דאפא עזר לי להיפטר ממחלה איומה

הערה: קוראים יקרים, סיפור זה הוא חלק מספר בשם: "סיפורי פאלון גונג. מסע אל הבריאות המוחלטת" שיופיע בקרוב באתרנו.

גואו-רונג לין, 56, הוא מהנדס בטאי-פה, טאיוואן. בזמן ניתוח של גדילת יתר של הערמונית ב-1995, התגלה אצלו סרטן הערמונית. רופאים המליצו על ניתוח נוסף. כשנודע לו על סרטן הערמונית, הוא סבל ממשבר נפשי. הוא סירב לניתוח נוסף. בתקווה לנס, הוא חיפש אחרי טיפולים אלטרנטיביים. מאותו היום, הוא חי בייסורים עד שלא הציגו בפניו את הפאלון דאפא. לאחר תרגול של פאלון דאפא, הוא כבר לא התייחס לעצמו כאל חולה סרטן. הוא הפך מאושר יותר ובריא יותר. לא רק שלא היה זקוק לניתוח; הוא לא היה זקוק לשום תרופה. במשך הבדיקה הרפואית הסדירה באפריל 1997, נמצא כי הערמונית שלו בגדר הנורמה.

לפני שנחשפתי לפאלון גונג, לא הייתי מעוניין בטיפוח. לעולם לא חשבתי על זה. פשוט ראיתי את הטיפוח כתרגול צמחונות, סגידה לבודהא (כמו בבודהיזם), ודקלום של כתבי קודש. אולי זה גם דרש נטישת המשפחה כדי להפוך לנזיר או נזירה. לדאפא אין טקסים דתיים, טאבו, או מצוות. הוא כל כך גמיש שניתן להתאים אותו ללוח הזמנים שלך. טיפוח הדאפא תלוי לגמרי בלב ובמחשבה.

נודע לי על פאלון דאפא בספטמבר 1996. מתרגל אמר לי שפאלון גונג שונה מסוגי הצ'יגונג האחרים. זהו טיפוח-תרגול מרמה גבוהה ומתמקד בטיפוח של הלב. כשלקחתי את הספר פאלון גונג (גרסא מעודכנת) הביתה וקראתי בעיון, מצאתי שזה באמת מיוחד. זה הביע כמה רעיונות שלעולם לא שמעתי עליהם לפני כן. זה יצר השפעה גדולה על דרך המחשבה שלי. אז קראתי את ג'ואן פאלון. הבנתי שמצאתי אוצר שלא יסולא בפז. בכל פעם שקראתי את הספר ראיתי משהו חדש והבנתי יותר.

דאפא עזר לי להיפטר ממחלה איומה ביותר. זה גרם לי להעריך אותו לאין שיעור. סיפורי החל ב-1995 כשנותחתי בשל גדילת יתר של הערמונית. לאחר הניתוח, הרופא שלי אמר לי שאבחנו אצלי סרטן הערמונית ושעליי לעבור ניתוח נוסף. לשמע הדברים נשברתי לגמרי. הייתי כל כך הרוס; הרגשתי שהיום הבא יכול להיות היום האחרון שלי. סירבתי לניתוח נוסף. ניסיתי למצוא דרכים אלטרנטיביות כדי לרפא את מחלתי וקיוויתי שיופיע נס. חיפשתי בכל מקום כל דבר אפשרי שיציל את חיי, כולל תרופות מעשבים ומרשמים עממיים. חייתי בייסורים ונטלתי תבשילים עשבוניים. משפחתי הייתה מאוד עצובה. לעיתים קרובות שאלתי את עצמי: "מתי אהיה חופשי מייסורים אלה? האם חיי יכולים להימשך כך?"

