התנסות מוועידת פאלון דאפא השנייה לשיתוף התנסויות בישראל 2003

הייתי בסאן פרנסיסקו בועידה האחרונה לשיתוף התנסויות. יום לפני הועידה התאספנו בפארק גדול לתרגול ולצעדה. קבוצת הצועדים התפרסה על-פני כל הכביש ולוותה בשוטרים על אופנועים. בראש המצעד הובילו רקדניות ומתופפים בלבושות ססגוניות. אני צעדתי מאחוריהם, החזקתי יחד עם שלושה מתרגלים נוספים באנר שעליו כתוב "פאלון דאפא האו" ("פאלון דאפא טוב"), בכתב סיני. היה יום בהיר והרכבתי משקפי שמש, התחלנו לצעוד ושאלתי את עצמי האם זה מספיק מכובד או האם עלי להסיר את המשקפיים. נזכרתי שמישהו שאל פעם את המורה אם אפשר ללבוש כפפות בעת התרגול כשקר בחוץ. זכרתי שהוא אמר שזה בסדר. אז חשבתי שאם זה בסדר ללבוש כפפות כשמתרגלים כשקר אז זה בסדר להרכיב גם משקפי שמש כשהעיניים מסונוורות. התשובה הזו שנתתי לעצמי סיפקה אותי לכמה שניות, אבל עדיין לא הרגשתי נוח עם המשקפיים, למרות שלא הבנתי למה. עד שפתאום כשנכנסנו ממש לרחובות צ'אינה טאון, וכשראיתי שורות של תושבים סיניים מצטופפים על המדרכות וצופים במצעד, הסרתי את המשקפיים כיוון שהרגשתי שהן כמו מסך ביני לבין מבטי הצופים, ומונעות ממני להשלים את משימתי. אנשים ראו את השלט "פאלון דאפא האו" וביקשו לאמת את זה בעיניים שלי. באותו רגע הבנתי את קדושת המעמד והלכתי בהרגשה מלכותית. הרגשתי שבעזרת המבט הנכון אני מעביר את האמת למאות אנשים בזמן קצר, והבנתי את כוחו של המבט הנכון שמשקף את המחשבה הנכונה. פתאום התברר לי שלא מדובר באנשים שמסתכלים על אנשים אחרים ברחוב, אלא הרגשתי שבמימד אחר מדובר באלוהויות שמציעות הצלה לאלוהויות אחרות שמתבוננות בתקווה בתהליך תיקון הפא וקובעות את מקומן ביקום החדש.