כמה מחשבות בעקבות המאמר "קריאה לתיאום עולמי של שליחת מחשבות נכונות כדי לתמוך בתביעה בשיקגו ובמשפט הראווה הציבורי בלבבות אנשי העולם"

(Minghui.org)

במהלך החודשיים שחלפו , הושמדו באזורנו כמה אתרי ייצור חומרי הבהרת האמת, וכמה אנשים נעצרו מספר פעמים. סיכמנו את הסיבות הבאות: ראשית,לא הענקנו מספיק תשומת לב לתביעה נגד גי'אנג. התייחסנו לכך כנושא בלעדי של מתרגלי פאלון דאפא בארה"ב. לא השתמשנו בה כנקודת פריצה להבהרת האמת בדרך כוללת ולחיסול הגורמים המרושעים בממדים אחרים. כך שבעצם השארנו מרחב נשימה לרשע והענקנו לו הזדמנות להתקפת נגד מטורפת. שנית, היה נראה שכמה מתרגלים עמיתים שלחו מחשבות נכונות בכל שעה עגולה אולם מכיוון שהיו להם יותר מדיי החזקות אנושיות שעליהן לא התגברו, המחשבות הנכונות שלהם לא היו באיכות טובה והמעשה הפך פורמלי בלבד. שלישית מכיוון שנכשלנו בניסיון להתמיד בלב שלם מנקודת המבט של הפא, לא היה לנו מושג ברור על הצורות השונות של ההפרעות וההרס של הרוע, כתוצאה מכך זה הביא הפסדים גדולים למשימות תיקון הפא באזורנו. אולם סיבה נוספת היא שמתרגלי הדאפא לא שחררו את ההחזקות הבסיסיות שלהם. אם היו לנו החזקות לעבודה, היינו מאוד עסוקים, אם היו לנו החזקות לגבי עשיית כסף, הגיעו כל מיני הזדמנויות, אם היו לנו החזקות לרגשות במשפחה, היינו מוטרדים ומתוסכלים. במשפט אחד הרוע בממדים אחרים רק מנע מאיתנו להבהיר בלב שלם את האמת ולא השאיר לנו זמן ללמוד את הפא או לתרגל את התרגילים. הרוע אפילו לא נתן לנו זמן למנוחה הוא עשה אותנו עייפים, ומתרוצצים כה וכה. למעשה, הם הפריעו למחשבותינו הנכונות. אני חושב שמתרגלי דאפא רבים יבנו את חומרת הבעיה כעת, מכיוון שההפסדים שלנו הם כבר כבדים מדיי.

מלבד זאת כמה מתרגלים עמיתים פיתחו החזקה ל"החזקותיהם", כגון "האם המורה עדיין יקבל אותי כתלמידו", "ייתכן שלא אגיע לשלמות מכיוון שיש כמה החזקות שלא הצלחתי לוותר עליהן במשך זמן רב" וכו'. זה טוב למצוא מה הן ההחזקות שלנו, אולם זה יהיה מצער אם נשתמש בהם כתירוצים להרפות את הטיפוח שלנו. הגישה הנכונה שבה יש לקבל את ביקורת המורה היא "להתמיד אחרי שיודעים מה מביש". אני חושב שכרגע כתלמידי דאפא, אנו צריכים לשאול את עצמנו את שאלה "מה הן דרישות תיקון הפא ממני בעת הנוכחית?" המורה הדגיש שוב ושוב שעלינו ללמוד את הפא. האם לימוד הפא שלנו עונה על דרישת הדאפא? המורה הדגיש את שליחת המחשבות הנכונות. האם התייחסתי לשליחת מחשבות נכונות עם מספיק מחשבות נכונות? האם אני כפי שאמר המורה

"הזדרזו להציל, חושו וספרו" ("חושו וספרו").

האין זאת עוד החזקה לתת יותר מידי תשומת לב לביטחון האישי או לנפנוף בספר בהתלהבות ברחוב ללא פחד מפגיעת מכוניות? בהשמדת הרוע בממדים אחרים, האם אנו כה פעילים? המורה מיקם אותנו בעמדה של גיבורי המחזה, האם אנו באמת קוראים את שורות השחקנים בהגיון אמיתי?

האם התביעה כנגד ג'יאנג והתביעה העולמית להבאת ג'יאנג לצדק יכולה להתקרב בצורה חלקה קשורה לצורה שאנו מתרגלי הדאפא מגיבים אליה. אנו צריכים לפחות להיות בעלי תשובה ברורה במוחנו: האם בליבנו ובליבות האנשים סביבנו התחלנו במשפט ההוגן והצודק של ג'יאנג?