לאחר שלמדתי פאלון דאפא, הבנתי את ייסוריי. בג'ואן פאלון המורה מציין: "כדי להירפא ממחלות, לסלק קשיים וקארמה, עליכם לטפח ולחזור למקור האמיתי." "כי יש עיקרון ביקום הזה: בין כל העניינים של האנשים הרגילים, לפי אסכולת הבודהא, יש יחס של סיבה ותוצאה. לידה, זקנה, מחלה ומוות קיימים בדיוק בצורה כזאת אצל אנשים רגילים." הבנתי שאנשים רגילים חיים בהתאם לעקרונות של חברת האנשים הרגילים, וטיפולי צ'יגונג או טיפולים רפואיים יכולים רק להדחיק מחלות, אך הקארמה היא עדיין כאן. שורש הסיבה של היות אדם חולה היא קארמה. בנוסף הבנתי שהפתרון המהותי לסילוק מחלות הוא סילוק הקארמה. לכן, המתרגל חייב להתנהג לפי עקרונות היקום. זה הסיר משא כבד ממחשבתי. מאז הנחתי לגמרי את ההחזקה לריפוי המחלה שלי והרפיתי מהמחשבה שהייתה לי מחלה. החלטתי ללכת אחרי העקרונות מהרמה היותר גבוהה ולתרגל רק פאלון גונג ובאמת לחיות את חיי הטיפוח.

במשך כמה חודשים קצרים התנסיתי בשינוי עצום בבריאותי. גוון פניי השתנה מצבע צהבהב לאדמדם. כל התסמינים שלי נעלמו. הפכתי יותר נמרץ. בפעם הראשונה באמת נהניתי מבריאות טובה. משפחתי שמחה בשבילי. אישתי, שבהתחלה לא האמינה בדאפא, שינתה את דעתה והחלה ללמוד אותו. היא אמרה לסובבים אותה שדאפא הוא טוב. במשך טיפוח של שלוש שנים לעולם לא חשבתי על המחלה שלי, לא הלכתי לרופא, או לקחתי תרופה. באפריל 1998, במשך בדיקה סדירה אותה דרשה החברה שלי, בדיקת הערמונית שלי הייתה תקינה. זה באמת חיזק את הביטחון שלי וההחלטיות בטיפוח תרגול שלי של דאפא. אני יודע שזה היה הכוח של דאפא וטוב הלב העצום של המורה שייצר רושם כה חזק עליי.

יום אחד בינואר 1997, עזרתי לאמי להיכנס לחדר האמבטיה כדי להתקלח. בדיוק כשהתכופפתי, איבדתי את שיווי המשקל שלי ושברתי את עמוד השדרה שלי עם קול שבירה מבהיל. לא יכולתי לקום. אישתי ואמי היו מאובנות מהלם. מייד הבנתי שאני מתרגל ואינני אמור לפחד מכלום. ניסיתי לקום מהקרקע ואמרתי להן: "אני בסדר גמור. אל תדאגו." אז דבר מדהים קרה. במשך כמה ימים, לא הרגשתי כל כאב במשך שעות היום ויכולתי ללכת לעבודה כרגיל. אבל במשך הלילה הכאב בגב שלי היה בלתי נסבל. הייתי חייב לשאת כאבי תופת במשך כל הלילה. היה לי קשה להסתובב במיטה. היה לי אפילו עוד יותר קשה לקום מהמיטה. הייתי חייב לשמור את זה לעצמי כדי לא להפריע למשפחתי. זו הייתה התנסות מכאיבה נוראה. ידעתי שזהו קושי שלי הנגרם ע"י הקארמה שלי. כך שהייתי חייב לעבור את זה לגמרי לבד. וידעתי שאילו רציתי להתגבר על זה, הייתי מצליח. הייתי לגמרי מודע למה שקרה וכיצד אני צריך להתנהג. המשכתי לתרגל וללמוד את דאפא והארכתי את זמן התרגול שלי מתי שהתאפשר במשך תקופה זו. נהייתי אפילו עוד יותר שקדן בתרגול טיפוח. שבועיים לאחר מכן הכאב שלי הופחת באופן ממשי. שלושה שבועות אחרי כן הכאב שלי לגמרי נעלם. גבי התיישר. כאב הגב הכרוני שלי גם כן נעלם.

(עובד ממצגתו של מר לין בועידת פאלון דאפא לשיתוף ההתנסויות בטיוואן 1999.)