זכור את הכוחות הישנים כשאתה מבהיר את האמת

(Minghui.org)

במהלך תיקון הפא, הבנתי שהמקור לכל התגלמויות הרוע נעוץ בעיקר בכוחות הישנים הנמצאים ברמות גבוהות שביקום הישן. מה שאנו רואים בעולם האנושי הוא רק ביטוי של הסידורים הספציפיים שלהם. לכן כל דבר שאני מתעמת אתו בחברה האנושית, לא משנה מהו, אני מביט תמיד בכוחות הישנים; אני תמיד קושר את ביטוי הרוע שבעולם האנושי לכוחות הישנים. אני זוכר את זה כשאני מבהיר את האמת לאנשים.

ברדיפה הזו של הפאלון דאפא ומתרגלי הדאפא, מעולם לא מיקמתי עמיתים לעבודה, מנהלי עבודה או ראשי קהילה בצד שכנגד, גם לא שוטרים שבתחנות המשטרה המקומיות, בבתי-הסוהר, במחנות העבודה או את האנשים בכיתות לחינוך מחדש. למרות שהם חשבו אותי כמי שיש להעביר לו 'חינוך מחדש', שיש להצילו, או להתקיפו, מעולם לא מיקמתי אותם בצד שכנגד, מכיוון שהבנתי שהם רק בובות בידי הכוחות הישנים, בובות בעלות גוף חי ומוח ושאין לפגוע בהם בחוסר זהירות.

הבנתי גם ששנים של טיפוח בפאלון דאפא העניקו לי את הכוח לחנוק את הרוע. מילים ישרות ומעשים ישרים שעונים על הסטנדרטים של אמת, חמלה וסובלנות מגבילים מחשבות רעות, מילים רעות ומעשים רעים. אני מבין גם שאנשים אוהבים בעצם למצוא צידוקים לדברים. למרות שהם משתמשים בהגיון מעוות ומדברים בהתאם לעקרונות האנושיים המושחתים אני חייב להכיר בכך שהם ניסו למצוא צידוקים. אילו הייתי בררן לגבי השימוש שהם עושים בעקרונות אנושיים והגיון מעוות לא הייתי יכול למנוע מהם מלהביע התנגדות שעה שהבעתי את דעתי. אם הייתי מתנגד בעיקשות לעקרונותיהם המעוותים במקום לגלות הבנה הם לא היו מבינים בעצמם את העיוות וחוסר הצדק שבמחשבתם ומתבוננים בדברים במחשבה נכונה. בסופו של דבר הם נהיו יותר ויותר רציניים בשיחתם והחלו להשתמש בנימוקים אנושיים רגילים. כתוצאה מכך עמדותיהם והבנתם לגבי הדאפא השתנו. לו הייתי עקשן הם היו מתנגדים לי, מדברים בחוסר הגיון ואפילו נוהגים בטרוף. באופן זה הם לא היו מבינים את הדאפא ואפילו שונאים יותר את מתרגלי הדאפא.

כשהייתי נתקל במצב הזה, לא חשבתי על מה שיהיה עלי לשאת, או על העינוי הפיסי או הרוחני שאשא או על האובדן שאאלץ לסבול ממנו, וגם לא אם אוכל לעמוד בפגיעה לכאורה. חשבתי שאין עלי להיות כמו הכוחות הישנים שמתעלמים מחייהם ומעתידם של בני האדם, ומתייחסים אליהם כלכלים להשלמת מטרתם. הם מתייחסים לבני אדם כאל עדר כבשים, שאין בו שימוש לתיקון הפא. הם גרמו להם לתקוף את תלמידי הדאפא ויצרו מאבק קטלני בין היצורים החיים לתלמידי הדאפא.

אני מבין שהמורה הנהדר שלנו רוצה להציל את כל היצורים החיים שביקום. כתלמיד עלי לראות את הדברים מנקודת המבט של המאסטר. אני יודע בליבי שעלי להשתמש בחמלה העצומה שלי כדי לעמוד בסבל ובתלאות שנגרמו על-ידי הכוחות הישנים. עלי לפתור את הסבל והתלאות האלה בחמלה עצומה ובכבוד הראוי. סובלנות כזו תגרום לכוחות הישנים להישאר ללא מילים, כי בעזרת הסובלנות שלי אני נותן תוקף להתנהגותו של תלמיד דאפא בפני כל היצורים החיים ביקום. בה בעת, סובלנות כזו צריכה להיות מתוך הפא; על-ידי זה אני יכול לשמור על החמלה, השלווה והכבוד של הדאפא בכל מצב. אני משתמש בטיפוח שלי כדי לומר לאנשים בעולם ולגורמים העומדים מאחוריהם שהדאפא הוא מכובד ומלא הדר ואסור לאיש להתייחס אליו בחוסר כבוד.

