החיים האלה יותר רחומים ממני

אני בת 28 ומתרגלת פאלון דאפא 10 חודשים. במשך תקופה זו היו לי הפרעות ומבחנים, ובכל פעם ניסיתי להבין האם אני בדרך הנכונה. כיוון שהעין השלישית שלי סגורה היה לי קשה להבין ולדעת זאת.

לפני מספר ימים המורה עזר לי להבין באמצעות בעלי. בעלי אינו מתרגל דאפא, ולא רצה לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון". אבל העין השלישית שלו נפתחה לא מזמן.

לפני כמה ימים היו ביני לבינו אי-הבנות, ואני ניסיתי להיות רגועה ולא הצלחתי. באותו רגע בעלי ראה אותי בממד אחר. הוא אמר לי שהוא רואה חתיכות שחורות ולבנות של אנרגיה מתחלפות ביניהן וממלאות אותי. כששמעתי את זה התחלתי לשלוח מחשבות נכונות בעיניים פתוחות והוא לא ידע מה אני עושה. אחרי דקה הוא אמר שמהחתיכות השחורות נשאר ממש מעט ואילו הלבנות התגברו. פתאום ראיתי על פניו תדהמה והוא אמר: "אני רואה המון המון יצורים שהחיים שלהם תלויים בטיפוח שלך. הם מתפללים שתצילי אותם". כששמעתי זאת הרגשתי חמלה גדולה מאד וירדו לי דמעות על הלחיים. שאלתי אותו למה הם תלויים בי, והוא אמר: "בגלל שהאנרגיה שלהם חלשה, אבל הם יותר רחומים ממך. את יכולה לעזור להם אם תטפחי ברצינות והם יוכלו לעלות יחד אתך". פתאום היה על פניו פחד: "אבל את עלולה לא להספיק. את צריכה לעבוד הרבה על עצמך. הכל תלוי בך."

אחרי זה הוא הסיט את עיניו הצידה ממני ואמר: "יש לי הרגשה שכל מה שאמרתי זה לא אני, אלא כאילו מישהו אמר את זה דרך השפתיים שלי".

באותו רגע הבנתי שבגלל שהטיאן מו שלי סגורה, המורה בחר לעזור לי להבין באמצעות בעלי, להבין את האמת לגבי כמה שתלמיד דאפא הוא באמת גדול בתקופת תיקון הפא.