כמה מחשבות בנוגע לסוף המסע שלנו

(Minghui.org)

מתרגלים רבים דיברו על מחשבותיהם לגבי איך להתייחס ל-"סיום". כאן, ארצה לדבר על נושא זה מזווית אחרת.

אם ידענו שתיקון הפא יסתיים מחר, האם לא יכלנו להיפטר מההחזקות שלנו היום? אני חושב שברגע שנדע את האמת, אנו יכולים להיפטר מכל ההחזקות והמחשבות המעוותות. אם אנו יכולים להתייחס לכל הזדמנות להיפטרות מהחזקות והצלת יצורים חיים כהזדמנות האחרונה, האם זה לא יהיה קל להיפטר מההחזקות שלנו? כל דבר בעולם האנושי הוא כמו עננים ועשן שעוברים. בהשוואה לדברים היפים והנצחיים, מה מהם ראוי להערכה שלנו?

המטרה של הטיפוח שלנו היא לחזור לעצמנו המקוריים והאמיתיים. למרות זאת, איננו צריכים להיות קשורים לשלמות או לרמה שלנו. אנו מגיעים לשלמות ולרמה שלנו דרך טיפוח ולא דרך היקשרות אליהם. במטרה לחזור לטבע האמיתי שלנו ולחיות בסביבה ההיא שנוצרה על ידי הדאפא, אנו חייבים קודם לעמד בסטנדרטים ברמה ההיא. בדיוק כמו העיקרון שהמורה לימד: שאם תלמיד מבלה את כל זמנו על ההחזקה של ללכת לקולג' במקום ללמוד, זה לא סביר שיכנס לקולג'. מצד שני, אם הוא רק לומד בהתמדה ולומד כל דבר שהוא צריך ללמוד, אז הוא ישיג בטבעיות את מה שצריך להיות לו. (תרגום לא רשמי).