בתחילה עברתי תלאות שונות, ואנשים תמיד התייחסו אלי כאל אויבם. הם היו גסים, הם צעקו וצרחו עלי . לפעמים הם היו נחמדים אלי ועשו מחווה לקראתי. הם ניסו לשנות את מחשבותיי והשתמשו בנימוקים והביאו "הוכחות" לכאורה. הם אמרו לי עד כמה התרגול מזיק, וחזרו על דברי התעמולה המופצת נגד הפאלון גונג. הם אמרו שכל כוונתם להציל אותי, אבל באותה שעה הם אמרו לי שאיענש על-ידי החוק אם לא אוותר על התרגול. לפעמים הם היו הגיוניים ולפעמים חסרי סבלנות. כשראיתי שכך פני הדברים הייתי בטוח בעצמי. ראיתי את הדברים נכוחה שהם אינם נעשים על-ידי בני-אדם, אלא על-ידי יצורים בלתי נראים שלא ניתן לגעת בהם. אנשים רגילים אינם יודעים זאת. לכל דבר שה אמרו התייחסתי כאל מבחן מזוויות שונות, מבחן לנקודות התורפה שעוד נותרו בי. ואז ידעתי בוודאות מה עלי לעשות . ראשית כמתרגל ומטפח דאפא, בעת התקלות בבעיות, ידעתי שעלי להתבונן ולראות אם לבי מושפע. כשגיליתי שדבריהם אינם משפיעים עלי, ושלא הלכתי שולל אחרי דברי החנופה שלהם ולא נבהלתי מאיומיהם, התחלתי לעשות את המוטל עלי…. להבהיר את האמת.

אני זוכר שאחרי תקרית "ההצתה העצמית" בבייג'ינג, מנהלי העבודה שלי "עבדו עלי קשה", בניסיונם לשפר את "הבנותי". הם ניסו לכפות עלי לוותר על תרגול הפאלון גונג בהשתמשם בדרכים חדשות לדבר נגד הפאלון גונג. הם ציטטו דוגמאות אחדות ואמרו: "אתם המתרגלים, אינכם כולכם אנשים טובים כל-כך, מר ג'יאנג לא דיבר בכנות כך שהוא לא עמד בסטנדרט של אמת; וגב' לי, היא אפילו רבה עם בעלה, איך אפשר לומר שהיא אדיבה? גם מר וואנג, אם מישהו יצביע על הפגמים שלו הוא לא יהיה מוכן להקשיב. האם אפשר לקרוא לזה סובלנות? לכן מתרגלי הפאלון גונג שלכם אינם אמיתיים, רחומים וסובלניים".

לאחר שסיימו את דבריהם שאלו אותי מה דעתי. בדרך כלל כשמתרגלים מקשיבים להערות מסוג זה הם אינם מכירים בהן במחשבתם, ביודעם שזהו ניסיון להכפיש את הדאפא ואת מתרגלי הדאפא. בהסתמך על חשיבה זו, התגובה הנפוצה היא לומר למתריסים שהם טועים. אבל ידעתי שמה שהם אומרים אינו מה שהם רוצים לומר אלא שזה מגיע מגורמים העומדים מאחוריהם. הגורמים האלה יודעים הכול, אז למה הם מכפישים בכוונה את הדאפא ואת תלמידי הדאפא?

גיליתי שבנוסף לבחינה אם למתרגלי הדאפא יש החזקות או לא, הם גם רוצים לרדוף את תלמידי הדאפא. הם רוצים להרעיל את אנשי העולם על-ידי הכפשת הדאפא. גם בשעה שלא היו לי הבנות ברורות כל-כך ידעתי שההערות האלה אינן באות מאנשים רגילים אלא הם מתקפה של גורמי רשע העומדים מאחוריהם. מאחר שהיצורים שעמדתי לדבר עמם היו אנשים רגילים החלטתי לא לדבר גבוה מדי לרמתם. הייתי צריך לאפשר לאנשים לדעת את האמת ולסלק את גורמי הרוע שמאחוריהם. הרהרתי לרגע ואמרתי להם מה אני חושב בכנות: "זה עתה העליתם עקרונות רבים לדיון ואני חושב שהם בהחלט נכונים. ראשית אני מקבל את הביקורת שלכם ששפרה את ההבנה שלי. מהתופעה שהצגתם זה עתה, הבנתי שהתנהגותם של אותם מתרגלי דאפא לא הייתה אמיתית, רחומה או סובלנית".

