מציאתו של עותק רב ערך של עיתון מינגהווי במחנה לעבודות בכפייה

(Minghui.org)

באביב 2002, הוחזקתי באופן בלתי חוקי במחנה לעבודות בכפייה. כשהייתי שם, שלטונות המחנה חסמו בצורה מאוד הדוקה את העברת החדשות לכל מתרגלי הפאלון דאפא. אפילו לבני משפחותיהם לא ניתנה אפשרות לבקר. לבסוף, לאחר שביתות רעב חוזרות ונשנות במחאה על ההגבלות, הנהלת מחנה העבודה אפשרה לבני המשפחות של מתרגלי הפאלון דאפא לשלוח מעט בגדים ואוכל בימי הביקור. באחד מימי הביקור נתקלתי בעותק של העיתון מינגהווי שהשתמשו בו כנייר עטיפה והוא נזרק לתוך ערימת זבל. בעיתון היתה תמונה של 36 מערביים שהגיעו לכיכר טיאננמן כדי לאמת את הפא [חוק ועקרונות]. באותו רגע, ממש התרגשתי על התגלית.

הלכתי לפינה וקראתי ביסודיות כל מילה. לא ניתן לתאר במילים את תחושת הרצון הטוב ומציאתו של אוצר כזה, שאין ערוך לו, בעיתוי שכזה. זה היה כמו אדם שאיבד את דרכו במדבר כבר זמן רב ופתאום מוצא מי מעיין מתוקים. זה בגלל שלמתרגלי הפאלון דאפא במחנה העבודה שלנו לא הגיעו שום חדשות מבחוץ כבר שנה בערך; כך שקבלת עיתון מינגהווי הדהימה אף יותר. קראתי את העיתון בלהט רב ולאחר שסיימתי אותו גררתי הצידה מתרגל חבר והראתי לו את העיתון. כשהוא ראה את הכותרת, עיניו זרחו והוא שאל אותי בתדהמה מאושרת: "מאיפה השגת עיתון כל כך טוב?" אמרתי: "אל תשאל בבקשה. רק תגמור לקרוא ותעביר אותו הלאה למתרגלים אחרים."

בדרך זו, כל 23 המתרגלים שהוחזקו במחנה העבודה קראו את העיתון. האם מישהו יכול לתאר לעצמו את העידוד הרוחני שקיבלנו מקריאת עיתון מינגהווי בנסיבות השליליות האלו?

לאחר דיונים רציניים, החלטנו לאפשר למתרגל שסבל מהגרדת החמורה ביותר לשמור על העיתון היקר הזה. כשהוא שכב במיטה, הוא קרא את העיתון מדי יום ולפעמים, כשהיתה לו אפשרות, הוא הקריא למתרגלים אחרים. למתרגלים שהיו שפופים ברוחם או לאלו שחוו בעיות כלשהן, מתרגלים אחרים השאילו את העיתון לקריאה. למעשה, העיתון הפך לפריט המועבר בירושה בין מתרגלי הפאלון דאפא במחנה העבודה. בעודי מדבר על העיתון, אני חושב שזה היה באמת נס. הוא הועבר סביב מאדם לאדם והסתובב בין עשרות אנשים. אולם, אחרי מספר חודשים לא נראה עליו שום סימן בלאי ושומרי המחנה מעולם לא מצאו אותו.

עם העידוד מקריאת העיתון, כל מתרגלי הפאלון דאפא בקבוצתנו פתחו בשביתת רעב בכדי למחות על מעצרנו הבלתי חוקי ועל התנאים האכזריים בהם הוחזקנו. כששביתת הרעב נכנסה ליומה החמישי, השומרים במחנה העבודה השתמשו בתכסיסים נבזיים בכדי לפזר את הקבוצה וכל חברי הקבוצה פוזרו בין קבוצות אחרות. אולם השומרים לא ציפו לכך שלא רק שנמשיך בשביתות הרעב שלנו, אלא שמעשינו יעודדו גם את מתרגלי הדאפא האחרים שכלואים, להצטרף לשביתה. כמה ימים מאוחר יותר שוחררו מספר מתרגלי דאפא. כשהשומרים החליטו לפזר את הקבוצה שלנו, אף אחד ממתרגלי הפאלון דאפא בקבוצה לא שיתף פעולה, וכך הועברנו לקבוצות אחרות בזה אחר זה. כתוצאה מכך, אבדו עקבותיו של עיתון מינגהווי רב הערך.

חלף כבר זמן רב ועדיין לא שכחתי את גיליון מינגהווי רב הערך.

נ.ב. אני מקווה שמתרגלי הפאלון דאפא שנמצאים מאחורי סורג ובריח יכולים לקבל עזרה נוספת, כך שיוכלו לפרוץ את הרדיפה המרושעת ולחזור לשטף העצום של תיקון הפא בכדי להציל יצורים חיים נוספים.