(Minghui.org)

שיר: כשכבר הושלך כל דף של לוח השנה, כשהאסון הזה של הרקיעים השמימיים עומד להפוך להיסטוריה, עבורנו בני המזל שנתקלו במאורע הגורלי של הפא שמתקן את הרקיעים השמיימיים, כשמתבוננים לאחור על נתיב הטיפוח שלנו, כל צעד הוא התגלמות חמלתו חסרת הגבולות וחסדו האינסופי של המאסטר. מוחה את הערפל האפלולי שבעיננו, ועד להוד ולתפארת הדאפא, מותיר מאחור פיסות וחלקי סיפורים אשר יהפכו לאגדה של "אמת חמלה סובלנות"

אתמול, כשנכנסתי לדינג (שקט עמוק) ראיתי דברים נפלאים ומחזות נשגבים רבים. אני מעוניין לשתף בהם את כולם. זה לצורך אזכור בלבד כיוון שהבנתי מוגבלת. אנא קחו את הפא כהכוונה.

מייד כשהגעתי לשלווה גיליתי שבאותו מימד היו אלים ישרים רבים מסודרים במבנה. אותו קומץ של גורמים מרושעים שנותרו מאחור בתיקון הפא ניסו נואשות להימלט לשכבה החיצונית ביותר. ככל שתיקון הפא התקרב לשלבו האחרון הם היו לאחוזי טירוף וחלקם איבדו לחלוטין את שכלם הישר. במימד האנושי הם הופיעו כחדשות המשמיצות את הדאפא וכטקטיקות נתעבות שמיושמות נגד מתרגלי הדאפא במרכזי המעצר. הם ניסו לנצל ולהגביר את ההחזקות שיש לתלמידי הדאפא ועדיין צריך להיפטר מהן, בנסיון לפגוע ולהפריע לתיקון הפא. במיוחד, הם גרמו למתרגלי הדאפא שנהגו כשורה להפוך לשבעי רצון ולרדוף אחר נוחות, להסתבך בעיניינים אנושיים רגילים ובמרוצת זמן, להתנהג כאנשים רגילים. חלקם נרדפים בחומרה. הרגשות הנותרים בקרבם של המתרגלים העמיתים נוצלו תחת המסווה של "שיתוף בהתנסויות" ו"תיקון הפא." כדי למצות את הזמן והאנרגיות שלהם; המשאבים הפיננסים המוגבלים שלהם שיועדו להצלתם של היצורים החיים הופנו לשימושים אחרים. ההחזקה שלנו לפחד ושיוויון הנפש שלנו נוצלו כך שסרבנו לראות את "האמת של הרדיפה", וכך כוחנו ויעילותנו הכוללים עורערו בצורה חמורה. במהלך לימוד הפא ושליחת המחשבות החיוביות הם כולם יצאו החוצה כדי להפריע לנו.

ככל שזה מתקרב אל הסוף עלינו לנהל את עצמנו בצורה קפדנית יותר. זה הרגע מכריע בו עלינו להיות אחראים לעצמנו וליצורים החיים. אנחנו חייבים לנהל את עצמנו היטב!

אחרי שנעלמו התמונות האלו, נראה היה שהגעתי למימד אחר. המקום הזה קדמוני ויפה לעין ערוך – שמיים צלולים לחלוטין, צמחייה שופעת, מים שצבעם כחול טורקיז ויצורים וחפצים שקופים שזורחים באורות צבעוניים ומרגיעים. בעודי מתבונן, התגלה בשמיים המחזה הנשגב מכולם: באופק הופיעו עננים צבעוניים וססגוניים מלווים בפרחי לוטוס רבים. כשהתבוננתי בקפידה רבה יותר הופיע המורה! המורה רכב על בסיס לוטוס שקוף רב שכבתי בצבעי הקשת. הוא לבש גלימה זהובה, החזיק יד אחת בצורה אנכית מול החזה ונבעו ממנו כל הכוח האלוהי וכלי הפא. אור הבודהא חסר הגבולות האיר את כל הרקיע השמימי. נוגנו סוגים רבים של מנגינות פא יפות וירדו מלמעלה סוגים רבים של פרחים. פאלונים רבים בגדלים שונים הסתובבו והסתחררו במגוון צורות ומהירויות. כעבור זמן מה הופיע ספר של רשומות היסטוריות ונראה היה שהוא נסגר.

כשהתמונה הזו נעלמה, ראיתי את סירות הפא הזהובות. סירות הפא האלו סודרו בשורות. יתכן שהעולמות אליהם מתרגלי הדאפא אמורים להגיע הם שונים, כי לסירות הפא היה מראה ומבנה שונה. לכל מתרגלי הדאפא על הסירות היתה הופעה של מלכים ושליטים של היקום האינסופי. הגופים שלהם היו שקופים ובצבעים שונים של הקשת. רבים מהם אחזו בעטים ובכרזות בהם הם השתמשו בתיקון הפא. מובן שלא היו אלה החפצים המקוריים מהעולם האנושי, אלא חפצים ששינו את צורתם בשביל עולמות אחרים. הם הפכו למכשירי פא. כל היצורים החיים שלהם גילו מסירות כנה ואינסופית כלפי השליטים ומלכים שלהם, רבים עם דמעות בעיניהם. הטוהר בליבם נגע ללבי במידה רבה.

נראה שבאותו רגע זיהיתי משמעות פנימית נוספת ל"חמלה". חמלה היא לשאת. האלים התסכלו רק על המחשבה האחת של היצורים החיים ברגע ההתעוררות. כל קארמה אחרת, חטאים וכדומה ייושבו ע"י המורה. כמה יצטרך אדם לשאת כדי ליישב את החומר השחור שגובהו כשל הר! מצד שני, היצורים החיים שיינצלו יהיו לנצח אסירי תודה למלכים ולשליטים שלהם, הם לעולם לא ידעו על המורה שלנו...

לאחר שיצאתי מהשקט, לא הצלחתי לעצור את הדמעות. כבר לא אוכל לחפש תרוצים לכך שאיני משתדל בחריצות. כעת זה אותו רגע "הרף עין שמעוצב לנצח" שעלינו לנצל כדי להיות היצורים הממומשים שהמורה רצה שנהיה, ולמען היצורים החיים שהבטחנו להציל.