוקים, אנחנו צריכים לעזור לאחרים. סבי נפטר כשהייתי בת חמש, כך שאבי סיפר לי את הסיפור הזה.

לאחר שנישאתי, היו לי שלושה ילדים. יום אחד כשהבן הצעיר ביותר שלי היה רק בן שלוש, בא לכפרנו סוחר להחליף קמח חיטה ומאכלים אחרים עבור אורז. הסוסים לפתע יצאו מהשליטה ומעכו את בני מתחת לגלגלים הקדמיים של הכרכרה. לאחר שהצלנו את בני, הוא אמר שיש לו כאב נורא ברגליו. בעלי ואני לא האשמנו את הסוחר בכלל, וגם לא דרשנו שום פיצויים ממנו כפי שכמה מהשכנים שלנו הציעו. לאחר זמן מה, בני היה יכול ללכת. אמרתי לסוחר: "הילד בסדר. זה טוב בשבילך, וגם טוב בשבילנו". סוחר זה העריך אותנו עמוקות. לאחר טיפוחי בדאפא, הבנתי שתי התקריות הללו הראו לנו את העיקרון השמיימי של

"...טוב או רע באים ממחשבה אחת של האדם וההבדל במחשבה האחת הזו יכול להביא לתוצאות שונות.".

הסיבה שאני משתפת אתכם בסיפורים האלו היא כדי לומר לכל אחד שכל מה שנכתב בג'ואן פאלון זה אמת, כל מילה וכל משפט.