אחרי ההצהרה שלי, מנהלי העבודה שלי והקולגות היו מרוצים מאוד. מדוע הגבתי כך? משום שהבנתי שהם באמת מאמינים שהם עוזרים לי. היה עלי להודות בעובדה זו, לכן קיבלתי את דברי הביקורת שלהם ואת החינוך שלהם, ולהביע את מחשבותיי האמיתיות באותו הרגע. למעשה זה המם אותם. משום שבאמת קיבלתי את דברי הביקורת שלהם, הם ראו שאני אדם נבון והגיוני. דברי שינו לחלוטין את עמדתם והם לא התייחסו אלי עוד כאל אויבם.

אבל הייתי רחוק ממה שבאמת רציתי לומר, לכן המשכתי: " העובדות שהצגתם עכשיו בהחלט אינן מעידות על אמת- חמלה- סובלנות. אבל מה שאני לא מבין זה למה אתם אומרים לי את זה ? מה המטרה שלכם שאתם מדברים על זה? האם אתם רוצים שאתנהג יותר גרוע מהם? או שאתם רוצים שאלמד מכך לקח ואתאים את עצמי לדרישות של חמלה וסובלנות? מה הכוונה שלכם? אני משער שאתם רוצים שאשתפר ואעמוד בסטנדרטים של אמת חמלה סובלנות. אני לא מאמין שבזבזתם כל-כך הרבה זמן רק כדי שאהפוך להיות אדם רע".

כששאלתי אותם את השאלה הזאת, כולם היו מופתעים. הכוונה שלי הייתה מאוד ברורה לאפשר לכל הנוכחים להסיר את ההפרעה ולעשות את הבחירה האמיתית שלהם. באותה שעה האמנתי באמונה שלמה שכל הנוכחים יחליטו את ההחלטה הנכונה. בלבי הרגשתי שכולם הגיוניים ושהם הולכו שולל זמנית בלבד על ידי השקרים. מאחר שכולם הגיוניים, העליתי שני עקרונות, כדי להשוות ולהחליט איזו מהן לבחור. באותה שעה, הייתה לי מחשבה חזקה שרציתי לשאול את הגורמים הנסתרים: " מה לדעתכם אתם חושבים שעלינו לבחור?" לפתע הרגשתי שהגורמים האלה אינם יכולים עוד לשחק כל תפקיד מכריע, הם לא יכלו לעשות עוד כל נזק. ידעתי שמה שאמרתי היה עיקרון ישר וצודק. לא משנה מי הנך אי אפשר להתנגד לו.

המשכתי: "מאחר שכולכם רוצים שאשתפר ולהשיג את הסטנדרטים של אמת חמלה סובלנות, אני יכול לומר לכם שיש ספר פאלון גונג בשם ג'ואן פאלון. כל הספר מנחה איך להיות אדם טוב יותר בהתאם לאמת חמלה סובלנות. אנחנו המתרגלים רק הולכים בעקבות העקרונות שבספר. כמובן האם אנו מסוגלים להבין את המשמעות העמוקה של הספר או אם אנו מסוגלים לעשות טוב זוהי שאלה אינדיבידואלית. זה לא קשור לפאלון גונג עצמו. מדוע אני אומר את זה? מכיוון שמה שנכתב כתוב בספר, וההבנה של כל אחד היא עניין אינדיבידואלי. לדוגמא: נאמר שהספר אומר שעליך ללכת מזרחה , אבל אתה מבין שהוא אומר מערבה. מאחר שפנית לכיוון הזה נפלת מצוק ונהרגת. האם אתה יכול להתלונן ולומר שהספר לא בסדר? אם באמת איכפת לך מהנושא, אני מקווה שתוכל לעיין בספר ואז להחליט אם הספר טועה או שמא האדם טעה בכיוון. אני לא אומר אם הפאלון גונג צודק או טועה. אני רק אומר את העובדות הידועות לי.

אחרי שסיימתי את דבריי, אחד ממנהלי העבודה אמר מייד: "מי יכול להתנגד לאמת חמלה וסובלנות?" מנהל אחר אמר: "אם הספר אכן מדבר על אמת חמלה סובלנות ומבקש ממך להיות אדם טוב, אז תמשיך לקרוא. אנחנו לא מתנגדים."

אמרתי: "תודה על העזרה"

כשאני נזכר במה שקרה אני בהחלט מרגיש ש :

"אורו של הבודהא זורח בכל מקום ומביא את ההגינות והצדק לשלמות ובהירות".

זה מה שזה אומר. ראיתי את השפעת שדה-האנרגיה שנושאים מתרגלים שמטפחים את הפא האורתודוקסי. ראיתי את צדקתי מסלקת את הגורמים הרעים.