(Minghui.org)

זהו סיפור אמיתי. כפרי אחד ששמו וואנג פגש אדם מסוים בדצמבר. הזר סיפר לוואנג שחייו בסכנה ושהוא לא יחיה לאחר ה-30 בדצמבר. אחרי שסיים את ענייניו, וואנג הלך הביתה ודאג לחייו. הוא ראה את זאו, אישה שעשתה טופו בכפר הסמוך, בוכה ליד אגם קטן. זאו סיפרה לו שבעלה חולה מאד ואין להם מספיק כסף לשלם את התרופות. וואנג, אדם נדיב, הבין שהוא לא יחיה זמן רב בכל אופן, ונתן את כספו, יותר מאלפיים יואן לזאו כדי להציל את בעלה. זאו הודתה לו ולקחה את הכסף. בעלה הוצל מהמוות.

בערב ה-30 בדצמבר, זאו חשבה שבעלה החלים והם יעריכו את העזרה מוואנג. לא היה להם את הכסף להחזיר לו עכשיו אך הם יכלו לבקר אותו ולהביא לו ברכת שנה חדשה מוקדמת. בני הזוג לקחו קצת טופו ובאו לביתו של וואנג בחשיכה. וואנג כבר הלך לישון. הוא קם ופתח את הדלת לבני הזוג. הם רק דיברו זמן קצר וכבר שמעו רעש גדול בחדר השינה. קיר הבית התמוטט על מיטתו של וואנג. אם הזוג לא היה מבקר אותו וואנג הוא היה מת עכשיו. וואנג הבין מייד שהמעשה הטוב שעשה העלים את המזל הרע והציל את חייו.