במבט לאחור אל ה-25 באפריל אחרי ארבע שנים: התמדה באמונתנו, שמירה על לב של חמלה

(Minghui.org)

זה קל להיות טוב ליום אחד, אולם קשה יותר להיות טוב כל החיים. אנשים רבים מדיי נכשלו בשמירת המוסריות שלהם לאורך זמן, בעולם חסר אנשים אשר בוחרים להיות טובים ומתמידים בכך. זאת מכיוון שהעולם הוא מקום מסוכן. יש תחושה של מחיר כבד בלהיות טוב ומוסרי. העולם גם מלא בשערוריות וסקנדלים. אנשים המושפעים בקלות יהיו מועדים לאיבוד דרכם ולשכחת מטרתם המקורית. אנשים מעטים מאוד בהיסטוריה יכולים לטעון שעמדו באמת על עקרונותיהם אל מול האיום במוות.

אולם בארבע השנים האחרונות, היינו עדים לעשרות מיליוני אזרחים רגילים הדבקים בנחישות ושומרים על אמונתם באמת-חמלה-סובלנות בהתעלם מעינויים מרושעים, מאסרים ושטיפות מוח. מסעם המפרך החל ב-25 באפריל 1999. ביום ההוא למעלה מעשרת אלפים מתרגלי פאלון גונג הלכו למשרד העתירות במועצת המדינה בבייג'ינג ועתרו בפני הרשויות לשחרורם של למעלה מארבעים מתרגלים. אנשים טובים אינם בהכרח מטרות להטרדה. לאנשים בשלטון, הקוראים לעצמם משרתי הציבור, אין זכות לחטוף אנשים כרצונם. ללא צעקת סיסמאות או הצגת שלטים, ללא תעמולה פוליטית או פחד לביטחונם האישי, עתירתם הגלויה השלוה והחגיגית של המתרגלים הייתה ודאי הראשונה מסוגה בהיסטוריה של סין.

באותה העת, הדיקטטור חשב שהוא יוכל להפעיל דיכוי בקנה מידה גדול ולחסל את הפאלון גונג בכמה חודשים. בהתחלה משקיפים רבים חשבו כך גם הם. אולם בארבע השנים שחלפו, נחישות מתרגלי הפאלון גונג הוכיחה להם שהם טעו. ארבעת השנים שחלפו היו מלאות בעינויים אכזריים גופנית ונפשית, אולם מתרגלי הפאלון גונג עברו אותם. הם נשארו נחושים באמונה באמת-חמלה-סובלנות. הם בחרו להתמיד באמונתם וארבעת השנים האלו לא פגעו בנחישותם.